בשבוע שעבר [6 במארס] פורסם שהרשימה המשותפת הערבית סירבה לחתום על הסכם עודפים עם תנועת מרצ, ובכך הכשילה את המאמצים ליצור איחוד שורות בין מפלגות המרכז והשמאל בישראל. כישלון המהלך הזה עלול לעלות לגוש השמאל-מרכז במנדט או בשניים, ואולי אף לקבוע את זהותו של ראש הממשלה הבא ואת הרכב הקואליציה.
לפי שיטת הבחירות בישראל נועדו הסכמי העודפים למצוא כתובת לקולות אבודים שלא הצטברו לכלל מנדט אחד. אלמלא הסירוב של הרשימה המשותפת, "המחנה הציוני" (שחתומה כעת עם מרצ על הסכם עודפים) הייתה אולי חותמת על הסכם עם "יש עתיד" של יאיר לפיד, ואילו מרצ והרשימה המשותפת היו מחלקות ביניהן את הקולות העודפים. כך קולות המרכז והשמאל היו נשארים בבית - בתוך הגוש. אבל תנועת בל"ד ונציגי התנועה האסלאמית ברשימה טרפדו את היוזמה, בטענה שאין לקיים שום שיתוף פעולה עם תנועה ציונית.
האיחוד בין המפלגות הערביות נראה היה עד עתה כתשובה הולמת לדה-לגיטימציה שעשה הימין לחברי הכנסת הערביים וכן כתשובה לחקיקה מפלה של ערביי ישראל. ההסתה של קבוצות מהימין הישראלי, ובראשן ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן אשר סיסמת הבחירות שלו היא "אריאל לישראל, אום אל פאחם לפלסטין", אילצה כביכול את איחוד המפלגות הערביות. אבל למרות האילוץ הנסיבתי לחבור למפלגה אחת, נוצרה בציבור בערבי תחושה שמעז יצא מתוק. כלומר במקום שערביי ישראל יידחקו לפלסטין, כפי שחלק מאנשי הימין מייחלים, הם יהוו מעתה חלק בלתי נפרד מההוויה ומהפוליטיקה הישראלית.
חד"ש, והעומד בראשה איימן עודה, שעומד גם בראש הרשימה המשותפת, הצהירו בגלוי שהחזון שלהם הינו השתלבות מלאה ושיתוף פעולה עם החברה הישראלית-היהודית, וכי הרשימה המשותפת, שהסקרים חוזים כי תהיה המפלגה השלישית בגודלה בכנסת, מעוניינת ליטול חלק פעיל בכנסת הבאה, לרבות ראשות ועדות כנסת.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
