תקציב הביטחון מגיע לשיא, והבעיות החברתיות נזנחות

להוציא את המבצע הצבאי מול חמאס שהתחולל בקיץ בעזה, לא ידעה ישראל מלחמות בינה לבין המדינות הערביות בשנים האחרונות. גם בעתיד הנראה לעין, דומה שהעולם הערבי כה עסוק בעצמו עד שהאיומים נגד ישראל מצטיירים כנמוכים ביותר מזה עשרות שנים. אף על פי כן, ממשלת ישראל הצביעה ביום שלישי האחרון [7 באוקטובר] בעד תקציב הביטחון הגדול ביותר שידעה אי פעם. גם בתקופות הקשות ביותר, כשהחזיתות המצרית והסורית היו פעילות, מעולם לא התקרב תקציב הביטחון לרמות הגבוהות של תקציב 2015. השרים הצביעו על מתן 65 מיליארד שקלים למערכת הביטחון. ראש הממשלה בנימין נתניהו הוביל את מכבש הלחצים על תוספת של עוד 15 מיליארד שקלים השנה - מחציתם כבר אושרה והמחצית השנייה תילקח כל כולה מהרזרבה הכללית, שנועדה לשמש גלגל הצלה להוצאות בלתי צפויות של המדינה.

דבר אחד ברור. לא היה תקציב ביטחון כה גדול וכה מבשר רעות מאז קום המדינה. גובהו מצביע על כך שעל אף שרוב החזיתות שקטות עד רדומות, ראש הממשלה רואה עתיד קודר לאזור, רווי סכנות עד כדי התפוצצות רבתי שעלולה להקיף רבות ממדינות האזור. אחרת, כיצד ניתן להבין את הסבתם של מיליארדי שקלים מצרכים אזרחיים וחברתיים לטובת כלי מלחמה ואנשי צבא? האם ראש הממשלה יודע על סכנות שאנו לא יודעים עליהם? או האם הוא חי בעולם משלו?

איש ביטחון ששימש בתפקיד שלטוני בכיר סיפר שבכל שנותיו בצבא ובעבודה מול השלטון, לא ראה ראש ממשלה שקוע כל כולו בענייני ביטחון כמו נתניהו. "אלוהים יודע כמה החברה הישראלית מבעבעת", הוא אמר לאל-מוניטור, "הרחוב הישראלי גועש ורוב האנשים מחפשים דרכים להתקיים. והנה בתקופה שבה יוקר המחייה זינק לשמיים ובתקופה שהצעירים אינם יכולים להרשות לעצמם אפילו לשכור דירה, שלא לדבר על קניית דירה, ובתקופה שזוגות צעירים אינם מרשים לעצמם להביא עוד ילד מחשש שלא יצליחו לעמוד בהוצאות – דווקא בימים האלה, ראש הממשלה מוצא לנכון להוסיף מיליארדים לביטחון".

ביום שלישי השבוע, בעת שהממשלה דנה בהגדלת תקציב הביטחון, עשה אלי אלאלוף את דרכו למשרד הרווחה בירושלים כדי לדעת מה נותר מההצהרות הגדולות של ראש הממשלה ושר האוצר. בקיץ 2013 מונה אלאלוף לעמוד בראש וועדה חדשה במינה למלחמה בעוני. תמונת העוני איימה, ועודנה מאיימת, לפורר את הרקמה החברתית של ישראל. הנתונים מעוררים חרדה אמיתית: מעל מיליון וחצי נפשות חיות מתחת לקו העוני לצד כ-800 אלף ילדים שחיים באי ביטחון תזונתי ואינם בטוחים שידם תשיג ארוחה יומית. זאת לצד פערים חברתיים עמוקים שאילצו את ה-OECD להגיש לישראל המלצה מחייבת הקוראת לישראל לפעול בדחיפות כדי לצמצם אותם. לפני כשלושה חודשים [23 ביוני] הגיש אלאלוף את המלצות הוועדה לממשלה, ושר האוצר הודיע באותה הזדמנות שמשרדו יתקצב אותן ביותר משבעה מיליארד שקלים ב-2015, כדי להתמודד עם מגפת העוני בישראל.

בשובו מירושלים השבוע אחרי אישור התקציב התקשה אלאלוף להסתיר את עוגמת הנפש שלו. התברר לו שמתוך יותר משבעה מיליארד שקלים שהובטחו לעוני, נותר פחות משליש. וגם השליש הזה מוטל בספק. במסיבת עיתונאים שכינס ביום שלישי השבוע עם שר הרווחה מאיר כהן, הודה אלאלוף שיישום המלצות ועדת העוני נמנע עקב התוספת לתקציב הביטחון. כך, ללא כחל וסרק, מתגלים סדרי העדיפויות של ממשלת נתניהו. הביטחון הצבאי גדל על חשבון הביטחון החברתי. "לצערנו, מסיבות שכולנו יודעים", הוסיף אלאלוף בנימה עגמומית, "הביטחון צמצם את הציפיות של החינוך, הרווחה והחברה. לא במקרה קראנו לוועדה 'הוועדה למלחמה בעוני'. כי זו מלחמה חברתית. אם החברה לא תשתפר והילדים שנמצאים בעוני לא ייצאו ממנו, אז גם הביטחון בסכנה".

רק שר אחד הצביע נגד אישור התקציב. עמיר פרץ, השר לאיכות הסביבה מטעם מפלגת התנועה. בישיבת הממשלה הוא האשים את ראש הממשלה בהרחבת העוני ובפגיעה אנושה בשכבות החלשות. יודעי דבר סיפרו שנתניהו הביט בו, אדיש, שקוע במחשבותיו, כאילו שהה מחוץ לחדר הישיבות. גורמים אחרים יודעים לספר שכל מעייניו של ראש הממשלה נתונים לסכנות הביטחוניות - לא ברור אם אמיתיות או דמיוניות. אין כמעט יום שהוא אינו מכנס ישיבה על איומים ועל סכנות. הוא כה שקוע באיומים ביטחוניים עד שאינו מוצא זמן ועניין לעסוק בחברה הישראלית. "אחד הדברים שייחודיים לישראל ואינו מאפשר לעשות שינוי חברתי", אמר הפרופסור מנואל טרכטנברג לדה מרקר השבוע (6 באוקטובר), "הוא העובדה שראש ממשלה בישראל הוא למעשה ראש ממשלה לנושאי חוץ וביטחון ולא לנושאים חברתיים ב-90% מזמנו. זו אחת הבעיות שיש לנו. אין מי שיוביל את הנושאים האלה".

אין ספק שצפוי מאבק קשה ואף ברוטלי בדיונים על אישור התקציב בכנסת בחודשים הקרובים. מפלגות האופוזיציה צפויות להפוך עולמות כדי להבליט את הפגיעה הקשה בשכבות החלשות. באקלים החברתי המתוח ששורר ברחוב הישראלי בימים אלה, ייתכן מאוד שהתקציב האנטי חברתי הזה מבשר התפרקות קואליציונית. ההצבעה של פרץ נגד התקציב, בנוסף לסטטוס קוו שבו שרויה ישראל בתחום המדיני, מסמנים שהממשלה הזאת אולי מתקרבת לסוף דרכה.