דילוג לתוכן העיקרי

ישראל וחמאס יאלצו להתפשר

מלחמת כיפוף הידיים בקהיר על תנאי הפסקת האש, לרבות הקלות בסגר, היא שתקבע ידו של מי הייתה על העליונה. התיקו המסתמן עשוי להיחשב כניצחון תודעתי של חמאס, שהצליח לשים על סדר היום העולמי דרישות כמו נמל ימי ושדה תעופה.
An Israeli soldier looks at the Gaza Strip through a monocular on the Israeli border August 9, 2014. Israel launched more than 30 air attacks in Gaza on Saturday, killing five Palestinians, and militants fired rockets at Israel as the conflict entered a second month, defying international efforts to revive a ceasefire. REUTERS/Amir Cohen (ISRAEL - Tags: POLITICS CONFLICT MILITARY TPX IMAGES OF THE DAY) - RTR41TE3

אחרי 29 ימי לחימה במסגרת מבצע "צוק איתן", הכריזו שני הצדדים, ישראל וחמאס, על ניצחון.

בחמאס התהדרו בניצחון "המוקאוומה" (ההתנגדות). ראשון המברכים היה איסמעיל הנייה, שפרסם הודעה מוקלטת [5 באוגוסט], אך עדיין לא נראה בפומבי. גם שאר דוברי חמאס - חליל אל חייה, שאחד מבניו נהרג במבצע ויצא רק כעת מהבונקר, וסמי אבו זוהרי, שלאורך הלחימה התראיין לכלי תקשורת ממתחם בית החולים "שיפא", טענו כי ישראל הובסה על ידי ההתנגדות, שהצליחה גם הפעם להגן על העם הפלסטיני.

מנגד טענו בישראל כי חמאס ספג פגיעה קשה מאוד. הרמטכ"ל, רב אלוף בני גנץ, פנה לתושבי עוטף עזה ואמר: "אני משוכנע שהציבור סביב עוטף עזה יכול לחזור לבתיו, לפתח את השדות, לחזור ולחיות את חייו בצורה טובה ואיכותית כפי שהיה קודם".

אבל בתום 72 שעות הפוגה, עוד לפני שאבק הקרב התפזר, הפך חמאס את דברי הרמטכ"ל למבוכה רבה. ה"שקט יענה בשקט" שטבעה ישראל בתחילת המבצע, לא רק שהפך להיות מושא ללעג אלא תורגם על ידי חמאס כביטוי לחולשה.

ביום שישי [8 באוגוסט], בדיוק בשעה 8:00 בבוקר, מועד פקיעת הפסקת האש בת 72 שעות, חידש חמאס את הירי (אם כי נטען שארגונים אחרים בעזה אחראים לירי הרקטות). בכך הוכח שלא רק שיכולת שיגור הרקטות לא נפגעה, אלא בעיקר המוטיבציה לתקוף את ישראל נותרה בעינה. כלומר מאזן ההרתעה מול ישראל אינו קיים, לפחות לא כפי שישראל קיוותה לראות אחרי חודש של מערכה צבאית קשה ברצועה.

למעשה, מלחמת כיפוף הידיים בקהיר בין חמאס, ישראל ומצרים על תנאי הפסקת האש, לרבות הקלות בסגר על עזה, היא שתקבע באמת ידו של מי הייתה על העליונה.

האם ממשלת ישראל תצליח לשכנע את הציבור הישראלי כי חמאס יירתע להבא מלתקוף? האם חמאס יחגוג בעזה את ניצחון "המוקאוומה" אחרי שהצליח להסיר את הסגר החונק שנמשך כמעט שמונה שנים? סביר מאוד להניח, ששני הצדדים, ישראל וחמאס, יאלצו להתפשר ואת המערכה ניתן יהיה לסכם בתיקו; אם כי תיקו שכזה עשוי להיחשב כניצחון תודעתי של חמאס, שאילץ גם הפעם בכוח את ישראל לבוא לשולחן הדיונים ולהסכים, אם לא לכל תנאיו, לפחות לחלקם.

