הפלסטינים מרגישים מאז ומתמיד כמו צד שנשכח ונזנח במזרח התיכון. הם לא מדינה, הם נמצאים בכיבוש ישראלי, והערבים דוחקים לשוליים את העיסוק בגורלם. אבו עלא [אחמד קריע], לשעבר ראש ממשלת הרשות הפלסטינית, ומי שהיה ראש צוות המשא ומתן בתקופת הסכמי אוסלו (1993), ציטט פעם באוסלו משורר הודי: "אני לבד, אתה לבד, בוא נהיה לבד ביחד".
גם אחרי 21 שנה, הפלסטינים והישראלים עדיין מרגישים לבד, אך בנפרד. בנימה זו, אמר לאל-מוניטור בכיר בפתח ברמאללה, כי ההנהגה הפלסטינית מרגישה לאחרונה שמדירים אותה לגמרי, הן אזורית והן בקהילה הבינלאומית: "בישראל, הסוגיה הפלסטינית היא הנושא הנשכח של הבחירות, אפילו השמאל שכח ממנו. בארצות הברית נדמה שאין כמעט רצון פוליטי לעסוק בנושא של מעמד הקבע שלאחר הבחירות. בינתיים, גם האיחוד האירופי חלש מכדי לקדם בכוחות עצמו הכרה במדינה פלסטינית, ואילו מדינות ערב מתמקדות כמעט לחלוטין באיומים שמציבה בפניהם המדינה האיסלאמית במלחמה בסוריה ובעיראק, וכן באתגר האיראני".
על פי אותו בכיר, ההנהגה הפלסטינית שוקלת כיצד להתמודד עם המצב הזה. לדבריו, האזור והעולם כולו ישמעו על פלסטין בשני מישורים, החל מאפריל 2015:
קו החזית הראשון יהיה "אינתיפאדה דיפלומטית", כזו שתקרא למסגרות אזוריות ובינלאומיות שיובילו לפתרון הסכסוך ולהכרה במדינה, בהתבסס על החוק הבינלאומי.
המתקפה הדיפלומטית תלווה באינתיפאדה עממית ולא אלימה, ותכלול הפגנות נגד ההתנחלויות, גדר ההפרדה ונושא מזרח ירושלים. "זה הזמן לעצמאות, אם באמצעות דיפלומטיה ואם במעין מלחמת עצמאות", אמר הבכיר.
שיחות שקיימתי ברמאללה העמיקו את הרושם שההנהגה הפלסטינית שקועה בייאוש, בעקבות היעלמותו של הנושא הפלסטיני מסדר היום. מצד שני, קיימת מודעות לכך שהם צריכים כעת לסמוך רק על עצמם וליטול את גורלם בידיהם. בהתחשב בהלך הרוח הזה, ישנם רבים בהנהגת הפתח שמודים בפה מלא כי הם מעדיפים ניצחון של תנועת הליכוד בבחירות שיתקיימו ב-17 במארס. בדרכם שלהם, הם מאמינים שממשלה בראשות יו"ר הליכוד בנימין נתניהו ויו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט, תהפוך את האסטרטגיה זאת ליעילה הרבה יותר.
על פי אותו בכיר בפתח, המדינה היחידה שמקרינה היום לפלסטינים תחושה של אחריות ושל סולידריות היא מצרים. בכיר מצרי המוצב במטה של הליגה הערבית בקהיר סיפר לאל-מוניטור שגם מצרים וגם הליגה הערבית מתכוונות להשיק קמפיין דיפלומטי למען הכרה במדינה פלסטינית, מיד עם הקמתה של ממשלה חדשה בישראל. לדברי אותו מקור, המקושר היטב למשרד החוץ המצרי, קמפיין שכזה יכלול מספר מרכיבים.
הבכיר הסביר שמרכיב אחד ותנאי חיוני לקמפיין כזה יהיה החלשת כוחו של חמאס ברצועת עזה, באמצעות הידוק האכיפה במעבר רפיח ומאמצעים פוליטיים לדה-לגיטימציה של הארגון. כמו כן, הקמפיין יכלול הפעלת לובי במדינות המפרץ, לשם גיוס סיוע כלכלי ליו"ר אבו מאזן.
מאמצים אלה יסייעו לדרגים הגבוהים ביותר לתאם עם ארצות הברית מסגרת בינלאומית לשיחות שלום שתבסס על יוזמת השלום הערבית ותותנה בהקפאה מוחלטת של הבנייה בהתנחלויות. יתרה מזאת, המאמצים ידרשו תיאום עם מדינות מובילות באיחוד האירופי כדי לנסח טיוטה - אולי לקראת הצעה חדשה שתובא למועצת הביטחון ותשמש כנקודת התייחסות לתהליך שלום עתידי.
במסגרת הקמפיין תצא גם אזהרה לממשלה הבאה שתקום בישראל, ולפיה הסכם השלום בין מצרים לישראל נתפס אמנם בקהיר כנכס אסטרטגי וכאינטרס, אך עלול לעמוד בסכנה אם ישראל תסרב לנוע לכיוון הסכם על מעמד קבע במסגרת זמן סבירה.
המקור המצרי הוסיף כי גם ההנהגה המצרית וגם זו של הליגה הערבית מתואמות היטב עם אבו מאזן, ומבקשות להציע לו אופק של תקווה כדי למנוע הידרדרות לאלימות. המדיניות הזו של מצרים היא חלק מאסטרטגיה אזורית נרחבת שנועדה להבטיח מחדש את מעמדה של מצרים כמנהיגת העולם הערבי, הן במלחמה מול הטרור האיסלאמי (חמאס ודאע"ש) והן בהצגת תדמית לאומנית בסוגיה הפלסטינית המכרעת.
כשנשאל לגבי עמדות אלה של קהיר ושל הליגה הערבית, אמר הבכיר מרמאללה שהפלסטינים אכן נמצאים בתמונה לחלוטין, ושאבו מאזן רואה ביחסים עם הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי ציר אסטרטגי לקראת הכרה במדינה פלסטינית. מנקודת מבטו הדיפלומטית של אבו מאזן, יוזמת השלום הערבית צריכה לעמוד במרכז, ולהעניק לגיטימציה לכל מדיניות פלסטינית פרגמטית.
בכל אופן, ממשלת ישראל עסוקה כעת בעיקר בניסיון למזער נזקים, בעקבות הפיאסקו של נאום ראש הממשלה בקונגרס. אפילו לשרי הליכוד ברור שהיחסים עם הנשיא ברק אובמה ועם המפלגה הדמוקרטית ניזוקו מכך קשות. ומנקודת המבט הזו, נראה שהמצב אינו מבשר טובות באשר לתיאום הצפוי בין ישראל לארצות הברית לאחר הבחירות, לאור היוזמות שנרקמות כעת בקהיר וברמאללה.