בשבוע שעבר שיגר יו"ר ש"ס אריה דרעי הודעות טקסט אישיות לחברי הכנסת בסיעתו, שבהן הוא אוסר עליהם להתראיין או להוציא הודעות בשם התנועה בנושאים מרכזיים. דרעי לא דילג כמובן גם על קודמו בתפקיד, ח"כ אלי ישי, והבהיר לו בטון נזפני כי התבטאויות שאינן מתואמות איתו גורמות נזק כבד למפלגה.
המסרונים של דרעי באו בעקבות דבריו בתקשורת של ישי, יריבו המר בשנים האחרונות, שבהם הוא הביע התנגדות להצטרפות ש"ס לממשלת נתניהו. זאת, בעוד דרעי יוצא מגדרו כדי לשבח את תפקוד נתניהו במבצע צוק איתן, ויוצר תחושה כי הוא פוזל אל עבר כניסה לממשלה.
ישי, שמאז מותו של הרב עובדיה יוסף לפני 11 חודשים עבר סדרת השפלות על ידי דרעי, קרא את המסרון וגיחך לעצמו. את התשובה לדרעי הוא נתן ביום ראשון [31 באוגוסט], בדמות ראיון מקיף שהעניק לערוץ 7. בראיון התייחס ישי בחופשיות לשורת נושאים שעל סדר היום, וחזר על התנגדותו לכניסה לממשלה. בכך הבהיר ליו"ר ש"ס הנוכחי, באופן הכי פומבי שאפשר, כי הוא אינו סר למרותו.
המאבק בצמרת ש"ס בין דרעי לישי, שעלה בימים האחרונים שוב אל פני השטח, הוא רק תסמין למצבה הקשה של המפלגה, פחות משנה לאחר מותו של מנהיגה הרוחני, הרב עובדיה יוסף. בסקרים האחרונים הולכת ש"ס ונחלשת, וכוחה נאמד בשבעה מנדטים בלבד לעומת 11 כיום. המפלגה החרדית האשכנזית, יהדות התורה, מתחזקת ועוברת אותה – אמנם במנדט אחד בלבד, אבל הוא יכול לסמן שינוי מגמה דרמטי.
במשך למעלה משני עשורים ש"ס הייתה מפלגה משמעותית בפוליטיקה ובחברה הישראלית. מאז הוקמה בשנות ה-80 על ידי הרב יוסף כתנועה חברתית ספרדית, שקראה תיגר על החרדים האשכנזים, היא הייתה כמעט תמיד חלק מהשלטון, למעט תקופות קצרות באופוזיציה. בשיאה מנתה 19 מנדטים, אך גם כשמנתה 11 מנדטים היא נחשבה לכוח יציב ומרכזי בפוליטיקה. במשך שנים עלו אל ביתו בירושלים של מנהיגה הרוחני ראשי ממשלה ושרים בכירים. הרב יוסף הכריע לא רק בסוגיות הלכתיות, אלא גם בענייני מדיניות וביטחון. כך היה כשהורה לש"ס לתמוך בהסכמי אוסלו והעניק לרבין רוב בממשלה. כך גם היה כשהוא פסק לטובת שחרור האסירים הפלסטינים, במסגרת עסקה עם חמאס לשחרור החייל החטוף גלעד שליט.
לאורך השנים דובר רבות על היום שאחרי הרב עובדיה יוסף בש"ס, אבל נדמה שאיש לא העריך כי התנועה תיקלע לסחרור כזה בתוך פחות משנה ממותו. כפי שהדברים נראים כעת, ספק רב אם היא תצליח להיחלץ ממנו.
עדות לאובדן האטרקטיביות של ש"ס בציבור נרשמה ביום חמישי (28 באוגוסט), כשעצרת שדרעי ארגן במלאת 11 חודשים למות הרב הוכתרה ככישלון מהדהד. רק כ-2,000 איש באו לאירוע בבנייני האומה בירושלים, וקשה היה שלא להיזכר בהלווייתו ההמונית של הרב ברחובות אותה עיר, שבה השתתפו מאות אלפים. מהעצרת נעדר ישי, וכן שניים מארבעת בניו של הרב - עדות ליחסים הטעונים בין משפחת יוסף לדרעי. כעת טוענים במפלגה שכלל לא ברור אם היו"ר יוציא לפועל את העצרות ההמוניות הבאות שתכנן, שנועדו לעורר את השטח של ש"ס, והוא נאלץ להתמודד עם ביקורת קשה על כך שבזבז 400 אלף שקל מקופת התנועה הריקה לטובת עצרת כושלת.
מאז קיבל לידיו דרעי בפעם השנייה את המפתחות לתנועת ש"ס מידי הרב, חודשים ספורים לפני מותו, הוא אינו מצליח להחזיר עטרה ליושנה. הוא נהג בגסות בישי, שהנהיג את המפלגה במשך שנות היעדרותו, והחמיר את הסכסוך עד כדי חשש להרס המפלגה. בהמשך הוא פעל בכוחנות כדי להרחיק גם את אנשי ישי מכל עמדות הניהול, והפך את המשבר האישי בין השניים למלחמת מחנות. התוצאה היא סכסוכים בלתי נגמרים במפלגה, שמאז הבחירות האחרונות יושבת באופוזיציה בשל סירובו של יאיר לפיד לשבת עמה בממשלה, ובשל כך איבדה מכוח השלטון ומתקציביו.
בינתיים ש"ס לא הצליחה לבסס את עצמה כמפלגת אופוזיציה משפיעה בעלת זיקה חברתית, כפי שדרעי התיימר להפוך אותה. ואף שהוא מכחיש כוונות לחבור לממשלת נתניהו, יו"ר המפלגה נראה כל העת כמי שחותר במלוא הכוח להגיע לשם.
באווירת הנכאים הזאת אין פלא שהשר לשעבר אריאל אטיאס, בן טיפוחיו של הרב יוסף, הודיע ביוני האחרון על פרישה מהכנסת.
על פי מקורות בש"ס, הסיכוי שאלי ישי יישאר בש"ס תחת דרעי הוא קלוש, משום שהוא יודע כי דרעי יעשה הכל כדי לחסלו סופית לפני הבחירות הבאות. זו הסיבה שככל שחולפים הימים ושנת האבל הראשונה על מות הרב מגיעה לסיומה, גוברות בתנועה ההערכות שישי יפעל לפילוג. לשם כך הוא זקוק לשליש מסיעת ש"ס בכנסת, כלומר לעוד שלושה ח"כים. "באווירה הקשה בש"ס שאריה דרעי יוצר, זה אפשרי", העריך בכיר במפלגה. לדבריו, ש"ס נמצאת בנקודת זמן קריטית, מכיוון שניתוח עומק של הסקרים מצביע על כך שהיא מתחילה לאבד את הגרעין הקשה של מצביעיה - חלקם לליכוד או למפלגה העתידית של השר לשעבר משה כחלון, ואחרים, חרדים שמאסו בש"ס, עוברים ליהדות התורה.
התוצאה היא שהגוש החרדי בכנסת עשוי לאבד מכוחו, כשעל פי הסקרים הוא מונה 15 מנדטים בלבד. לכך יש כמובן השפעה שלילית על עתיד המאבקים של הציבור החרדי, כמו המאבקים על תקציבי הישיבות וגיוס האברכים. מעבר לכך, נראה שבתוך השינויים הרבים שעוברת המערכת הפוליטית הישראלית מאז הבחירות האחרונות, עוד מוקד כוח של הפוליטיקה המסורתית סופג מכה ומאבד ומהשפעתו.