לאן חאלד משעל ינדוד? בטוח שלא לעזה

ירח הדבש הסתיים. חאלד משעל ויתר בכירי הלשכה המדינית של חמאס, שנהנו בשנים האחרונות מהשמיכה המגינה והמפנקת של אמיר קטאר, מחפשים עכשיו בית חדש. האמיר תמים בן חאליפה מאס בהם, אף שבמשך חודשים רבים נדמה היה שהוא הולך בדרכו של אביו, חאמד בן חאליפה אל תאני, ופורס אף הוא את חסותו על חמאס. האמיר קיבל לאחרונה החלטה ברורה ומושכלת להתפייס עם מצרים ועם מנהיגה עבד אל פתאח א-סיסי, ועל פי דרישתה של בעלת הברית החדשה, להקריב את אלה שנחשבו לבני בריתו עד עכשיו, תנועת חמאס והאחים המוסלמים. כך בין יום הפך חאלד משעל לנפגע הראשון של מערכת היחסים החדשה בין המדינה הגדולה בעולם הערבי לאמירות העשירה והמשפיעה בעולם הערבי.

הפרופ' עוזי רבי, ראש מרכז משה דיין לחקר המרכז התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב, מומחה בעל שם עולמי למדינות המפרץ, הסביר לי בשיחה שקיימתי עמו ב-2014 מה מניע את קטאר לכרות ולהפר בריתות עם מדינות שכנות ועם תנועות פוליטיות בעולם הערבי. לדבריו, קטאר היא אמנם אמירות עשירה, אך אין לה יכולת צבאית להגן על עצמה מפני איומים חיצוניים. הכסף הרב שמגלגלים מנהיגיה ותושביה מתעשיית הנפט העצומה עלול לפתות כוחות שונים במזרח התיכון הסוער לפעול נגדה, מה שמאלץ אותה לכרות בריתות עם עדות, תנועות ומדינות שיגנו עליה בעת הצורך. כשחאמד בן חאליפה אל תאני ראה באחים המוסלמים כוח עולה במזרח התיכון ובעולם הערבי, המעשה הנכון מצדו היה לכרות עמם ברית ולהגן בכך על האמירות מסיטואציות כמו הפלת השלטון והמהפכה שעשו האחים במצרים.

אולם כעת האחים המוסלמים הם נחלת העבר, ומבחינתו של הבן היורש גם חמאס, תנועת הבת שלהם, אינה חיונית יותר.

למרות הדיווחים הראשוניים, לא בטוח שטורקיה תהיה התחנה הסופית שאליה יגיעו חאלד משעל ובכירי לשכתו, אבל מנהיגי התנועה, שמיהרו להכחיש כי גורשו מקטאר, כבר מודים בפה מלא שהם נדרשו להפסיק את פעילותם המדינית בשטח האמירות. למעשה, על פי כל הסימנים, הלשכה המדינית כבר אינה קיימת בקטאר, ובכירי חמאס הם בגדר תיירים שם. ראוי להזכיר כי גם כשעזבו בכירי התנועה את לשכותיהם בדמשק בינואר 2012, ועשו את דרכם לקטאר, מיהרו דוברי התנועה להכחיש זאת מכל וכל.

טורקיה היא יעד טבעי כעת לבכירי חמאס. הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן כבר פרס חסותו על סלאח אל ערורי, שהקים באיסטנבול מטה עצמאי של הארגון, וקרא משם לא פעם תיגר על משעל ואנשיו. ערורי נחשד כמי שתכנן לבצע הפיכה ברשות הפלסטינית נגד אבו מאזן, וכמי שהפעיל את משפחת קוואסמה בחברון שאנשיה חטפו ורצחו את שלושת הנערים הישראלים ביוני 2014, לפני מבצע צוק איתן ברצועת עזה. מעניין יהיה לראות מי יצליח להשפיע על מי וידו של מי תהיה על העליונה אם הלשכה המדינית החדשה של חמאס תקום בטורקיה.

כך או כך, לרצועת עזה אף אחד מהם לא שם את פעמיו. בעבר, כשחמאס הייתה תנועה במחתרת, בכיריה ומנהיגיה היוו יעד מרכזי לחיסול בידי ישראל. השיקול להתרחק מאימת מסוקי האפאצ'י והמל"טים של צה"ל היה מובן. חאלד משעל עצמו מונה למנהיג התנועה לאחר הריגתם של השייח אחמד יאסין ויורשו עבד אל עזיז רנטיסי באביב 2004. חברי מועצת השורא - הגוף העליון בחמאס - העריכו שבחסותה של משפחת אסד בדמשק מנהיג התנועה יהיה בטוח יותר.

מאז עברו מים רבים בים של עזה. הוקמה ממשלת חמאס, הנהגת התנועה פועלת בגלוי בעזה ואף יצרה מאזן אימה מול ישראל. מנהיגי התנועה אינם עוד יעד לחיסול. איסמעיל הנייה, מחמוד א-זהאר ואחרים אינם חיים במחתרת, אלא מנהלים חיים של שגרה ברצועת עזה. אם משעל, המנהיג את חמאס כבר כמעט 11 שנים, רואה את עצמו בשר מבשרם של בני עמו, יבוא נא לעזה לחיות בקרבם ויחוש את מצוקותיהם. אין לו כבר צורך או סיבה לשהות בגלות. ברצועת עזה הוא יוכל להבין את ההשלכות ההרסניות של מדיניותו על חייהם של הפלסטינים.

בכל פעם שמנהיגי חמאס בעזה ניסו להסביר להנהגה המדינית בדמשק ובקטאר שכדאי ללכת לכיוון של פשרה, משעל תמיד היה האיש שדחק לעימות צבאי עם ישראל. כך היה במבצע עופרת יצוקה בדצמבר 2008, וכך היה במבצע צוק איתן. בקיץ האחרון נדרשו ימים רבים לשכנע את משעל להסכים למתווה המצרי ולקיים הפסקת אש עם ישראל. לו היה מקבל עליו את המתווה כבר בשבוע הראשון של המלחמה, חייהם של רבים היו כנראה ניצלים. אם יקבע את מקום משכנו החדש עם בני עמו בעזה, ייתכן כי חיים רבים ייחסכו בעתיד.