הטעם המר של הרשימה הערבית המשותפת

בשעה רבע לעשר, סמוך לפרסום תוצאות מדגמי הטלוויזיה [17 במארס], הגיעו ראשי הרשימה המשותפת למטה הבחירות שהוקם באולם החתונות אבו מאהר בנצרת. למרות שעמדו במטרתם להיות המפלגה השלישית בגודלה בכנסת הבאה (13 מנדטים), האכזבה הייתה רבה. המפלגה לא תצליח לסייע להקמת בלוק חוסם לממשלת ימין, וההבטחה לפעול לדו קיום פורה ומבטיח עם המגזר היהודי נראית רחוקה מתמיד.

מוקדם יותר גילו ערביי ישראל, אלה שכבר מימשו זכותם להצביע ואלה שעוד התלבטו אם לקחת חלק במשחק הפוליטי ישראלי, כי הצבעתם לא רק שאינה רצויה אלא אף נתפסת כמעשה איבה. מימוש זכותם הפוליטית הפכה פתאום למזימה: "הערבים נעים בכמויות לקלפיות", דחק בנימין נתניהו במצביעי הימין לבוא ולהצביע. העובדות בשטח היו אחרות. שיעור ההצבעה בקרב ערביי ישראל עלה אמנם לעומת הבחירות הקודמות [2013], קהלים רבים שבו להצביע  אחרי יותר מעשור של החרמה, אבל לא נהרו בהמוניהם. אנשי התנועה האסלאמית, ברובם כך נראה, לא שעו לקריאות האיחוד וההבטחה לשינוי ונותרו בבתיהם. גם יריבי תנועת בל"ד בקרב תומכי חד"ש התלבטו במהלך כל היום אם לממש את זכות ההצבעה.

שעות לפני סגירת הקלפיות, ראיתי במו עיני שלתיאור "נעים בכמויות" אין אחיזה במציאות. "אנחנו מקווים שהמצביעים יגיעו, יש עוד כמה שעות", אמר לי בצהרי היום מוחמד מחאג'נה, פעיל הרשימה באום אל פאחם, "אתה צריך להבין שהגברים עוד לא חזרו מיום העבודה, והנשים לא יבואו להצביע לבדן. הן מחכות לבעליהן".

אבל נתניהו אמר שאתם מניעים את מצביעיכם בכמויות באוטובוסים ובצי כלי רכב גדול, הקשיתי. יושבי המטה חייכו חיוך מר. הם ידעו שזה היה ספין הפחדה של ראש הממשלה כדי לדחוף את המתלבטים לתת לו את קולם. פעילי הרשימה המשותפת קיוו שהאיום של נתניהו יסייע לאתגר את המצביעים הערבים, אך ההתלהבות של הבוקר התפוגגה לעת ערב. תחושות העלבון והכעס עשו את שלהן.

עד השעה 22:00, מועד סגירת הקלפיות, יצאו פעילי הרשימה המשותפת מגדרם כדי לשכנע עוד ועוד מצביעים לבוא ולהצביע. מכוניות שעל גגן הוצבו רמקולים גדולים זעקו בקול מחריש אוזניים "בואו להצביע והשיבו לימין הקיצוני הישראלי שמבקש להפלותנו". אחר כך התעדכנה הבקשה – להשיב לנתניהו בקלפי על שהפך את הצבעתם לאיום וסכנה. אבל המצביעים לא נענו. המשחק הפוליטי נראה לפתע מכוער ומאכזב. 

"נתניהו הוא ראש ממשלה של רק חלק מהאזרחים, לא של כולם", אמר בצער עו"ד עלי מוהנא, תושב אום אל פאחם ופעיל הרשימה, "היינו כאן ואנחנו רוצים להשתלב כאזרחים שווים עם הבנה והכרה לזכויות שלנו. אנחנו לא מהווים שום איום על שום קבוצה פוליטית ישראלית או על החברה הישראלית, להפך. אנחנו רוצים להיות חלק ממנה כי זו גם הארץ שלנו".

אבל בשעה בה בדעת הקהל הישראלית הפכה הצבעת ערביי ישראל למזימה המאיימת על אושיות הדמוקרטיה ועל שלטון הימין, שום מילות הרגעה ותחינה לתת סיכוי לדו קיום כבר לא הועילו.

עשר בערב באולם אבו מאהר. אין אווירה של ניצחון, למרות 13 המנדטים. זה אולי מעט מכפי שקיוו, אבל בעיקרון המטרה הושגה. מצד שני הנסיבות השתנו. הרשימה המשותפת לא תהווה גוש חוסם וגם לא לשון מאזניים.

בין מצלמות הטלוויזיה הסתובב עו"ד איימן עודה, ראש הרשימה. הוא דיבר על הישג היסטורי ופתיחת דף חדש, אבל מעט הפעילים שנכחו במטה לא נשבו בסיסמאות. הכתובת הייתה על הקיר. יעשו מה שיעשו, יאמרו מה שיאמרו, הקול היהודי ברובו אמר את דברו בקול חזק וברור יותר, והותיר אותם עם טעם מר מאוד.

הכנסת ה-20 היא ימנית יותר ולאומנית הרבה יותר. ספק אם הרשימה המשותפת, שהבטיחה לבוחריה הערבים להשיג מטרות מוגדרות לתיקון העוולות, אכן תצליח לחולל שינוי. 13 מנדטים הם אמנם הישג מרשים, אבל ספק אם מדובר ברגע היסטורי מבחינת ייצוגם של ערביי ישראל.

במאזן הכוחות שנוצר, כשהקול הערבי ישראלי מתואר על ידי ראש ממשלת ישראל כקול מאיים ומסוכן, שאיפתו של עו"ד איימן עודה לקבל ראשות ועדה חשובה בכנסת נראית פתאום רחוקה. סביר יותר להניח שנציגי מפלגות הימין יתקוטטו עם הנציגים הערבים בכנסת, ויעבירו מסר לציבור הערבי בישראל שנוכחותם בפרלמנט הישראלי אינה רצויה. על כן הרשימה המשותפת תתקשה מין הסתם, על אף גודלה, להציג הישגים משמעותיים לבוחריה. מי שהטיל ספק בהבטחה לשינוי שיביא לתיקון הקיפוח הממושך, יגלה שלא טעה.

עם הקמתה של הרשימה המשותפת הערבית יהודית בראשותו של עודה, מעט מאוד אנשים נתנו לה סיכוי לשרוד כרשימה מאוחדת לאחר הבחירות. הסיבות לכך היו בעיקר הבדלי האידיאולוגיות ותפיסות העולם השונות בין המפלגות המרכיבות את הרשימה, כמו גם היחסים העכורים בין כמה מאנשיה. אבל האיום הממשי על שלמות אחדותה של הרשימה המשותפת נובע כעת דווקא מהעובדה ש-13 חברי הכנסת שלה יתקשו כנראה להציג לבוחריהם הישגים משמעותיים שיוכיחו להם שהאיחוד היה שווה. הם יתקשו לחולל שינוי חוקתי ואפילו תדמיתי במעמדם של ערביי ישראל.

אם נתניהו יצליח להקים קואליציה ימנית חזקה, כפי שמסתמן עתה, ספק אם חברי הכנסת של הרשימה המשותפת יצליחו להחזיק ארבע שנים מאוחדים. גם אם יצליחו להתגבר על כל המחלוקות והפערים, ולהחזיק בכוח את התפרים הגסים בהם נתפרה הרשימה, ספק אם בבחירות הבאות ערביי ישראל "ינועו בכמויות לקלפיות".