ישראל בחרה לעסוק באיראן במקום בחמאס

כשתסתיים הלחימה בעזה, תעלה בוודאי הדרישה לחקור את מה שנראה כבר עתה כמחדל מודיעיני-צבאי ומדיני, או כמחדל רב מערכתי של ישראל בכל הקשור לאי היערכותה מול איום מנהרות התופת שחפר חמאס במשך שנים מתחת ליישובי הדרום. עמיתי בן כספית כתב כאן באל-מוניטור, בשבוע שעבר, שיש צורך להקים ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את המחדל המהדהד של המערך המודיעיני הישראלי. האם היה זה מחדל צבאי, או שישראל ידעה, לפחות באופן כללי, על פרויקט מנהרות חמאס והסכנה לחיי תושבי הדרום?

לפי מקורות ביטחוניים, היו לישראל במשך שנים כל הסימנים וההוכחות לכך שחמאס מבצע עבודות חפירה רחבות ומקיפות לאורך הגבול. כלי טיס של צה"ל זיהו חפירות וכן ניסיונות להסתיר פינוי כמויות עצומות של עפר שהוצאו מבטן האדמה באזורי החפירות.

אבל לא רק סימנים והשערות היו בידי מערכת הביטחון אלא גם מנהרות שנחשפו: בחודש מארס השנה התגלתה מנהרה שנחפרה מעזה לישראל. באוקטובר 2013 חשף צה"ל מנהרה ליד קיבוץ עין השלושה.

בראיון לאל-מוניטור מספר אפרים בראל, תושב היישוב נירים, על כך שתושבי היישובים לאורך הגבול עם רצועת עזה, לא רק שמעו וחשו חפירות המתבצעות מתחת לבתיהם, אלא אף גילו בעצמם מנהרות תופת בתחומם. לטענתם, צה"ל לא עשה דבר בעניין.

"במשך שנים תושבים שמעו רעשים", מספר בראל. "יום שישי אחד שכבתי על הספה ושמעתי דפיקות, בום, בום, בום. וממש הרגשתי שזה מתחת לספה. הכלבה שלי התחילה לנבוח, להשתגע. באו הצבא, היו אצלי מתחת לבית שלושה ימים, שאלו שאלות, הביאו מכשור לשמוע רעשים, וזהו.

"בהמשך היו שיטפונות באזור ואז נחשפה אחת המנהרות. ככל הנראה המנהרה ששמעתי שחופרים מתחת לביתי".

המנהרה נחשפה באזור עין השלושה, אותו אזור שאליו חדרו מחבלי חמאס במהלך מבצע "צוק איתן". ניסיון התקיפה מהמנהרה נכשל, אבל הוביל לפתיחת השלב הקרקעי של מבצע "צוק איתן", ואז גם מטרות המבצע השתנו. מבלימת איום הרקטות על ישראל - להריסת מערך המנהרות של חמאס. אפשר להעריך שאם מנהיגי חמאס היו נענים למתווה הצעת הפסקת האש של מצרים, המבצע הקרקעי לא היה מתרחש, ופרויקט מנהרות חמאס היה ממשיך להתקדם ולאיים על תושבי הדרום.

בראיון לערוץ 10 בשבוע שעבר נשאל השר גלעד ארדן אם היקף מנהרות חמאס היה ידוע לישראל. השר השיב בחיוב. מדוע לא נעשה דבר? הקשתה המראיינת, אושרת קוטלר, ותשובתו של ארדן הייתה מתחמקת, אבל ניתן היה להבין מדבריו שהמנהרות בעזה לא הוצבו בראש סדר עדיפויותיה של ישראל.

אז מה היה בראש סדר העדיפויות של ישראל?

ראש הממשלה בנימין נתניהו הפנה במשך שנים את כל מרצו, ומאות מיליוני דולרים ממשאבי מערכת הביטחון למלחמה נגד פרויקט הגרעין של איראן. הישראלים שמעו בכל הזדמנות כי איראן היא סכנה לקיומה של מדינתם. ישראל, כך לפי מקורות זרים, נערכה והתכוננה ברצינות לתקיפה אווירית של מתקני הגרעין האיראני.

לצורך ההיערכות נגד איום הגרעין האיראני הקצתה ישראל מאות מיליוני דולרים, אך עשתה מעט כדי למצוא פתרונות מנע עבור תושבי הדרום. בסדרת כתבות שפרסם עורך הארץ, אלוף בן לפני כשנה, הוא חשף את מחירה של האובססיה האיראנית למשלם המיסים הישראלי וממנה ניתן גם להסיק את מקור מחדל המנהרות שהתגלה במהלך המבצע בעזה.

