דילוג לתוכן העיקרי

האם המאבקים החברתיים ישרדו את צוק איתן?

אזרחי ישראל חווים בימים אלה את האיום הביטחוני הממשי הראשון מאז המחאה החברתית ב-2011. אם הסוגיות הכלכליות יידחקו מסדר היום, שר האוצר לפיד יהיה המפסיד הגדול מכך
Israel's Finance Minister Yair Lapid gestures as he attends the opening of the summer session of the Knesset, the Israeli parliament, in Jerusalem April 22, 2013. Lapid is seeking spending cuts of 18 billion shekels ($5 billion) and tax increases of 5 billion shekels as part of the 2013-2014 budget framework, a spokeswoman for Lapid said on Monday. REUTERS/Baz Ratner (JERUSALEM - Tags: POLITICS BUSINESS) - RTXYVX6

מתחת לפני השטח, בחסות הלחימה בעזה, מתנהל בימים האחרונים בוועדת הכספים קרב רווי יצרים, שמעמיד בספק את יכולתו של שר האוצר יאיר לפיד להוציא לפועל את אחת ההחלטות המרכזיות של כהונתו עד כה: אישור החוק לפטור מתשלום מע"מ בקניית דירה ראשונה, כבר ב-1 בספטמבר.

ביום חמישי הקרוב (31 ביולי) תצא הכנסת לפגרת הקיץ. "חוק מע"מ אפס", שבבחירות הבאות אמור להיות ההישג החברתי הגדול של לפיד, תקוע בוועדת הכספים לפני אישורו בקריאה שנייה ושלישית. יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומיאנסקי מהבית היהודי, מערים קשיים על התהליך לאישור החוק. ברקע בוחש גם יו"ר מפלגתו, שר הכלכלה נפתלי בנט, שהפך מאוהב ליריב של יו"ר יש עתיד. בנט מנצל את הלחץ שלפיד  שרוי בו, להשגת כספים להתנחלויות. כך לפחות טוענים גורמים בוועדת הכספים.

לפיד יעשה הכל כדי שהחוק, שבתחילת החודש עבר בקריאה ראשונה, יאושר סופית בכנסת עד היציאה לפגרה. גורמים בוועדה אומרים כי למרות העובדה ששר האוצר הוא חבר בקבינט המדיני-ביטחוני ומקדיש שעות רבות ביום לענייני מבצע "צוק איתן" ולביקורים בדרום - הוא מוטרד מאוד מהקרב על החוק, שאמור להוות פתרון למחירי הדיור הגבוהים בישראל.

גורלו של החוק עדיין לא ברור בשלב זה, אולם בוועדה מעריכים שלפיד יתגמש וייענה לדרישותיהם של  סלומיאנסקי ובנט, כדי שלא תיגרם לו מבוכה פוליטית וציבורית. החוק, שמעניק ליוצאי צבא פטור ממע"מ בקניית דירה בשווי של עד 1.6 מיליון שקל, הוא גולת הכותרת של הקדנציה שלו. הוא אמור לבסס את כוחה של יש עתיד בקרב צעירי מעמד הביניים, לאחר שהמפלגה חוותה ירידה בסקרים  אחרי שנבחרה.

באופן טבעי, מבצע צוק איתן טרף את הקלפים בכל מה שקשור לסדר היום של הציבור הישראלי. הוא החזיר את הנושאים הביטחוניים לראש סדר העדיפויות, אחרי תקופה ארוכה של שלוש שנים - מאז מחאת קיץ 2011 - שבה שלט סדר יום כלכלי-חברתי. גם מבצע עמוד ענן בעזה, כחודשיים לפני הבחירות לכנסת בינואר 2013, לא הסיט לאורך זמן את תשומת הלב מהנושאים האזרחיים. תוצאות הבחירות שיקפו את השפעת המחאה החברתית, וכמעט שגרמו לבנימין נתניהו ולליכוד לאובדן השלטון. הכוכבים החדשים, לפיד ובנט, זקפו את ניצחונם לסדר היום הכלכלי-חברתי שהציגו בקמפיינים שלהם.

