דילוג לתוכן העיקרי

התקדמות ביוזמה הערבית - מפתח ליציבות אזורית

גורמים בכירים בירדן, העומדים בקשר עם קהיר, ריאד ורמאללה, מזהירים כי ללא התקדמות לעבר מדינה פלסטינית עם שיח איזורי, מלחמת עזה תרשם שוב כ”סבב” עד לסיבוב הבא.
Palestinian President Mahmoud Abbas and  his foreign minister Riyad al-Maliki (R) arrive for an Arab League Foreign Ministers emergency meeting at the league's headquarters in Cairo September 7, 2014. Arab foreign ministers meeting in Cairo on Sunday are expected to issue a resolution backing Iraqi efforts to confront militants who have overrun large areas of Iraq and Syria and declared a cross-border Islamic caliphate, diplomats said.  REUTERS/Mohamed Abd El Ghany (EGYPT - Tags: POLITICS) - RTR458TQ

גורמים בכירים בארה"ב העוסקים במדיניות במזרח התיכון מדברים על מצב של "מלכוד 22". מצד אחד, לאחר המלחמה בעזה הם רואים הזדמנות חסרת תקדים להתמודד עם האיסלאם הקיצוני ועם חמאס באמצעות קואליציה של כוחות  פרגמטיים. מצד שני, הם אינם מאמינים שהשותף הישראלי אכן מוכן להסדר כזה.

בניית מערך אסטרטגי אזורי חדש מצריכה טיפול בסוגיה הפלסטינית. אסטרטגיה כזאת חייבת לחזק את הפתח על חשבון חמאס, באמצעות התקדמות – גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך – לקראת הקמתה של ישות מדינית פלסטינית. האסטרטגיה הזאת חייבת לכלול גם את סיום הכיבוש הישראלי, שמזין את צמיחת הפונדמנטליסטים דווקא בתקופה שבה המשטרים במצרים, בסעודיה, בירדן וברשות הפלסטינית מאוימים על ידי נחשול האיסלאם הקיצוני. המדינות האלה מחוייבות להילחם בו בכוח הזרוע, כפי שראינו במצרים, אבל גם באמצעות שיתוף פעולה פוליטי, בטחוני וכלכלי.

אף שישראל חולקת אינטרסים משותפים עם מדינות אלה, היא חלק מהקואליציה הזאת לעת עתה אך ורק משום שהיא מחזיקה במפתח לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. המלחמה בעזה הוכיחה למנהיגי המדינות הפרגמטיות עד כמה מסוכן הסכסוך הישראלי-פלסטיני ליציבות שלהן, לאור התמיכה של דעת הקהל המקומית בצד הפלסטיני.

הנוסחה ליציבות, בעיני הפרגמטיסטים, היא ייסוד מדינה פלסטינית, בהנהגת פתח ובגבולות קווי 67', בתמורה לנורמליזציה של היחסים עם ישראל ובכלל זה שיתוף פעולה נגד הטרור. במילים אחרות – יוזמת השלום הערבית. גם המנהיגים הערבים הפרגמטיים וגם הממשל האמריקאי יודעים  שישומה של היוזמה במלואה הוא כרגע בלתי אפשרי. מחלקת המדינה ופקידים רמי דרג אינם בוטחים בראש הממשלה בנימין נתניהו. בעיניהם הוא מרחיק את עצמו מפתרון ריאלי של שתי מדינות.

בין ההזדמנויות למכשולים, יש צורך בצמיחתו של בסיס הסכמה חדש, שעיקרו התקדמות הדרגתית לעבר קבלה ויישום של יוזמת השלום הערבית, כלומר ייסודה באופן הדרגתי של מדינה פלסטינית בגבולות 67' ונורמליזציה הדרגתית של יחסי מדינות ערב עם ישראל. פקידים רמי דרג בעמאן, העומדים בקשר עם קהיר, ריאד ורמאללה, מדברים בזהירות על הנימוק לגישה הזאת, והוא שהסטטוס-קוו אינו יכול להישאר על כנו. ללא התקדמות במישור המדיני, מלחמת עזה תהפוך לסיפתח המבשר את הסיבוב הבא.