דבר אחד ברור: חמאס הצליח שוב לשים על סדר היום העולמי את עניין הסגר על עזה. דרישות כמו נמל ימי בעזה ושדה תעופה, גם אם עכשיו הן נשמעות הזויות ומופרזות, תמשכנה ללוות את השיח הבינלאומי מעתה ובמהלך השנים הבאות,  כנראה עד שתהפוכנה למציאות.

אין ספק שאחרי חודש של מערכה צבאית ניתן לקבוע כי שני הצדדים, חמאס וישראל, הופתעו מאוד מיכולותיו, תכנוניו וכוונותיו של הצד האחר.

ישראל החלה במבצע "צוק איתן" כהמשך למבצע "שובו אחים", בעקבות חטיפתם ורציחתם של שלושת נערי הישיבה התיכונית. נקודת המוצא הישראלית, השגויה, הייתה שחמאס במצוקה, סגור ומסוגר בין ישראל ומצרים, ואין בו רצון להיכנס לעימות כולל עם ישראל. הצהרת ה"שקט יענה בשקט" היא הסימפטום להנחת היסוד השגויה, שהייתה בעוכריה של ישראל. במקום ליזום ולהבין מול מי עומד צה"ל בסבב המזוין השלישי בעזה, ישראל נגררה והופתעה פעם אחר פעם מעמידתו העקשנית של חמאס.

ההערכות השגויות הללו תרמו להפיכת המבצע למסובך וממושך יותר מבחינתה של ישראל, ומכאן ההישגים הדלים בתום המבצע (בהנחה שאנחנו מצויים בסופו)  ולמבוכה הרבה של הרמטכ"ל, שהקדים את המאוחר.

ישראל לא הצליחה להפתיע את חמאס בשום שלב של הלחימה ולא נהנתה מפירות אלמנט ההפתעה – אלמנט אשר בכל מערכה מאפשר יתרון מבצעי ומסייע לקיצורה. כך היה במבצע "עופרת יצוקה", כשצה"ל תקף 120 מטרות של חמאס בהפתעה, כולל את בית הספר לשוטרים בעזה. גם מבצע "עמוד ענן" נפתח בהפתעה, בהתנקשות בראש הזרוע הצבאית אחמד ג'עברי. חיסולו בתחילת המבצע הותיר חלל מבצעי גדול בשורות חמאס והשפיע על כל מהלך הלחימה.

אם ישראל הייתה מעריכה נכונה את יכולותיו ואת כוונותיו של חמאס, אפשר לשער שהמבצע היה מתנהל אחרת. ישראל למשל לא כיוונה לראשי חמאס, אלא סימנה מטרות רק כאשר הן נחשפו בפניה באופן מביך, לדוגמה המנהרות. אבל המנהרות הן רק אמצעי שהשתמש בו חמאס כדי לתקוף את ישראל.

בתום 29 ימי לחימה ואחרי ביקורת בינלאומית קשה על הרג רב של אזרחים בעזה, לא נותר בידי ישראל מספיק אשראי בינלאומי להרחיב את המבצע ובעיקר לסמן מטרות מבצע חדשות. חמאס, לעומת זאת, עדיין יורה, בועט ומאיים. ישראל מוצאת את עצמה בידיים כבולות ובמבוכה רבה, ותוהה איך יוצאים מהסבך הזה שקוראים לו עזה.

צה"ל התגלה כמי שלא היה ערוך היטב לסיבוב הנוכחי בעזה. כפי שכתבתי כאן במאמר קודם, העיניים היו מופנות רחוק לעבר טהרן במקום לשכנה המתעצמת בגבולה הקרוב של ישראל, רצועת עזה.

יחד עם זאת, אסור לטעות ולהפחית בערך המהלומה הצבאית שספג חמאס. ראשי חמאס אמנם לא נפגעו, והזרוע הצבאית מתאמצת מאוד להוכיח שנותרו בידיה מנהרות פעילות ויכולת שיגור רקטות; אבל חמאס, גם אם יצליח להציג הישגים מדיניים בסופה של המערכה המדינית בקהיר, לא באמת נחלץ ממצוקתו.

