דילוג לתוכן העיקרי

לפיד מנסה להפוך למדינאי

לקראת סיומה של המלחמה בעזה, יאיר לפיד יוזם כינוס של ועידה איזורית, זאת במקביל לחיזוק הקשרים שלו עם בכירים בממשל אובמה.
Israeli Finance Minister Yair Lapid (L) inspects the damage inside a house following a rocket attack by militants from the Gaza Strip on the southern Israeli town of Sderot, on July 21, 2014. More than 10 militants from Gaza were shot dead after infiltrating southern Israel, the army's official spokesman said, as the UN Security Council called for an "immediate ceasefire" as Israel pressed on with a blistering assault on Gaza on Monday taking the Palestinian death toll above 500. AFP PHOTO / JACK GUEZ

מבצע צוק איתן תפס את יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, במומנטום חיובי. אחרי דשדוש בסקרי דעת קהל שהעידו על אכזבה מתפקודו כשר אוצר, הוא הצליח לבלום את המגמה השלילית וליצור לעצמו אופק חיובי באמצעות התוכנית לאפס אחוז מע"מ על רכישת דירה ראשונה. לפיד הפך מפוליטיקאי במרוץ הישרדות, שנגרר אחרי האירועים ושוחק בעקביות את הקרדיט הציבורי העצום שקיבל בבחירות, ליוזם מהלך כלכלי-חברתי מהפכני. הוא הצליח לשדר שוב רעננות וחדשנות, הוכיח שהלב שלו במקום הנכון כשנלחם מול פקידי האוצר שהתנגדו לתוכנית, והראה נחישות כשהבטיח שכבר בתחילת ספטמבר החוק ייכנס לתוקף. בעקבות התעקשותו של שר האוצר הביקוש הגבוה לדירות החל לרדת משמעותית.

בדיוק כשנראה היה שלפיד משאיר את צרותיו מאחוריו, החל העימות ברצועת עזה והפך בבת אחת את סדר היום בישראל לביטחוני-מדיני. שר האוצר אמנם חבר בקבינט שעוסק בנושאים האלה, אך זו הייתה טבילת האש הראשונה שלו כחבר הפורום המצומצם הזה, כך שהוא עדיין סובל מנחיתות ציבורית ברורה בנושאי ביטחון ומדיניות מול החברים האחרים: ראש הממשלה, שר הביטחון, שר החוץ ושרת המשפטים. לפיד נתפס כבקיא בסוגיות האלה אפילו פחות מהשר נפתלי בנט, שאמנם חסר ניסיון כמוהו בקבינט אבל שירת כקצין ביחידה מובחרת. בעוד בנט ושר החוץ אביגדור ליברמן בידלו את עצמם לאורך המבצע ואיגפו את נתניהו מימין, יו"ר יש עתיד נאלץ ליישר קו עם ראש הממשלה ולגבות אותו – עמדה שספק אם השיגה לו תמיכה חדשה מימין או משמאל.

אם לא די בכך, חוק מע"מ אפס, שאמור היה להחזיר ללפיד כמה מהמצביעים שנטשו אותו, סבל במקביל בוועדת הכספים מהתנכלות של החרדים ומפלגת העבודה, שלעת עתה הצליחו לסכל את אישורו. בינתיים הכנסת יצאה לפגרה, ובמקום לחגוג ניצחון לשם שינוי, לפיד נאלץ לתת הסברים לציבור.

הסקרים שנערכו לאורך המבצע טפחו על פניו של יו"ר יש עתיד. הסקר הקשה מכולם, שהציג אותו כמפסיד העיקרי מצוק איתן, פורסם ב-7 באוגוסט במהדורה המרכזית של ערוץ 2. הנתונים הראו תמונת מצב קשה מבחינת לפיד, כאשר מפלגתו מתרסקת מ-19 מנדטים כיום לעשרה מנדטים בלבד. אבל מה שצריך להטריד אותו יותר הוא השיעור המזערי באוכלוסייה – שלושה אחוזים - שחושב כי הוא מתאים לכהן בראשות הממשלה.

על פי הסקר, נפתלי בנט זוכה ל-11 אחוזי התאמה, אביגדור ליברמן ויצחק הרצוג לתשעה אחוזים כל אחד, ואת הרשימה נועלים לפיד והשר לשעבר משה כחלון, שמתכוון לעמוד בבחירות הבאות בראש מפלגה חברתית-כלכלית.   