לפי נתוני האוצר בשנת 2012, הסתכם תקציב השירותים החשאיים, הנכלל ברזרבה הכללית של תקציב המדינה ביותר משישה מיליארד שקלים, וכלל אף התחייבויות להגדלתו בעוד 1.75 מיליארד שקלים. מערכת הביטחון כולה נדרשה להיערך לעימות אפשרי עם איראן, כולל הפניית משאבים לאיסוף מודיעין.

וכך, בזמן שישראל ריכזה מאמצים ומשאבים גדולים מול הרפובליקה האסלאמית, יזם חמאס פרויקט מנהרות תופת אדיר ממדים. הסכנה אינה דומה למתקפה גרעינית על ישראל, אבל מתברר שהיא הרבה יותר מוחשית.

פעילי חמאס שנלקחו בשבי במהלך מבצע צוק איתן סיפרו לחוקריהם בשב"כ על תכנית מבהילה. חמאס תכנן לשגר מאות לוחמים מתאבדים דרך מנהרות עזה בערב ראש השנה הקרוב, למסע רצח וחטיפה ביישובי וקיבוצי הדרום. מקורות ביטחוניים אף העריכו כי אם התוכנית אכן הייתה מתבצעת האסון היה בסדר גודל של מלחמת "יום הכיפורים".

אפרים בראל הצטלם לפני מספר חודשים ליד פיר המנהרה שנחשף באזור החקלאי של היישוב. בצילום נראה בבירור פתח המנהרה. קירות הבטון שהיו אמורים לתמוך בדפנותיה קרסו אמנם בגלל השיטפון, אבל הצילום הזה משקף בעיקר את העיוורון של מערכת הבטחון.

בראל: "תושבי עין השלושה בעצמם התחילו להזרים לתוך המנהרה מים, כדי לנסות לפגוע בה ולהרחיק מהם את הסכנה. רק אחר כך הגיע הצבא. עד היום המנהרה הזאת עומדת חשופה".

לפני שנסוגה ישראל מציר פילדלפי לאורך גבול עזה-מצרים, הוקמה חומת פלדה שיסודותיה קובעו עמוק באדמה. ציר פילדלפי אמור היה לעצור את חופרי המנהרות למצרים. לעומק של יותר משבעה מטרים נחפרה רצועה צרה ולתוכה הוחדרו יריעות פלדה. המהלך הזה נועד לחסום את המעבר התת קרקעי למצרים, שחמאס ניסה לעבור. בצה"ל נשקלה אז הקמת תעלת מים עמוקה לאורך הגבול, שתפקידה היה לשבש את החפירות ולהוביל לקריסת המנהרות.  

אף שהתכנון היה בשלבים מתקדמים, התעלה לא הוקמה לבסוף מכיוון שצה"ל נסוג מציר פילדלפי לאחר ההתנתקות מרצועת עזה. הצעה נוספת להקים תעלת מים, שתמנע חפירת מנהרות לאורך גבול ישראל-עזה, הועלתה לפני עשור על ידי שני פרופסורים מאוניברסיטת בן גוריון והאוניברסיטה העברית.

פרופסור יוסף חצור, ראש המחלקה לגיאולוגיה; ועמיתו, הפרופסור חיים גבירצמן, הידרו גיאולוג בכיר, הציעו למערכת הביטחון כריית תעלת מים כך שכל מנהרה שפעילי חמאס היו חופרים הייתה קורסת. ההצעה של הפרופסורים חצור וגבירצמן, התגלגלה מיד ליד במערכת הביטחון והוכנסה עמוק למגירה.

גם הצעות אחרות, לחיישנים, מכ"ם ומזל"ט שיסיירו באזור וימפו באמצעות קרני לייזר את השטח הטופוגרפי, נותרו בגדר הצעות שלא מומשו מעולם. ישראל לא התייחסה למנהרות כבעיה לאומית, והאיום על תושבי הדרום לא עמד בראש סדר עדיפיותיה.

ועדת חקירה, אם תוקם, תצטרך להשיב למה לא הקשיבו לקולות שהשמיעו תושבי נירים ועין השלושה? למה מערכת הביטחון עצמה עיניה, אטמה את אוזניה וסגרה את תקציביה?

השאלה העיקרית שוועדת החקירה תצטרך לעסוק בה היא מדוע, למרות יכולות המודיעין של ישראל, נמנע פיגוע המוני - שלדברי בכירי מערכת הביטחון היה מחייב את ישראל לרדת על ברכיה -  כמעט בדרך נס.