בתום הקרבות, מנהיגי התנועה יאלצו להסביר לתושבי הרצועה מדוע הישגיהם, ככל שיהיו במשא ומתן מדיני (ניתן להניח שלא יהיה זה סופו המוחלט של המצור), מצדיקים את מניין ההרוגים העצום ואת ההרס הרב על עזה.

האם חמאס יוכל מנקודת הזמן שאחרי הפסקת אש לכלכל את עזה באופן אחראי ולהבטיח לתושביה איכות חיים סבירה? בלהט הקרבות נדמה שרבים שכחו את העובדה החשובה מכל: חמאס תפס את השליטה בעזה בהפיכה צבאית, אחרי סילוקם האלים מהרצועה של כוחות הרשות של אבו מאזן. חמאס  הבטיח לתושבים "שינוי ורפורמה", אך הביא עליהם בדרכו המיליטנטית רק סבל ומצוקה.

חמאס, בלי ספק, ישמע ביקורת גדולה מצד תושבי הרצועה, וזו תהיה עיקר ההרתעה שלו.

בתום מבצע "צוק איתן", חמאס וישראל יאלצו לבצע היערכות מחדש. ישראל תאלץ לבחון את עצמה, איך ייתכן שארגון שכוחו הצבאי דל בהשוואה לצבאה הגדול והמשוכלל הצליח להפתיע, ליזום ולשבש את מהלך החיים של אזרחיה, ואילו בחמאס יאלצו לחשוב האם הם אוגרים שוב את משאביה ומקורותיה של הרצועה לקראת עוד מערכה צבאית עם ישראל.

בשלב הזה, כשרבים מאוד מתושבי הרצועה הם פליטים חסרי בית, וכמעט בכל בית יש לפחות הרוג אחד מהמערכות המזויינות מול ישראל, כדאי למנהיגי חמאס לשאול עצמם האם כך הם ראו את עזה בחזון האידילי שהבטיחו לתושביה, כשנבחרו כאלטרנטיבה לשלטון השחיתות של פת"ח.

Join hundreds of Middle East professionals with Al-Monitor PRO.

Business and policy professionals use PRO to monitor the regional economy and improve their reports, memos and presentations. Try it for free and cancel anytime.

Free

The Middle East's Best Newsletters

Join over 50,000 readers who access our journalists dedicated newsletters, covering the top political, security, business and tech issues across the region each week.
Delivered straight to your inbox.

Free

What's included:
Our Expertise

Free newsletters available:

  • The Takeaway & Week in Review
  • Middle East Minute (AM)
  • Daily Briefing (PM)
  • Business & Tech Briefing
  • Security Briefing
  • Gulf Briefing
  • Israel Briefing
  • Palestine Briefing
  • Turkey Briefing
  • Iraq Briefing
Expert

Premium Membership

Join the Middle East's most notable experts for premium memos, trend reports, live video Q&A, and intimate in-person events, each detailing exclusive insights on business and geopolitical trends shaping the region.

$25.00 / month
billed annually

Become Member Start with 1-week free trial

We also offer team plans. Please send an email to pro.support@al-monitor.com and we'll onboard your team.

What's included:
Our Expertise AI-driven

Memos - premium analytical writing: actionable insights on markets and geopolitics.

Live Video Q&A - Hear from our top journalists and regional experts.

Special Events - Intimate in-person events with business & political VIPs.

Trend Reports - Deep dive analysis on market updates.

All premium Industry Newsletters - Monitor the Middle East's most important industries. Prioritize your target industries for weekly review:

  • Capital Markets & Private Equity
  • Venture Capital & Startups
  • Green Energy
  • Supply Chain
  • Sustainable Development
  • Leading Edge Technology
  • Oil & Gas
  • Real Estate & Construction
  • Banking

Already a Member? Sign in

Start your PRO membership today.

Join the Middle East's top business and policy professionals to access exclusive PRO insights today.

Join Al-Monitor PRO Start with 1-week free trial