אירופה מחבקת את חמאס

"החלטת בית הדין של האיחוד האירופי היא פרוצדורלית, ואין משמעותה שינוי בעמדת בריטניה או האיחוד האירופי כלפי חמאס" – כך הודיע משרד החוץ הבריטי [17 בדצמבר] בעקבות הסרת תנועת חמאס מרשימת ארגוני הטרור של האיחוד האירופי.

לכאורה, אכן מדובר בהחלטה פרוצדורלית-טכנית. היא התקבלה בעקבות "תקדים הנמרים הטמילים" – החלטת בית הדין הגבוה לצדק של האיחוד האירופי להסיר מרשימת ארגוני הטרור את ארגון הטרור מסרי לנקה, זאת לאחר שהתקבלה עתירתו כי הוכנס לרשימה בניגוד לנהלים ובהיעדר ראיות משפטיות חזקות.

חמאס זיהה את עקב האכילס של "הרשימה השחורה" והגיש עתירה דומה בעקבותיה כאמור הוסר מרשימת ארגוני הטרור, אם כי בית הדין עיכב את ביצוע פסק הדין בשלושה חודשים כדי לאפשר הגשת ערעורים והצגת חומר מרשיע נגד הארגון.

אבל הסיפור של תנועת חמאס ופעילותה להסרתה מרשימת ארגוני טרור הוא מורכב הרבה יותר מסתם עניין טכני.

חמאס, מאז הפיכתה לתנועה פוליטית פרלמנטרית בבחירות 2006 ברשות הפלסטינית, שאפה להוכיח לפלסטינים בכלל ולמדינות העולם בפרט כי היא תנועה לגיטימית המייצגת את העם הפלסטיני למימוש זכויותיו; ולראיה – היא נבחרה למועצה המחוקקת של הרשות בבחירות דמוקרטיות. המאמץ הבינלאומי קיבל תאוצה בחמש השנים האחרונות בזכות הד"ר ראזי חמד, סגן שר החוץ בממשלתו של איסמעיל הנייה.

חמד החליט להקדיש את כל מרצו ופעילותו לשכנוע מדינות העולם שתנועת חמאס השתנתה, שהיא אינה מבצעת פיגועי טרור נגד אזרחים מזה עשור, וכי לוחמיה ברצועה פועלים ומתפקדים כמו כל צבא אחר בעולם. למאמצים הדיפלומטיים האלה הצטרף גם הד"ר אחמד יוסף, לשעבר יועצו המדיני של הנייה וחברו של ראזי חמד. שניהם נחשבים כמובילי הזרם הפרגמאטי בתנועת חמאס, ובעבר אף נודו על ידי הזרוע הצבאית, עז א-דין אל-קסאם, בגלל עמדותיהם המתונות ובחשד שהם מנהלים דיאלוג עם ישראל להסרת הסגר מעל הרצועה.

ד"ר חמד וד"ר יוסף עם רוח גבית ועצות מועילות של הד"ר מוסא אבו מרזוק, מנהלים ברצועת עזה מחלקה שלמה של חוקרים ואנשי מטה שכל תפקידם הוא להוציא את חמאס מרשימת ארגוני הטרור ולפתוח אותה לעולם. אנשי המטה נמצאים בקשר רציף עם אישים באירופה, ומכיוון שאינם יכולים לצאת בחופשיות מרצועת עזה הם מפעילים לובי בינלאומי המסייע להם לזהות חברי פרלמנט במדינות אירופה ואישים בעלי השפעה. הדיאלוג הוא ברובו סודי. אף אחד מחברי הפרלמנטים באירופה אינו מוכן להיתפס כמי שמנהל שיחות עם ארגון טרור ומשיא לו עצות.

אוזן קשבת במיוחד מצאו חמד ויוסף במשרד החוץ השוויצרי. "מטה ההסרה" גם פיתח קשרים ענפים בצרפת ובמדינות סקנדינביה. בחמאס אף השתעשעו ברעיון שאירופה תפתח להם את הדלת לארצות הברית, וכי ניתן יהיה לשכנע גם את האמריקאים שהארגון עבר שינוי ושיש לראותו כמייצג לגיטימי של הפלסטינים. אבל כמו שעלה הרעיון כך גם ירד, כשהתברר שהפרמטרים של וושינגטון קפדניים ומחמירים יותר מכל מדינה באירופה, ושחבל לבזבז משאבים וזמן על משימה שסיכויי ההצלחה שלה אפסיים.

