דילוג לתוכן העיקרי

סיום הסכסוך יבלום את שנאת ישראל בעולם

דו"חות שעוקבים אחר גלי אנטישמיות ואנטי-ישראליות בעולם מצאו קשר ישיר בינם לבין עימותים צבאיים בין ישראל לפלסטינים. פתרון לסכסוך עשוי להפוך את המגמה הזאת. כתבה שנייה בסדרה.
A Palestinian man holding a Palestinian national flag argues with an Israeli policewoman, during a protest against the Israeli offensive in Gaza, in the West Bank city of Hebron August 22, 2014. REUTERS/Mohamad Torokman (WEST BANK - Tags: POLITICS CIVIL UNREST CONFLICT TPX IMAGES OF THE DAY) - RTR43D91

בעקבות הפרק הראשון בסדרת המאמרים על האנטישמיות, שבו טענתי כי במקרים רבים מחאה נגד ישראל מתפרשת כביטוי לאנטישמיות, הזכירה לי קוראת כי השואה התרחשה לפני הקמתה של מדינת ישראל ועשרות שנים לפני כיבוש השטחים. אמת ויציב. אנטישמיות, כמו גם צורות אחרות של גזענות ושנאת האחר, כולל שחורים, הומוסקסואלים ומוסלמים, היא תופעה ותיקה. התנועה הציונית והיהודים שמזוהים כתומכיה היו מאז ומתמיד שק החבטות של תנועות ניאו-נאציות מימין ואנטי-ציונים מרקסיסטים משמאל. למרבה הצער, לא נראה שהתופעות הנלוזות הללו יעברו מן העולם בעתיד הנראה לעין. יש סימנים מדאיגים לכך שהן יתמשכו ואף יתגברו בד בבד עם החרפת העימות הישראלי-פלסטיני והקצנתם של גורמים מוסלמים ראדיקלים באירופה.

"אנחנו לא חיים כאן כאילו היו אלה סוף שנות השלושים", אומרת סימון זוסקינד, פעילת שמאל יהודיה מבלגיה, שתומכת בפתרון שתי המדינות, "אך אי אפשר להתעלם מהעלייה בסממני האנטישמיות באירופה". בשיחה עם אל-מוניטור מסבירה זוסקינד, שנבחרה באחרונה לפרלמנט של מחוז בריסל, כי האירופאים מרגישים נוח יותר להשמיע את השיח האנטישמי, ומצדיקים זאת בהתנהגותה של ישראל כלפי הפלסטינים. ''הביטוי הגובר של תחושות שליליות כלפי המדיניות של ממשלת ישראל נובע בחלקו מאנטישמיות קלאסית, שלא נעלמה אחרי השואה, אך הייתה מושתקת". לדבריה, אירופאים, כמו מוסלמים רבים, אינם עושים את ההבחנה בין "יהודי" ל"ישראלי" וטוענים כי זכותם להתנגד למדיניות הישראלית בשטחים, מבלי שיחושו אנטישמים.

יחד עם זאת, אופיים של אירועי המחאה נגד ישראל באירופה לאורך מבצע צוק איתן טשטש את הקווים בין ביקורת פוליטית, חריפה ככל שתהיה, לבין גורמים אנטישמיים שלקחו בהן חלק. הליגה נגד השמצה פרסמה באתרה כי חלק מהפגנות האלה קודמו בטוויטר ובמדיה החברתית באמצעות תגיות (האשטאגים) שמאזכרות את היטלר כמו #HitlerWasRight ו-#HitlerDidNothingWrong. בכתבה הראשונה בסדרה הובאו דוגמאות לכרזות אנטישמיות וגזעניות שהונפו בהפגנות האלה לצד כרזות מחאה נגד המלחמה והכיבוש.

נתונים שמספקים גופים שונים שמתמחים במעקב אחרי תופעת האנטישמיות בעולם מאשרים את קיומה של זיקה מובהקת בין אירועים אלימים בחזית הישראלית-הפלסטינית לבין תקריות אלימות נגד יהודים בעולם, ובעיקר באירופה.. מבצע עמוד ענן בנובמבר 2012 גרם לעלייה מתונה יחסית בפעילות האנטישמית, כנראה מאחר שהמבצע נמשך שמונה ימים בלבד ומספר הנפגעים בצד הפלסטיני היה יחסית נמוך.  דו"ח מיוחד שפרסמה הליגה נגד השמצה בחודש שעבר [אוגוסט] מצביע על "גל אנטישמיות אלים וארסי נגד יהודים, ששוטף את העולם". ההסבר שמחברי הדו"ח נתנו לגל החדש היה חד משמעי: "הפעילות הישראלית בעזה, שמטרתה לעצור את ירי טילי החמאס לישראל וכריית המנהרות".

