דילוג לתוכן העיקרי

פת"ח וחמאס – ברית האין ברירה

ממשלת פת"ח-חמאס, ששני הצדדים מחזיקים בחיים בכוח, היא הדבר היחיד שנותן תקווה לאחדות פלסטינית. בלעדיה, עזה והגדה הן שתי ישויות נפרדות, שתי מדינות פלסטיניות לשני עמים מסוכסכים.
Hamas leader Khaled Meshaal talks during a news conference in Doha July 23, 2014. Meshaal said he was ready to accept a humanitarian truce in Gaza where the Islamist group is fighting an Israeli military offensive, but would not agree to a full ceasefire until the terms had been negotiated. REUTERS/Stringer (QATAR - Tags: POLITICS CIVIL UNREST CONFLICT) - RTR3ZVSR

מלכתחילה היו אלה נישואי תועלת. החתן לא חשק בכלה וגם היא תיעבה אותו. אבל שנים ארוכות של איבה בין השניים נמחלו ונשכחו ברגע אחד של מצוקה הדדית: אבו מאזן –  נואש מתהליך השלום עם הישראלים שקרס וחשש לכיסאו; וח'אלד משעל – אחז בכל כוחו בחבל ההצלה ששיגר יריבו מרמאללה לעבר עזה החנוקה.

ממשלת האחדות הפלסטינית, חמאס-פת"ח, יצאה לדרך חתחתים ומלאת מוקשים ב-2 ביוני 2014. אבל עוד לפני שתמו מאה ימי החסד, ברור היה שירח דבש לא יהיה כאן, גם אם לפחות צד אחד האמין שניתן יהיה לגשר, ולו למראית עין, על הפערים. חטיפת ורצח הנערים בגוש עציון [12 ביוני] על ידי חמאס, מבצע "צוק איתן" בעזה, חשיפת השב"כ הישראלי כי חמאס תכנן הפיכה נגד הרשות בגדה – כל אלה הציפו מוקדם מהצפוי את עומק המשבר בין מי שבאו בברית הנישואין.

ולמרות זאת הם אינם יכולים להיפרד. הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו?

על פי ההסכם להפסקת אש שנחתם בתיווך מצרים בין חמאס לישראל [26 באוגוסט], מעברי הגבול בין עזה, ישראל ומצרים יאוישו ויפוקחו על ידי אנשי הרשות הפלסטינית. בלי אבו מאזן, הסכם המעברים, ככל שהיה אז, היה נראה אחרת; ובלי צוק איתן, אנשי אבו מאזן לא היה זוכים, ככל הנראה, לדרוך על אדמת עזה למרות הסכם הפיוס.  

בשיחה הקשה שהתנהלה בין ח'אלד משעל לאבו מאזן בפגישתם בקטאר במהלך מבצע "צוק איתן" [21 באוגוסט], אשר פרטיה התפרסמו השבוע [1 בספטמבר] בעיתון "אל אח'באר" הלבנוני, התלונן יושב ראש הרשות בפני ראש הלשכה המדינית של חמאס כי תנועתו לא רק שחותרת תחת שלטון הרשות, אלא  גם מסיתה נגדה למרות הסכם הפיוס

"איזו ממשלה (אחדות)?! שר הבריאות הגיע לעזה והכו אותו כמעט עד מוות", זעם אבו מאזן בפני אמיר קטאר חאמד בן ח'אליפה אל ת'אני, שנכח בפגישה. אבו מאזן התכוון לביקורו של ג'וואד עוואד, שר הבריאות בממשלת האחדות, שהגיע לעזה במהלך מבצע "צוק איתן" והותקף על ידי עשרות פלסטינים. שוב התברר שאף אחד מאנשיו של אבו מאזן המגיע לעזה – ממלכת חמאס, אינו בטוח ואף מסכן את חייו. איזו אחדות זו ואיזה מין פיוס? 

לפי הדיווח ב"אל אח'באר", תוך כדי המבצע בעזה נפגש ראש השב"כ יורם כהן עם אבו מאזן, ופרש לפניו לפרטי פרטים את התארגנותם של פעילי חמאס בגדה במטרה לפגוע באנשי הרשות ולהשתלט על הגדה.

העובדות שהציג ראש השב"כ לאבו מאזן היו מוצקות ומוכחות, אך גט כריתות בין פת"ח לחמאס לא הוכרז. מבצע "צוק איתן" חשף אמנם את הפערים העצומים בין הרשות הפלסטינית בגדה לממלכת חמאס בעזה, אבל באופן פרדוקסלי בסיומה של הלחימה הברית הכפויה דווקא התחזקה. ברית האין ברירה קיבלה משנה תוקף.

חמאס זקוק לאבו מאזן כפקח המעברים; אבו מאזן מצדו חושש לפרק את האחדות, למרות שפרצופה האמיתי של תנועת חמאס נחשף בפניו, כי יש בכך הודאה שאפסו סיכוייהם של אנשי פת"ח לדרוך על אדמת עזה ממנה גורשו בכוח לפני כשבע שנים.

ממשלת פת"ח-חמאס, ששני הצדדים מחזיקים בחיים בכוח, היא הדבר היחיד שנותן תקווה, קלושה אמנם, לאחדות פלסטינית. בלעדיה, עזה והגדה הן שתי ישויות נפרדות, שתי מדינות פלסטיניות לשני עמים מסוכסכים. לאבו מאזן, שידע מאבקים מרים בחייו, המחשבה הזאת היא קשה מנשוא.

קשה לדעת עוד כמה זמן תחזיק ממשלה זו מעמד. אחדות אינה רק חתימה על הסכם פיוס והצהרות חיבה הדדיות. לחמאס יש היום צבא מגוייסים גדול וחזק עשרות מונים מכוחות הביטחון של יו"ר הרשות. מאזן כוחות זה, לרעת הרשות, כבר עלה לאבו מאזן באובדן השליטה על עזה וסילוק כוחותיו משם בבושת פנים. עתה הבדלי הכוחות בין הצדדים רב יותר. נדמה שאין איש בעולם שיכול למזג את שני הצבאות האלה לצבא העם הפלסטיני.

הפלסטינים מאשימים את הכיבוש הישראלי בכל מצוקותיהם. במקרים רבים לאורך השנים הצדק עימם. הכיבוש הישראלי בשטחים קובע את סדר חייהם של הפלסטינים ואת אופן חייהם. אבל ההנהגה הפוליטית הפלסטינית אינה יכולה לחמוק מאחריותה, לרחוץ בניקיון כפיה ולהתעלם ממחדליה.

זה התחיל ביאסר ערפאת, שבחר להקים מנגנוני צבא רבים במקום להשקיע במנגנונים אזרחיים. הוא לא השכיל להבין שתם הקרב ועתה חייבים להתחיל לבנות את המדינה הפלסטינית העצמאית. מאז מותו חמאס ופת"ח מנהלים קרבות עזים ביניהם, על הלגיטימיות והבלעדיות לייצג את העם הפלסטיני.

בתווך נמצאים תושבי השטחים. אלמלא המלחמות הפנימיות, שהפכו את חיי הפלסטינים לסיוט, יכול היה להיות שחזון שתי מדינות לשני עמים – לישראלים לפלסטינים, היה מתממש ולא מקבל משמעות חדשה – שתי מדינות לשני עמים: זה היושב בגדה וזה שברצועת עזה. 

More from Shlomi Eldar

Recommended Articles