את רעיון "תקדים הנמרים הטמילים" קיבלו אנשי חמאס דווקא מאישיות בריטית שאת זהותה הם מסרבים לחשוף. איש הקשר הבריטי הינו בעל קשרים טובים עם תנועת חמאס מזה שנים. בעבר אף ביקר במשרדי הלשכה המדינית של התנועה בדמשק, לפני שח'אלד משעל, אבו מרזוק ושאר חברי הלשכה עזבו את החממה המוגנת של בשאר אל אסד במהלך מלחמת האזרחים.

החלטת בית הדין הגבוה לצדק של האיחוד האירופי השבוע היא ההישג הגדול ביותר של מטה ראזי חמד. המאמץ שנמשך חמש שנים הוכתר בהצלחה. מנהיגי חמאס וראשי הפרויקט בראשם חמד, יוסף והמושך בחוטים אבו מרזוק משוכנעים, שהאיחוד האירופי לא ימהר להשיבם "למקום שאיננו שייכים לו עוד", כפי שביטא זאת באוזניי מקור בתנועה.

דובר התנועה, סאמי אבו זוהרי, כינה את ההחלטה "ניצחון גדול לעם הפלסטיני", ועזת א-רישק, הממונה על קשרי החוץ של התנועה, הוסיף: "יש פה תיקון של טעות ועוול שנגרם לחמאס שהיא תנועת שחרור לאומית".

בישראל קיבלו את ההחלטה האירופית בזעם, וראש הממשלה בנימין נתניהו אף טען כי אירופה לא למדה דבר מן השואה. אך אפשר לראות את הדברים באור אחר. תנועת חמאס עברה ועוברת תהליכי שינוי דרמטיים והסתגלות למרחב ולמציאות המורכבת, החזקה הרבה יותר מאמנתה הקוראת להשמדתה של ישראל. הוצאתה של התנועה מרשימת ארגוני הטרור והרצון העז של בכיריה להוכיח כי חמאס ראויה להיקרא "תנועת שחרור לאומית", עשויים להוות את הכבלים שיאלצו את התנועה ללכת בדרך הישר. על אנשי חמאס תוטל החובה להוכיח יום יום שעה שעה, כי הם אינם טרוריסטים; לא רק להימנע, אלא אף למנוע פיגועים נגד ישראל. הדברים, אגב, חלים גם על ההסתה והעידוד לשהאדה (מות קדושים) שהם חלק משגרת חייה של התנועה.

עכשיו מתחיל מרוץ נגד הזמן: בית הדין כאמור עיכב את החלטתו בשלושה חודשים לצורך הגשת ערעורים.

בפגישה שקיימה חברת הכנסת ציפי לבני עם שגרירי מדינות אירופיות בתל אביב [18 בדצמבר] בעקבות החלטת בית הדין, הבהירו אלה כי מבחינה מהותית לא חל שינוי במעמדו של חמאס. בתנועת חמאס, מנגד, נערכים לכל ניסיון לכלול אותם מחדש ברשימת ארגוני הטרור. קו ההגנה המרכזי של הארגון הוא כי חלה התיישנות על כל הפיגועים שביצע חמאס בעבר;  כי תנועת חמאס קבעה כמדיניות שאין לפגוע באזרחים; וכי ירי רקטות הוא רק אמצעי הגנה לתוקפנות הישראלית. אגב, חמאס אימצה בעבר, ומן הסתם תאמץ גם בעתיד, את שיטת "קבלני המשנה" – לאפשר לארגונים אחרים ברצועה לבצע עבורה את העבודה המלוכלכת, כלומר לירות רקטות לעבר ישראל, ולהיתמם שלא ידה של חמאס במעל.

עם זאת, חברי "מטה ההסרה" יצטרכו להתאמץ הרבה יותר כדי להסביר אירועים מהעת האחרונה, כמו החטיפה ורצח שלושת נערים גיל-עד שאער, נפתלי פרנקל ואייל יפרח ז"ל [12 ביוני], וכן את ירי מאות הרקטות ללא אבחנה לעבר ישראל במהלך מבצע "צוק איתן".

האם שלושה חודשים יספיקו כדי לאסוף חומר מרשיע נגד תנועת חמאס והגשתו לבית הדין? ספק רב. אפשר גם לשער שמשיאי העצות לחמאס באירופה, "הידידים" כפי שהם מכונים בחיבה על ידי אנשי "מטה ההסרה", ימשיכו להשיא עצות מועילות ויסייעו לחמאס לקראת המערכה הבאה הצפויה להם בבית הדין הגבוה לצדק של האיחוד האירופי.