ריאד, סעודיה. נרתיק הטלפון הנייד שלה אמר הכל. הוא לא היה מכוסה ביהלומים מלאכותיים נוצצים או באיורים חמודים של פרצופי חתלתולים. רק תצלום של המלך האהוב שלה שלוחץ את ידה בקבלת פנים רשמית.
"הוא לקח את היד שלי והחזיק בה, ושאל אותי 'מה שלומך?'", נזכרה בחיבה האשה, בעלת מקצוע בגיל העמידה, תוך שהיא מחקה את חיתוך הדיבור הגברי האיטי של המלך המנוח עבדאללה אבן עבד אל עזיז. "אני אוהבת אותו".
עכשיו, כשעבדאללה איננו, האם היא חושבת שיורשו, המלך סלמאן אבן עבד אל עזיז, יגלה אותה מחויבות שגילה עבדאללה לקידום ההזדמנויות של נשים, או שאולי יאט את הקצב?
"אחיו פרץ את הדרך ועכשיו הוא יסגור אותה? לא, לא יכול להיות!" היא קראה. אבל במחשבה שניה חלחלו למוחה ספקות, והיא אמרה: "אנחנו יודעים שהוא מקורב יותר מעבדאללה לאנשי הדת".
היא אינה היחידה שחוששת מפני מה שצפוי בשלטונו של המלך סלמאן, שעלה לכס השלטון ב-23 בינואר. הצהרות ההידברות הראשונות שלו כלפי הממסד הדתי, הדוגל באיסלאם סגפני מאותו סוג שעליו מושתתת החברה הסעודית הנתונה לשליטתם של הגברים, מדאיגות נשים רבות.
"נקווה שהוא יפתיע אותנו", אמרה ביובש פרופסורית מאחת האוניברסיטאות.
סעודיה היא מדינה ייחודית בעולם המוסלמי בכך שהיא אוכפת מערכת נוקשה של אפוטרופסות, שבמסגרתה חייבת כל אשה להיות נתונה במשך כל חייה תחת פיקוחו של גבר. היא חייבת לקבל את הסכמת האפוטרופוס כדי ללמוד באוניברסיטה, להתחתן, לנסוע לארצות זרות, לעבוד במשרות מסוימות ולעבור ניתוחים מסוגים מסוימים. האפוטרופוס הראשון של האשה הוא אביה, וכשהיא מתחתנת זהו בעלה. אם היא מתאלמנת או מתגרשת, קרוב משפחה אחר ממין זכר צריך לקחת על עצמו את תפקיד האפוטרופוס. לפעמים המשימה הזאת מוטלת על בנה שלה, ונשים רבות רואות בכך עלבון.
לטענת רשויות הדת של סעודיה, האיסלאם מחייב את קיומה של מערכת האפוטרופסות הזאת, אך למעשה היא מתבססת על מנהגים ותרבויות שבטיות יותר מאשר על צווי האיסלאם.
המינהל המלכותי החדש טרם הבהיר את עמדתו בעניין קידום ההזדמנויות של נשים. מצד אחד, אחד הצעדים הראשונים שסלמאן עשה אחרי הכתרתו היה להושיט ענף זית מלכותי לכמה וכמה אנשי דת שהורדו בדרגה או זכו להתעלמות מצד עבדאללה, לעתים משום שהביעו התנגדות פומבית לתמיכה שלו בקידום נשים. האמונה הרווחת היא כי סלמאן עתיד לתת למוסדות הדת הווהאבים יותר פתחון פה בניסוח עיקרי מדיניותו מכפי שעשה עבדאללה.
מצד שני, המלך סלמאן שיבץ בקבינט שלו לא מעט טכנוקרטים צעירים שמודעים לכך שפיתוח לאומי מחייב את השתתפותן של נשים בכלכלה ובחיים הציבוריים.
נשים מהוות קרוב ל-60% מכלל הנרשמים למוסדות להשכלה גבוהה וכשליש מהמספר המשוער של 140 אלף סעודים הלומדים במדינות זרות במימון של מלגות ממשלתיות. אף על פי כן, לפי נתונים ממשלתיים עדכניים שיעור האבטלה בקרב נשות הממלכה הוא 32.5%.
המלך סלמאן גם שחרר שתי נשים – לוג'יין אל־חתלול, בת 25, ומייסה אל־עמודי, בת 33, שהוחזקו במעצר מאז דצמבר בגין השתתפותן בהפגנה נגד האיסור על נהיגת נשים. חתלול נהגה במכונית מאיחוד האמירויות הערביות ועד לגבול סעודיה וסירבה לצאת ממכוניתה עד שתורשה לנהוג בתוך הארץ. עמודי הצטרפה אליה כדי להביע את תמיכתה. בסופו של דבר נעצרו השתיים והועמדו לדין, באשמות שעדיין אינן ברורות.
הליך זה נקטע כשהשופט העביר את התיק לבית משפט מיוחד למקרי טרור, כך אמר עורך הדין של חתלול, אברהים אל-מודאמיג. זו הייתה הפעם הראשונה שבה נהגות שמחו נגד האיסור נשלחו לבין הדין לטרור – כחלק מפעולה נרחבת יותר נגד כל התנגדות [פוליטית] הננקטת בממלכה בשנתיים האחרונות.
