דילוג לתוכן העיקרי

לפיד בדרך להיות ההפתעה גם בבחירות 2015

כשר אוצר, יו"ר יש עתיד דורג בתחתית מדדי שביעות הרצון של הציבור והיה חלק מממשלת קיפאון מדיני. כעת הוא מצוי בעיצומו של קאמבק מפתיע. מה גורם לבוחרים רבים כל כך לתת לו עוד הזדמנות?
Israeli MP and chairperson of center-right Yesh Atid party, Yair Lapid, delivers a speech outlining the Yesh Atid campaign and presenting the party's list for the 20th Knesset, on January 26, 2015 in the Israeli city of Rishon Letzion, ahead of the March 17 general elections.  AFP PHOTO /JACK GUEZ        (Photo credit should read JACK GUEZ/AFP/Getty Images)

בסקרים הפנימיים שהריצו כמה מהמפלגות המרכזיות לקראת סוף השבוע האחרון [סוף פברואר], כדי לבדוק את אפקט פרסום דו"ח מבקר המדינה על מחדל הדיור, חזר נתון מעניין הנוגע למפלגת יש עתיד של יאיר לפיד.

במפלגות הימין - הליכוד, הבית היהודי וישראל ביתנו - נרשמה מגמת היחלשות, כשהקולות לא נשארו בגוש הימין. בניגוד למצופה, מפלגת כולנו החברתית של משה כחלון, בעלת האוריינטציה הימנית-ליכודית, לא הגדילה את כוחה משמעותית. מתברר שזליגת הקולות הייתה בעיקר אל מפלגתו של יאיר לפיד, שר האוצר עד לפני שלושה חודשים [2 בדצמבר].

מדובר בעלייה ממוצעת של כשני מנדטים ליש עתיד ביחס לסקרים קודמים, אך היא מסמנת מגמה מעניינת, שכן זהו מעבר של קולות מגוש הימין אל לפיד, שנחשב גורם מרכזי בגוש השמאל-מרכז. אם זרימת הקולות הזאת תימשך, היא עשויה להיות משמעותית ביום שאחרי הבחירות. בסקרים פנימיים שביצע הסוקר האמריקאי של יש עתיד, מארק מלמן, המפלגה היא כעת השלישית בגודלה עם 14 מנדטים, והיא גדלה מקולות מהימין הרך (בעיקר מצביעי ליכוד) ומתלבטים שירדו מהגדר. לדעת מלמן, פוטנציאל הגידול טרם מוצה.

אבל זה לא הכל. גם במחנה הציוני, המפלגה בראשה עומד יצחק הרצוג, זיהו באותה הזמן זליגת קולות אל יאיר לפיד. זו הסיבה שהחליטו להסיט את אש הקמפיין גם לעברו. במחנה הציוני נמצאים מזה כמה שבועות בין דשדוש לשחיקה מסוימת. בכירי המפלגה מודאגים מכיוון שלהערכתם, כדי שעל הרצוג תוטל מלאכת הרכבת הממשלה הבאה על ידי הנשיא, המחנה הציוני יצטרך לנצח בבחירות בפער של לפחות ארבעה מנדטים מהליכוד. בינתיים, ברשימה של יצחק הרצוג וציפי לבני לא הצליחו להעביר קולות מהימין, והמנדטים שנוספו לה לאחר לאורך הקמפיין באו מתוך גוש השמאל, בעיקר על חשבון מרצ.

מרצ מתקרבת אל הגבול המסוכן של אחוז החסימה. אם תרד מתחתיו ולא תיכנס לכנסת – עשרות אלפי קולות לשמאל ייזרקו לפח. לכן בשלב זה לכולם בשמאל ברור כי מאגר המנדטים הפוטנציאלי של המחנה הציוני נמצא ביש עתיד. זו הסיבה להתקפות המשולבות שהופנו לעבר לפיד בימים האחרונים: מהמחנה הציוני שלחו את חברי הכנסת סתיו שפיר ואיציק שמולי, נציגי המחאה החברתית, לתקוף את לפיד בבטן הרכה שלו. שמולי האשים את לפיד בראיון לכלכליסט בהונאת בוחריו, לאחר ש"הציג עצמו כמי שתומך במחאה, אך ייצג מדיניות הפוכה לגמרי". התקפתו של שמולי קיבלה את אישור מנהלי הקמפיין, שעד כה נמנעו מלעשות זאת היות והם מצפים מלפיד להמליץ על הרצוג לראשות הממשלה.