 

יחד עם זאת, ראוי לשים לב לסקר של הפורום לתאום המאבק באנטישמיות, שנערך בהקהילה הטורקית בהולנד ביוני 2013. הסקר מצא כי "לא מדובר באנטישמיות מאורגנת, אלא בביטויים אנטישמיים שקשורים לסכסוך הישראלי-הפלסטיני והפכו לחלק מהשיח הציבורי". נתונים אלה מעידים כי מה שמבט ראשון עשוי להיראות כמו שנאת יהודים מסורתית הוא ביסודו איבה פוליטית לישראל ששואבת מתוך עולם המושגים האנטישמי.

מחקרים שמתפרסמים בספר Muslim Attitudes to Jews and Israel, המאגד מאמרים של חוקרים ומנהיגי דת מוסלמים ויהודים, מציינים שאיראן והחיזבאללה השיעיות, אל-קאעידה וחלקים מהאחים המוסלמים הסונים - אלה שמובילים בעשורים האחרונים את ההסתה האנטישמית - אינם מייצגים את המגמות המרכזיות באיסלאם. החוקרים טוענים שחוגים מוסלמיים ולאומנים קיצוניים עושים שימוש סלקטיבי במקורות הדתיים - הקוראן והחדית - ומדביקים להם פרשנות אנטישמית ואנטי ישראלית או אנטי ציונית. כמה מאותם גורמים מנסים להפיץ בימים אלה את התיאוריה המופרכת מכולן, שלפיה ארגון הטרור דאע"ש הוא "מזימה ציונית שמטרתה לרצוח מוסלמים, לשפוך את דמם ולאנוס את נשותיהם ובנותיהם".

עורך קובץ המאמרים, המזרחן פרופסור משה מעוז מהאוניברסיטה העברית, אמר השבוע לאל-מוניטור כי רוב המשטרים והאליטות בעולם הערבי והמוסלמי, ואף מנהיגי דת בכירים, דוגלים בעמדות פרגמאטיות כלפי ישראל והיהודים. מעוז מציין כי בצד פרסומים אנטישמיים הרווחים בעיתונות ובאקדמיה הערבית, איראן, טורקיה ומדינות מוסלמיות-אפריקאיות הכירו בישראל לאחר הקמתה, והמשטר ההאשמי שיתף עמה פעולה במשך עשרות שנים. עבד אל-רחמן וחיד, מי שהיה נשיא אינדונזיה, המדינה המוסלמית הגדולה בעולם, ביקר מספר פעמים בישראל ועבדאללה מלך סעודיה יזם מפגשים עם יהודים בארה"ב ואירופה.

למעוז, כמו לזוסקינד, אין ספק שסיום הסכסוך הישראלי-הפלסטיני ובמיוחד מציאת פתרון מוסכם למחלוקת ביחס למקומות הקדושים לאיסלאם בירושלים, יבלמו את מגמת האנטישמיות והאנטי ישראליות בקרב המוסלמים. לדבריו, אם ישראל תצליח לצאת ממעגל האלימות, היא תנטרל רכיבים משמעותיים בתוך קהילות המחאה נגדה וכפועל יוצא מכך נגד יהודים. בעצם, רוב הציבור אינו מודע לפן האופטימי של המחאה האנטי-ישראלית, שהיא מחאה פתירה. כי היא איננה מושרשת עמוקות כמו השנאה המרקסיסטית או האנטישמיות האירופית, אלא יכולה להעלם דרך פתרון הסכסוך הישראלי פלסטיני.  

אסיים בדברים שאמרה שרת המשפטים ציפי לבני בדיון בנושא האנטישמיות שהתקיים בממשלה בינואר האחרון: "מפלטם של אלה שלא רוצים הסדר מדיני הוא לטעון שהביקורת שמופנית כלפי ישראל בגלל התנחלויות נובעת מאנטישמיות". על  כך נרחיב בפרק הבא. 

More from Akiva Eldar

Recommended Articles