בראיון טלפוני אמר מודאמיג כי עתר נגד העברת התיק, ועדיין לא שמע את החלטתו של בית הדין לערעורים. שתי הנשים שוחררו בערבות, הוסיף, ועדיין עלולים לזמן אותן בחזרה לבית הדין להמשך משפטן.
"התמונה עדיין לא ברורה", ציין, והוסיף כי שחרורן של הנשים "הוא סימן טוב אבל המשפט שלהן יימשך".
מאז שחרורן ב-12 בפברואר סירבו השתיים להתראיין, ועל כן יש מקום לשער כי אולצו לחתום על מסמכים המבטיחים כי לא ידברו בציבור – נוהל רווח בממלכה.
בעלה של חתלול, הקומיקאי הסעודי הנודע, פהד אל-בְּתֵיירִי, סירב גם הוא להתראיין כאשר נוצר עמו קשר טלפוני.
נראה כי קמפיין המחאה הארצי נגד האיסור על נהיגת נשים שהחל ב-2011 כמעט גווע כליל – קורבן לתגובת נגד חריפה יותר ויותר מצד הממשל ולהיעדר תמיכה מצד האוכלוסייה הסעודית. נשים אקטיביסטיות, שפעם דיברו בשמחה על המחאה והעלו ליוטיוב סרטונים שבהן הן נוהגות, אינן ששות עכשיו להתבטא בפומבי.
הפעולה התקיפה נגד הנהגות בימי שלטונו של המלך עבדאללה, שמלבד זאת היה ידידותי לנשים, נבעה מהתנגדותו הנחרצת של הימין הדתי להתרה של נהיגת נשים. לכן, אף על פי שבסוגיות רבות אחרות הנוגעות לנשים נקט עבדאללה עמדה נגד השמרנים הקיצוניים, הוא לא זז מהעמדה בעניין האיסור על נהיגה.
הוא קידם מתן הזדמנויות לנשים במוסדות להשכלה גבוהה, במקום העבודה ובחיים הציבוריים. לראשונה הורשו נשים ללמוד משפטים והנדסה, קיבלו תעודות זהות משלהן וכיהנו במועצת השורה - גוף מייעץ למלך שלפני כן כלל גברים בלבד. הוא גם פסק כי נשים יוכלו להצביע ולרוץ כמועמדות בבחירות הבאות למועצות המוניציפליות, אף שלא נקבע עדיין תאריך מדויק לבחירות האלה.
עבדאללה תמך גם בקמפיין ארצי שהובילה אחת מבנותיו לטיפול בבעיית האלימות בתוך המשפחה, צעד ראשון להעלאת המודעות הציבורית לסוגיה זו. הוא גם ריסן את התנהגותה התוקפנית של משטרת הדת כלפי נשים בקניונים – הם נהגו לסייר במסדרונות ולאכוף את קוד הלבוש הנוקשה המוטל על נשים בסעודיה, לומר להן לכסות את פניהן ברעלה.
לפעמים דווקא הדברים הקטנים הם שהקנו לעבדאללה את הערכתן של הנשים, אמרה אשה בת 31 המנהלת סלון יופי. לפני עבדאללה, אשה נאלצה להביא עמה לבית המשפט שני עדים ממין זכר שיאשרו את זהותה. עכשיו השופטים חייבים להסתפק בתעודת הזהות שלה. "זה היה עניין של אמון", היא אמרה. "המלך עבדאללה נתן יותר אמון בנשים".
"לדעתי המלך עבדאללה היה הכי טוב", היא הוסיפה. "אחריו הכל רק יעמוד במקום או יחזור אחורנית. הוא השאיר נעליים גדולות שיהיה קשה מאוד להיכנס אליהן. כולם אהבו אותו. הוא היה נדיב כל כך, ולא היה עסוק רק בעצמו".
עמדתו של עבדאללה בסוגיית הנשים גרמה לממסד הדתי השמרני-קיצוני להאשים אותו שבגללו החברה הסעודית הולכת ונעשית מערבית. "הרבה אנשים התרגזו כשהוא הכניס 30 נשים ל[מועצת] שורה; רובם היו אנשים דתיים", אמר איש עסקים סעודי צעיר.
יש סעודים שאומרים שסלמאן לא יוכל לבטל את ההתקדמות שהשיגו הנשים בשלטונו של עבדאללה, משום שהיא כבר שינתה את החברה הסעודית. "לדעתי הרכבת כבר יצאה מהתחנה", אמר אחד מעוזריו לשעבר של עבדאללה.
אין ספק שאיש אינו מצפה כי סלמאן יסלק את הנשים שמונו למועצת השורה וימנע מנשים לקבל תארים אקדמיים או להיכנס למקומות עבודה. אבל יש נשים החוששות כי הממשל ימצא תירוץ לא לתת להן להצביע בבחירות המוניציפליות הבאות, יתחיל להפחית את מספרן של הנשים המקבלות מלגות ללימודים בארצות זרות, ויערים מחסומים ביורוקרטיים אחרים בפני השאיפות שלהן.
הן חוששות גם מפני התגברות ההגבלות החברתיות וההטרדות המלחיצות מצד משטרת הדת. רופאה אחת סיפרה כיצד קיבלה לאחרונה אימייל ממקום העבודה, המזכיר לה שהיא אינה אמורה לנעול נעלי עקב, להתאפר או להתבשם בבואה לעבודה.
זהו כלל ישן, אבל הוא מעולם לא נאכף בחומרה. "זאת הפעם הראשונה שקיבלתי אימייל כזה", אמרה הרופאה.