מלכתחילה היו אלה נישואי תועלת. החתן לא חשק בכלה וגם היא תיעבה אותו. אבל שנים ארוכות של איבה בין השניים נמחלו ונשכחו ברגע אחד של מצוקה הדדית: אבו מאזן – נואש מתהליך השלום עם הישראלים שקרס וחשש לכיסאו; וח'אלד משעל – אחז בכל כוחו בחבל ההצלה ששיגר יריבו מרמאללה לעבר עזה החנוקה.
ממשלת האחדות הפלסטינית, חמאס-פת"ח, יצאה לדרך חתחתים ומלאת מוקשים ב-2 ביוני 2014. אבל עוד לפני שתמו מאה ימי החסד, ברור היה שירח דבש לא יהיה כאן, גם אם לפחות צד אחד האמין שניתן יהיה לגשר, ולו למראית עין, על הפערים. חטיפת ורצח הנערים בגוש עציון [12 ביוני] על ידי חמאס, מבצע "צוק איתן" בעזה, חשיפת השב"כ הישראלי כי חמאס תכנן הפיכה נגד הרשות בגדה – כל אלה הציפו מוקדם מהצפוי את עומק המשבר בין מי שבאו בברית הנישואין.
