המצב בעיראק, שקשור באופן ישיר למצב בסוריה, שמשפיע באופן ישיר על המצב בלבנון, בטורקיה ובירדן, משמש מוקד לדיונים קדחתניים המתקיימים במערכת הביטחון הישראלית וגם בקרב מקבלי ההחלטות. על עניין אחד מוכנים רוב גופי ההערכה להסכים: סיכוי רב שבקרוב תכריז האוטונומיה הכורדית בצפון עיראק על עצמאות ותוקם מדינה נפרדת בשם כורדיסטן. ההערכה הזו, שנשמעת כבר זמן רב במסדרונות הכוח הישראלים, קיבלה השבוע אישוש משמעותי כשהכורדים ניצלו את הכאוס בעקבות נפילת מוסול לידי ארגון "המדינה האסלאמית של עיראק והלבנט" (ISIS), והשתלטו על כירכוכ, עיר הנפט החשובה ביותר באזור, בהפגנת כוח ונחישות בולטת.
בשנים האחרונות מהווה האוטונומיה הכורדית, שקמה על חורבות מה שהיה עיראק של סדאם חוסיין, אי של יציבות, פריחה כלכלית, ביטחון אישי גבוה יחסית ושפיות. הכורדים, שמעולם לא הייתה להם מדינה עצמאית, נמנעו ממתיחת החבל ולא הכריזו על מדינה. גם בגלל שהם מוקפים אויבים טבעיים היסטוריים רבי עוצמה (בראשות טורקיה), וגם בגלל שלא ראו צורך קיומי בכך. כעת, מעריכים בישראל, הם קרובים מאוד למעשה הזה. הגורמים העוינים הסובבים אותם נחלשו מאוד, חלק מהם בתהליך התפרקות מהיר (עיראק), חלק טרודים בבעיות פנימיות (טורקיה), חלק במלחמה (סוריה וכו') וחלק במגננה (ירדן). אם לא עכשיו, אימתי?