באווירה הזאת, כמעט כל שרי הממשלה מכל המפלגות התחרו ביניהם על ביצוע רפורמות בתחומים האלה: משר התחבורה ישראל כץ, שדוחף במלוא העוצמה את הרפורמה להפרטת נמלי ישראל, ועד שר התקשורת גלעד ארדן, שמוביל את הרפורמה לסגירתה ופתיחתה מחדש של רשות השידור. אפילו תקציב הביטחון, שהיה עד לאחרונה הפרה הקדושה של תקציב המדינה, קוצץ בשם הדרישה לשינוי סדר העדיפויות. לפיד, המנצח הגדול של הבחירות, הלך ונשחק במשרד האוצר. הוא נתפס כאכזבה ואיבד חלק ניכר מבוחריו, שהמשיכו להתלונן על יוקר המחייה ולראות את חלום הבעלות על הדירה הולך ומתרחק מהם.

חוק מע"מ אפס אמור להיות חבל ההצלה של שר האוצר. אם הוא אכן יעבור בסופו של דבר ויביא לפיצוץ בועת הנדל"ן, לפיד יוכל להגיע לבחירות הבאות עם הישג ולהחזיר אליו לפחות חלק מהמצביעים שנטשו.

אף שהבחירות אינן נראות באופק הקרוב, ברור שמבצע צוק איתן - שהולך ותופס ממדים של מלחמה - הפך את סדר לחלוטין, והעיסוק בנושאים הכלכליים-חברתיים פחת משמעותית.

מבחינת ראש הממשלה בנימין נתניהו זהו סדר יום עדיף, שמקנה לו יתרון משמעותי מעל כל השחקנים הפוליטיים האחרים, כולל אלה השואפים לרשת אותו. נתניהו נתפס על ידי חלק גדול בציבור כגורם מרכזי לתחלואים הכלכליים בישראל, בין השאר בשל הקדנציה שלו כשר אוצר בין 2003 ל-2005. אולם בכל מה שקשור לסוגיות מדיניות וביטחוניות, הוא זוכה לעדיפות ברורה בסקרי דעת הקהל על פני כל המתמודדים האפשריים במערכת הפוליטית.

גם הפרסומים הרבים על כך שחמאס תכנן פיגועים אסטרטגיים באמצעות עשרות מנהרות טרור מהרצועה לישראל, הפכו את הציבור בימים האלה לרגיש יותר לבעיות הביטחון. התמיכה הציבורית הרחבה במבצע צוק איתן ובכניסה הקרקעית כאילו החזירה את הישראלים אל הפרדיגמה האזרחית הקודמת, שבה הביטחון היה חזות הכל וקדם להכל. זאת לאחר שבשלוש השנים האחרונות הגישה הזאת אותגרה, כשהביטוי הבולט ביותר לכך היו קריאות רבות לקיצוץ בתקציב הביטחון.

בימי הלחימה הראשונים החודש ברצועת עזה נהרגו שבעה לוחמי צה"ל בגלל מה שמתחקיר ראשוני נראה כתקלה בנגמ"ש ישן, שלא היה מתאים לשימוש במבצע מסוג זה. האירוע הוביל לביקורת על הקיצוצים בתקציב הביטחון, שאילצו את צה"ל להשתמש בציוד מיושן ופגיע יותר. קרוב לוודאי שבדיוני תקציב 2015, שיתחילו מיד לאחר סיום הלחימה בעזה, תקציב הביטחון יגדל.

מעבר לתקציב הביטחון, השאלה היא אם המשבר הביטחוני הגדול שתושבי ישראל חווים בימים אלה יצליח להאפיל על המאבקים הכלכליים-חברתיים ויקבע את סדר היום גם לבחירות הבאות. מי שאמור להיות מוטרד מהאפשרות הזאת הוא יאיר לפיד. בהתחשב בעובדה כי לראשונה מאז המחאה החברתית אזרחי ישראל חוו איום ביטחוני ממשי - צפוי לו מאבק לא פשוט.

 

More from Mazal Mualem

Recommended Articles