השחיתות הפוליטית בישראל לא משפיעה על הבוחר

לקראת בחירות 2009, בחנו באחת המפלגות הגדולות את האפשרות למקד את הקמפיין במלחמה בשחיתות השלטונית. לכאורה היה בכך היגיון רב: הבחירות ההן הוקדמו בעקבות פרשת שחיתות שראש הממשלה אז, אהוד אולמרט, נחשד בה. שר האוצר בממשלתו, אברהם הירשזון, עמד אז למשפט באשמה שגנב מיליוני שקלים, ובאוויר פשטה אווירת מיאוס. לנגד עיניו של ראש אותה מפלגה עמדה הצלחתו של קמפיין מפלגת העבודה בראשות יצחק רבין ב-1992 עם הסיסמה הקולעת "מושחתים נמאסתם", שסייעה בהפלת שלטון הליכוד.

אולם כשמידת האפקטיביות של קמפיין האנטי-שחיתות נבדקה בסקרים, התגלה כי העניין הציבורי בכך הוא פעוט. בראש סדר העדיפויות של הישראלים עומד הנושא הכלכלי, אחריו הביטחוני ורק בסוף הרשימה, לצד נושא איכות הסביבה, נמצאת השחיתות. בעקבות הממצאים הללו נגנז הרעיון.

שש שנים אחרי, ערב בחירות 2015, השחיתות השלטונית לא יורדת מהכותרות ואף שוברת שיאים. החל בהתנהגותו העבריינית לכאורה של אולמרט כפי שנחשפה בקלטות של מזכירתו שולה זקן בחודשים האחרונים, דרך החשדות לשוחד בפרשה המסועפת המיוחסת לבכירי ישראל ביתנו, השר לשעבר סטס מיסז'ניקוב וסגנית השר פאינה קירשנבאום, ובימים האחרונים פרשת מחזור הבקבוקים בבית ראש הממשלה. על פי הפרסומים, רעייתו של ראש הממשלה לקחה במשך שנים פדיון בקבוקים ממוחזרים ממעון ראש הממשלה – ורק לאחר כעבור שנים החזירה חלק מהכסף למדינה.

הפרשה הזו הפכה מיד לחומר לוהט בידי מטות ההסברה של המפלגות היריבות לליכוד, אשר תרמו להשארת הנושא על סדר היום במשך כל הימים האחרונים, וקראו ליועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית נגד בני הזוג נתניהו. מספר 2 במחנה הציוני, ציפי לבני, הצליחה לכבוש ביום שבת (31 בינואר) את הכותרות הראשיות כשאמרה ש"מחיר האלכוהול שנתניהו קונה בחודש הוא כמו שכר חודשי של כמעט מיליון עובדים בישראל". בכך יצרה לבני זיקה בין הטענות על התנהלות מושחתת לכאורה של ראש הממשלה לבין יוקר המחייה שמטריד ישראלים רבים.

למרות המתקפה המשולבת והחשדות המטרידים בנוגע למתחולל בבית ראש הממשלה, הסקרים האחרונים שנערכו אחרי סערת הבקבוקים הצביעו דווקא על עלייה בכוחו של הליכוד בראשות נתניהו. בסקר הארץ (3 בפברואר) התווספו לליכוד 3 מנדטים, שהפכו אותה למפלגה הגדולה ביותר עם 25 מנדטים. המחנה הציוני, שהוביל את המתקפה נגדו, אינו מתרומם ונותר עם 23 מנדטים. בנוסף מצביע הסקר על עלייה במדדי ההתאמה של נתניהו לראשות הממשלה, והרחבת הפער מול יו"ר העבודה יצחק הרצוג. סקר נוסף שפורסם באותו יום באתר מאקו מצביע גם הוא על התחזקות הליכוד, ועל כך ש-48 אחוז מהציבור חושבים שאין צורך לפתוח בחקירה פלילית בפרשת הבקבוקים. במילים אחרות הציבור הישראלי הושפע הרבה יותר מההסלמה הביטחונית בצפון בשבוע שעבר, מאשר מסערת הבקבוקים ומהפרסומים החדשים נגד נתניהו. על פי ממצאים אלה, השחיתות לא תשפיע אף לא על מערכת הבחירות הנוכחית.

