במרצ מנסים להחזיר את הקולות שנטשו למחנה הציוני

"למה שנאמין להם? אין שום סיבה שמרצ תשכב על הגדר בשביל המחנה הציוני כדי שאחרי הבחירות הם ישבו עם ביבי ובנט. אני הייתי כבר בסרט הזה עם ציפי לבני ב-2009 כשהיא רוקנה לנו את המצביעים, לא נהייתה ראש ממשלה וגם כמעט חיסלה אותנו". את הדברים הללו אמרה השבוע יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, בשיחה סגורה עם אנשי שמאל, בתשובה לשאלה אם הקמפיין החדש של מרצ פוגע בסיכויים של יו"ר מפלגת העבודה, יצחק הרצוג, להרכיב את הממשלה הבאה.

גלאון בלעה את הרוק, הישירה מבט, והסבירה שאין לה כוונה להתנצל או להצטדק: יש לה מפלגה להוביל בבחירות, והיא לא הולכת להיות שוב בשר התותחים של ציפי לבני. "אני לא הולכת לשלם הפעם את המחיר וגם אין שום סיבה", אמר גלאון הנרגשת, ''אני אומרת שאנחנו נתמוך בהרצוג לראשות הממשלה, אבל מי ערב לכך שציפי ובוז'י לא ישבו עם ביבי? הרי הם כבר ישבו שם. ציפי בבחירות האחרונות הסבירה כמה ביבי מסוכן - והייתה הראשונה לחתום איתו הסכם קואליציוני ולשבת איתו".

ביום ראשון (1 בפברואר) חשפה מרצ את קמפיין הבחירות המעודכן שלה, ובמרכזו התקפה על ראשי המחנה הציוני, הרצוג ולבני, שאינם מוכנים להתחייב פומבית כי לא ישבו בממשלת נתניהו. ההחלטה לרכז את המתקפה הכבדה בשלב הזה בראשי המחנה הציוני התקבלה במטה האסטרטגי של מרצ אחרי לא מעט לבטים. גלאון, שחוזה בעיניים כלות במנדטים שעוזבים את מפלגתה לטובת המחנה הציוני בעקבות הצטרפות לבני, חשה תחושה כבדה של דז'ה וו. על פי סקר וואלה! האחרון מ-5 בפברואר, מרצ עומדת על ארבעה מנדטים, על גבול אחוז החסימה. פחות מזה – והיא מחוץ לכנסת.

קשה להשתחרר מהדמיון לבחירות 2009, כשמרצ צנחה לשלושה מנדטים. אז כמו היום, הקולות של מרצ עברו למפלגה הגדולה בגוש השמאל – קדימה בראשות ציפי לבני. גם הסיבה דומה: האלקטורט בשמאל המסורתי משתכנע שיש אפשרות למהפך ומחזק את המפלגה הגדולה, כשבפועל ההיתכנות לכך קלושה. את בחירות 2009 לבני סיימה עם 28 מנדטים, אחד יותר מהליכוד, אבל לא יכלה להרכיב ממשלה מכיוון שגוש מפלגות השמאל עדיין היה חלש יותר מגוש הימין. מרצ סיימה את המערכה מצולקת וחבולה, וגלאון, אז במקום הרביעי ברשימה, נותרה מחוץ לכנסת. זו הייתה מערכת בחירות טראומטית. יו"ר המפלגה חיים אורון נמנע מלהילחם על המנדטים שעברו אל חיקה של לבני, וכמעט הוביל את מרצ אל סופה.

כיום גלאון עומדת בראש מפלגה משוקמת שזכתה לשישה מנדטים בבחירות האחרונות. בסקרים שלפני צוק איתן היא כבר נגעה ברף העשרה מנדטים, אבל בחודש דצמבר לבני והרצוג התאחדו לרשימה אחת - וההמשך ידוע. גלאון, שהטראומה ההיא, שהשאירה אותה מחוץ לכנסת, עדיין חקוקה היטב בזיכרונה, אינה מתכוונת להיות שוב זו שתשלם את המחיר.

בסקרים פנימיים שערכו במרצ נבדקה הסיבה לירידה במנדטים. הממצא החד משמעי היה שמצביעיה עוברים למחנה הציוני משום שהם בטוחים שהרצוג ולבני בדרך למהפך. התסכול הגדול במפלגה נובע מהעובדה שבמידה רבה מדובר באשליה אופטית: המחנה הציוני לא הצליח לגייס קולות מהימין המתון ולשנות את יחס הכוחות בין הגושים, אלא גדל על חשבון מרצ. ב-2013 היו לעבודה, למרצ, לתנועה ולקדימה 29 מנדטים בסך הכל. על פי הסקרים האחרונים, למחנה הציוני ולמרצ יש את אותו מספר מנדטים פחות או יותר, כשקדימה נעלמה מהמפה הפוליטית.

"אני לקחתי החלטה לא פשוטה, שאני לא מגיעה שוב פעם למצב של 2009. זה שיהיו כאלה שיחשבו שאני יורה אל תוך הנגמ"ש - לא מעניין אותי. כי זה לא נכון. אני עכשיו בקרב בלימה. יש לי אחריות למחנה שלי ואין שום סיבה שאנשי מרצ יגלו שעם הקולות שלהם לביבי יש ממשלה, והם למעשה תמכו בממשלת ביבי-בנט. אחרי בחירות 2009 פגשתי אנשים שהתייסרו איך עשו את זה, ואין שום סיבה שהטעות הזאת תחזור על עצמה", אמרה גלאון בדיון האסטרטגי, שבו הוחלט לצאת לקמפיין הלוחמני להחזרת הנוטשים.

המסר בקמפיין של מרצ ממוקד ופשוט, והוא מופיע במודעות ובסרטונים לצד תמונות של לבני, הרצוג ונתניהו הנראים קרובים: "היום הרצוג ולבני אומרים: 'אנחנו או הוא'. יכול להיות שמחר זה יהיה גם הם וגם הוא?... אנשי השמאל, חשוב שתדעו: קול למרצ הוא קול בטוח להמלצה על הרצוג לראשות הממשלה, קול שאף פעם לא יחבור לקואליציית ימין, ושתמיד ישמור על הערכים שלכם. אז תחליטו איך אתם מעדיפים את הממשלה הבאה שלכם: מרצ והרצוג? או ביבי והרצוג?"

במטה האסטרטגי של מרצ טוענים כי בימים האחרונים הם רואים התאוששות, וייתכן שהדבר פשוט אינו מוצא ביטוי עדיין בסקרים. ההתפתחויות האחרונות מלמדות על כך שהמחנה הציוני במקרה הטוב אינו מתרומם, ובמקרה הרע מאבד גובה, והליכוד מבסס את מעמדו בסקרים כמפלגה הגדולה. יכול להיות שלצד הקמפיין, זה מה שיסייע להחזיר את אנשי מרצ הביתה.