שלא במקרה, במהדורת החדשות שבה נחשף הסקר פורסמו שתי ידיעות שביקשו להסיט את תשומת הלב מהנתונים הקשים מבחינת לפיד, ולהציג אותו באור אחר. באחת נאמר ששר האוצר נזף בראש הממשלה בישיבת קבינט שנערכה שלושה ימים קודם לכן, על כך שהוא פגע אנושות ביחסים עם ארה"ב. הכתב המדיני אודי סגל תיאר זאת כעימות קולני. בידיעה השנייה סיפרה הכתבת לענייני כלכלה, קרן מרציאנו, כי לפיד נזף בנגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, על כך שבמודעת האבל שהבנק פרסם על מותו של בנה של עובדת ניקיון, צוין כי היא "עובדת קבלן".

בשני המקרים ברור שהננזפים לא הדליפו את הידיעה, והעקבות מובילות באופן טבעי לסביבת לפיד. בשני המקרים הוא מוצג כדמות סמכותית, כמבוגר אחראי: פעם אחת כשהוא מתייצב חזיתית מול ראש הממשלה כדי להציל את היחסים המתרסקים עם ארה"ב, ופעם שנייה מול אחת הדמויות הבכירות בכלכלה הישראלית, כדי להצטייר כבעל רגישות חברתית.

מההתנהלות הזאת עולה כי לפיד עדכן את הקו האסטרטגי הפוליטי שלו במטרה לעצור את ההידרדרות של יש עתיד, וכי הוא מנסה לשפר את ביצועיו ותדמיתו כמנהיג גם בנושאים המדיניים. אחרי הכל, הוא עדיין לא זנח את חלומו לעמוד בראשות הממשלה. שר האוצר מבין שהוא אינו יכול להתחרות בנתניהו ויעלון שנתפסים כדמויות הביטחוניות הבכירות במדינה, וכי קרש ההצלה שלו עשוי להימצא בתחום המדיני. הוא איתר את סוגיית יחסי החוץ המתערערים עם ארה"ב, שספגו במלחמה האחרונה פגיעה קשה נוספת, וכעת הוא מנסה לבנות את עצמו באמצעותה.

לפיד הגביר מאוד את התבטאויותיו בכל הנוגע לחשיבות היחסים עם ארה"ב, והוא מרבה לעקוץ את נתניהו בהקשר זה. ב-14 באוגוסט הוא פרסם בדף הפייסבוק שלו פוסט בעברית ובאנגלית, שבו הוא מספר על קשריו הטובים עם דמויות בכירות בממשל האמריקאי, לצד הקביעה כי היחסים עם ארה"ב הם נכס אסטרטגי שאסור שייפגע. לפיד מספר בפוסט על שיחותיו עם מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי, ועם ידידו הסנטור הארי ריד, מנהיג הרוב הדמוקרטי. הוא הודה להם על סיוע החירום בכיפת ברזל. "לפעמים צריך להגיד תודה" כתב.

במקביל, לפיד הציג יוזמה לעריכת ועידה אזורית עם מדינות המפרץ בקהיר. ביום שני כינס לפיד את סיעתו בבית המפלגה בתל אביב, והסביר מול המצלמות מדוע ועידה כזאת היא הכרחית. הוא סיפר כי הוא פועל מול הגורמים הרלוונטיים לקיומה. ניתן להניח שבין הגורמים מצויים גם בכירים אמריקאים שהידק עמם את הקשר לאחרונה. היוזמה מתבססת על תוכניתו של ראש השב"כ לשעבר, השר יעקב פרי, שהוא הזרוע המדינית-ביטחונית של לפיד ביש עתיד. אולם פרי לא נראה בתמונות ששודרו מהאירוע המתוקשר. לפיד רצה את כל תשומת הלב לעצמו. יו"ר המפלגה מבין כי עם פרי לצדו, הוא עשוי להיראות כמו התלמיד שלו.

האם שר האוצר יצליח למתג את עצמו מחדש כמדינאי? ללפיד יש אפשרות לנצל את חולשתו של נתניהו בזירה הבינלאומית ולהיבנות כך. יחד עם זאת, סביר להניח שראש הממשלה לא יאפשר לו לפעול באופן חופשי מול ארה"ב על חשבונו. לנתניהו, גם במצבו המעורער מול האמריקאים, יש כלים להאפיל על יריבו אם רק ירצה. בשל כך יצטרך לפיד להוכיח שהספיק ללמוד משהו על עורמה פוליטית. כך או כך, התקופה הקרובה תהיה מאתגרת ביותר עבור הפוליטיקאי הצעיר.

More from Mazal Mualem

Recommended Articles