הידיעה [14 באוגוסט] על החלטתו של הממשל האמריקאי לעכב משלוח לישראל של טילי ״הלפייר״ למסוקי אפאצ׳י, פרצה למהדורות החדשות בעיתוי שהזכיר את הימים הראשונים של מלחמת יום הכיפורים. גם אז, בראשית אוקטובר 1973, המשבר ביחסים עם ארה"ב פרץ כשהציבור הישראלי ויהדות ארה"ב עמדו לימינם של ממשלת ישראל, חיילי צה"ל שבחזית והאזרחים שבעורף. גם אז השתמשה וושינגטון בעיכוב משלוח של חומרי לחימה כדי להפגין את מורת רוחה ממדיניותה של ירושלים. לפי הפרסום בוול סטריט ג'ורנל, העברת הטילים נגד טנקים, הבנויים לחדור שריון עבה, עוכבה בטענה שהעסקה נעשתה מאחורי גבו של הבית הלבן. אבל האזרח הישראלי מצפה שידיד אמריקאי אמיתי לא ייתפס לקטנות בשעה שתושבי הדרום מותקפים ברקטות. גם בעתות שלום פגיעה בביטחון המדינה, ולו גם עקיפה, כולל העברת ביקורת על ישראל, נחשבת לתקיעת סכין בגב האומה. על אחת כמה וכמה כשחמאס יורה רקטות לעבר מרכז הארץ ומחבלים צמאי דם חופרים מנהרות מתחת לחדרי ילדים.

מוקדם לקבוע אם ההפגזה באזור רפיח [1 באוגוסט], שלפי הערכות נהרגו בה בין 130 ל-150 פלסטינים, הייתה הסיבה לעיכוב המשלוח. אפשר שזו תגובה להלבנת פניו של מזכיר המדינה ג'ון קרי ולסילוקה של ארה"ב מהמשא ומתן לסיום העימות בעזה. רמז עבה לכך אפשר למצוא בעקיצה שהבכיר האמריקאי שלח באמצעות הדיווח, כשאמר שישראל דוחקת את ארצות הברית הצדה, ומצד שני גם מבקשת שתדאג לה לערבויות ביטחוניות. כך או כך, על פי גורמים בבית הלבן, העיכוב באספקת הטילים לא נבע מסיבות מנהליות יבשות. בכיר בממשל שצוטט בידיעה אמר כי ״אם הם [הישראלים] חושבים שיוכלו לשחק משחקים עם ארצות הברית או לעשות עלינו מניפולציות בפומבי - הרי שהם אינם מעריכים בצורה נכונה את מעמדם בעולם".

למרבה ההפתעה, ההחלטה להקפיא משלוח טילים בעיצומה של מלחמה לא הביאה להפגנות מול שגרירות ארצות הברית בתל אביב ולמרגלות הבית הלבן. ראשי השדולה הפרו-ישראלית, אייפא"ק, שאינם מהססים לתקוף את הממשל ולשסות בו חברי קונגרס, שומרים הפעם על שתיקה. אותם עסקנים שדי בשמץ של ביקורת נגד ישראל כדי שיגייסו את כוחותיהם בגבעת הקפיטול להתקפה נגד הבית הלבן, הבליגו על מה שנראה כסנקציה באחד התחומים הקריטיים לישראל ביחסיה עם ארה"ב. וזאת, יש להדגיש, פחות משלושה חודשים לפני הבחירות לקונגרס - תקופה שבה מועמדים נוהגים להתחרות על לבה של השדולה. ההודעה האחרונה שמופיעה באתר של הארגון החזק היא ציון לשבח של הממשל והקונגרס על ההחלטה להעניק לישראל סיוע נוסף של 225 מיליון דולר למימון "כיפת ברזל". 

נראה שגם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהצטיין עד כה בעיקר בעריכת קרבות פנים אל פנים עם הנשיא האמריקאי, הבין שהוא הקדיח את התבשיל מול אובמה. נתניהו הורה לשריו וליועציו להנמיך את הלהבות והנחה את דובריו להרוג את המשבר כל עוד הוא קטן. כך למשל, אמר הדובר מרק רגב לרשתMSNBC  [14 באוגוסט]: ''טבעי שיהיו חילוקי דיעות בין אנשים, שיהיו קווי מדיניות שונים, שאנשים יראו דברים באופן שונה...אולם אנו מסכימים בינינו על הרבה יותר נושאים מאשר אלה שאנו חלוקים לגביהם". רגב אף הגדיל לעשות כשהפך את פרשת משלוח הטילים לעדות ליחסים המצוינים בין ירושלים לוושינגטון. "ישראל וארצות הברית קרובות כל כך, כך שאם יש חילוקי דעות בודאי שזה הופך לכותרת ראשית" הוא אמר.