הקרקע להקמת קואליציה אזורית וליוזמת השלום הערבית, שפורסמה לראשונה ב-2002, מעולם לא הייתה פוריה יותר. אמנם נתניהו נתפס כמקרה אבוד, אבל הדינמיקה הפוליטית הפנימית בישראל לאחר המלחמה עשויה להוביל להתקרבות הדרגתית ליישום היוזמה. אפילו שר החוץ ליברמן תולה תקוות ביוזמה, וגם הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס מודע לקיומן של תקוות כאלה לתוכנית הדרגתית. מסיבה זו בדיוק הוא קורא עכשיו לארצות הברית ולאו''ם להחליט על תאריך יעד ברור לסיום הכיבוש. ברגע שתתקבל החלטה כזו, יישום הדרגתי יהיה בגדר האפשר.

לדעתם של מנתחי המדיניות במחלקת המדינה, התהליך ההדרגתי יכלול כמה מרכיבים:

  • מדינה פלסטינית בגבולות זמניים בהתאם למפת הדרכים האמריקאית מ-2003, אשר תוביל להקמת מדינה על פי גבולות 67'. המדינה הזמנית תתפוס את רוב שטחה של הגדה המערבית.
  • שיתוף פעולה של ישראל, מדינות ערב ונאט"ו לפירוז מנשק בגדה המערבית וברצועת עזה.
  • הפעלת מוסדות פלסטיניים במזרח ירושלים כמו האוריינט האוס, על ידי המדינה החדשה.
  • פיתוח כלכלי אינטנסיבי של הגדה המערבית, בד בבד עם שיקום עזה, במיוחד בתחומי העיור המואץ, הטכנולוגיה והתיירות. הפלסטינים יצטרכו לבחור בין כלכלת השלום של הפתח בגדה לבין כלכלת המלחמה של חמאס בעזה.
  • עזה תהפוך לחלק מהמדינה החדשה רק כשתהיה מפורזת מנשק.
  • סוגיות ירושלים, הפליטים וההתנחלויות יידונו בהתאם ללוח זמנים מוסכם.

בטווח הרחוק, היישום ההדרגתי של יוזמת השלום הערבית יכלול:

  • אחרי ייסודה של מדינה פלסטינית בגבולות זמניים, מדינות ערב יתחילו בתהליך הדרגתי של נורמליזציה עם ישראל, שתכלול בעיקר סחר ותיירות. למטרה זו יפתחו כמה ממדינות המפרץ וצפון אפריקה קונסוליות ולשכות מסחר בתל אביב.
  • תוקם ועדת משותפת לענייני ביטחון, שתורכב מגורמים מקצועיים רשמיים שישתפו פעולה בענייני לוחמה בטרור ושיתוף מידע מודיעיני.
  • ועדה כלכלית משותפת תפתח יוזמות משותפות בענפי הטכנולוגיה, ההשקיה והתיירות.

פקידים המקורבים לליגה הערבית בקהיר סוברים כי ניתן לבסס אסטרטגיה מעשית החותרת ליציבות. הם מאמינים שמצרים היא המפתח למערך מסוג זה. לממשל של הנשיא עבד אל פתח א-סיסי יש יכולת למנף גישה כזאת בסעודיה, והוא יכול לקדם את שיתופו של מחמוד עבאס. אולם יוזמות מדיניות בקהיר, מנקודת מבטו של ממשל שאיננו גמיש במיוחד, נוטות להתקדם לאט, בייחוד כשמדובר במדיניות הנוגעת לממשל האמריקאי. עמדת ההנהגה מתנדנדת בין תלות כלכלית פנימית לבין הרצון לשרטט את תדמיתה של מצרים כמדינה עצמאית.

לדברי אותם פקידים, רק דיאלוג משופר בין קהיר לוושינגטון יוכל לספק את המטרייה האזורית הנחוצה לקיומו של תהליך שלום.

כך או כך, תמיד אפשר לסמוך על נתניהו שימצא נימוק או תירוץ להוציא את האוויר מגלגלי היוזמה. התירוצים שלו הם ביטחוניים, אך למעשה מדובר בנימוקים המונעים בעיקר על ידי שיקולים אלקטורליים.

More from Uri Savir

Recommended Articles