לכן מעניין יהיה לעקוב אחר הקמפיין שמוביל יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, נגד השחיתות, כדגל המרכזי של מפלגתו. הבחירה של לפיד בשחיתות כדגל נעשתה במידה רבה מחוסר ברירה. כמי שכהונתו כשר אוצר נחשבת לכישלון, הוא נזקק בדחיפות לקמפיין שיסיט את תשומת הלב מתפקודו בממשלה היוצאת. בנוסף, המסר צריך להתאים לאופייה של יש עתיד כמפלגת מרכז שאינה מעוניינת למקד את תשומת בנושא המדיני, כדי לא להיחשב שמאלנית מדי. לפני פרסום התוכנית הזאת, לפיד מעולם לא גילה להיטות יתר להילחם בנגע השחיתות. הוא נחשב למקורב מאוד לאולמרט, שהיה חברו הטוב ביותר של אביו יוסף לפיד, ותמיד נקרע בין הרצון לתמוך בו לבין הצורך כאיש ציבור להוקיע את מעשיו.

בנסיבות שנוצרו, נושא השחיתות הפך למפלטו של לפיד, והוא הסתער עליו במלוא הכוח. כקמפיינר מוכשר, הוא אפילו הצליח לעורר בכך עניין ציבורי, להרחיק את עצמו מכישלונותיו כשר אוצר, ולרשום התאוששות בסקרים. בתוך שבועות ספורים גיבש לפיד תוכנית חקיקה "אגרסיבית" לביעור נגע השחיתות השלטונית וביום שני האחרון (2 בפברואר) התייצב מול שערי כלא מעשיהו והציג אותה לציבור, כשהוא זוכה לרוח גבית מפרשת הבקבוקים. "אנחנו חיים במציאות שבה שומרי הסף שותקים כשראש הממשלה מתחבא מאחורי אשתו והופך את ביתו לארמון של קיסרות מנותקת ונהנתנית", תקף לפיד את נתניהו בנאומו מול כלא מעשיהו.

בכנס בנושא המאבק בשחיתות שקיים יום למחרת המכון הישראלי לדמוקרטיה, לפיד היה אחד הנואמים המרכזיים. הוא הזהיר כי "חייבים לעצור את מגפת השחיתות כיוון שהיא גורמת לציבור הישראלי להתבייש. אנחנו צריכים חוזה חדש עם הציבור. זה התנאי שלנו לכניסה לכל ממשלה." מזמן לא היה למאבק בשחיתות בישראל פרזנטור כל כך מוכשר ומחויב.

השאלה היא אם בחירת הקמפיין של לפיד, שידע במערכת הבחירות הקודמת לשים את האצבע על הנקודה הכי כואבת לציבור - יוקר המחייה, מבשרת שהשחיתות השלטונית אכן תשפיע הפעם על דפוסי ההצבעה. זה יהיה שינוי דרמטי, שכן בבחירות 2006 הציבור הישראלי לא התרשם מהחשדות לשחיתות נגד אריאל שרון, ובחר בו ברוב גדול לראשות הממשלה.

לדעת הפרופ' תמר הרמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, לא צפוי שינוי ברמת ההשפעה של נושא השחיתות במערכת הבחירות, מכיוון "שהציבור לא מייחס לנושא הזה חשיבות מיוחדת, ולבו גס בזה. אנחנו מתקרבים למצב שבו השחיתות היא כל כך צפויה ולא מרגשת את הבוחרים, שיוצאים מנקודת הנחה שכולם מושחתים וזו גזירת גורל, אז שלפחות (הפוליטיקאים) יהיו יעילים. זה דומה למצב בדרום אמריקה, שם השחיתות השלטונית היא חלק אינטגרלי מהמערכת. אומרים: 'הוא מושחת, אז שלפחות יהיה יעיל', ואנחנו מתקרבים לנקודה הזאת".