במוצאי שבת [28 בפברואר] אף נרשמה קטטה מתוקשרת בין שתי המפלגות לאחר שברשת הופץ סרטון תעמולה כביכול מטעם המחנה הציוני, הקורא לא להצביע ללפיד מכיוון שהוא ילך בוודאות לממשלה עם נתניהו. התגובה של יש עתיד לא איחרה לבוא. אנשי המפלגה תקפו את הרצוג ישירות על כך שהוא ולבני אינם מתחייבים שלא ישבו בממשלת נתניהו. לפיד, שעד כה לא היה יעד למתקפה של כמעט אף מפלגה, מצא את עצמו בימים האחרונים גם תחת אש מכיוונו של משה כחלון יו"ר כולנו. אולם בינתיים לא נראה שהקמפיינים הנגטיביים נגדו עובדים.

ההישג של יו"ר יש עתיד הוא מרשים. רק לפני שלושה חודשים הוא פוטר ממשרד האוצר על ידי ראש הממשלה. הוא נחשב לאכזבה הגדולה של קולות המחאה החברתית, ובסקרים בסוף 2014 קיבל תוצאה חד ספרתית. מי שדורג בתחתית מדדי שביעות הרצון של הציבור מתפקוד השרים, מצוי כעת בעיצומו של קאמבק מפתיע, שאם יימשך עשוי להסתיים גם בבחירות 2015 כהפתעה.

איך הוא עשה את זה? לפיד הוא קמפיינר ממושמע ופרזנטור מחונן. בשבועות האחרונים הוא פועל כמו מכונת תעמולה משומנת. שר האוצר לשעבר חזר במלוא הכוח לפעול ברשתות החברתיות, הוא חורש את הארץ בכנסים גדולים, ומאשים את נתניהו בכך שבלם את חוק מע"מ אפס - היוזמה שלו להוריד את מחירי הדירות.

לעולם לא נדע אם החוק השנוי במחלוקת, שהושמץ על ידי בכירי הכלכלנים, היה באמת מביא לירידה במחירים או רק מחמיר את המצב. אבל בינתיים, לפיד יכול להאשים באין מפריע את ראש הממשלה במצב. באופן הזה הוא הצליח לחמוק גם מהאפקט השלילי של דו"ח המבקר שבדק את מחדל הדיור ומצא ליקויים רבים בהתנהלות ממשלת נתניהו. לפיד, שהיה שר אוצר כמעט שנתיים באותה ממשלה, הצליח לחמוק מהביקורת.

במערכת הבחירות הנוכחית שבה כוחות גדולים במערכת הפוליטית והתקשורתית פועלים להחלפת נתניהו, קל ללפיד למצוא אוזן קשבת לגרסה שלו, אף שברור לכל שכהונתו לא הייתה חפה מטעויות קשות. הוא מספר כיצד נתניהו ביקש להכשילו כבר בתחילת הדרך כשתמרן אותו לקחת את משרד האוצר בתקופה של קיצוצים תקציביים. במקביל, בכל מה שנוגע לזירה המדינית, יו"ר יש עתיד מלהטט בין שני המחנות: למצביעי ימין הוא רומז שילך עם נתניהו, ולקהל שמאלני הוא אומר שאין סיכוי שישב עם הליכוד.

באווירת האנטי-ביבי החריפה, לפיד הצליח להשכיח את העובדה שאחרי בחירות 2013 הוא היה זה שכפה על נתניהו להכניס לממשלתו את נפתלי בנט ומפלגתו הימנית קיצונית, הבית היהודי. הוא הצליח להסיט את דעת הקהל מכך שהיה שר בכיר בממשלת קיפאון מדיני והידרדרות היחסים עם ארה"ב. מדוע לפיד מקבל הזדמנות שנייה מכל כך הרבה מצביעים? כנראה מפני שהוא מצליח לשכנע בכך שכוונותיו היו טובות, ושהניסיון הראשון שלו נקטע באמצע. אולם עוד יותר מכך, הוא מצליח בכך מכיוון שבשנתיים האחרונות לא צמחה כאן אלטרנטיבה סוחפת כמותו, בעת שאווירת המחאה החברתית עדיין מרחפת באוויר ורק מחפשת מנהיגות כריזמטית שתוביל אותה.

More from Mazal Mualem

Recommended Articles