Memos 
Live events & webinars 
Industry Newsletters
Trend Reports
מבקר המדינה, יוסף שפירא, לא נחשב לאביר זכויות אדם או למורד במלכות. באופוזיציה טוענים, שהוא אינו שש אלי קרב בשלטון ונוהג בנבחרי ובפקידי ציבור בכפפות של משי. בשבוע שעבר [14 במאי] הפתיע המבקר את מבקריו. ביום שבו מלאו שנתיים למינויו, ירה המבקר בציפור הנפש של ראש הממשלה בנימין נתניהו, מגולות הכותרת של ממשלתו: מלחמת החורמה במבקשי המקלט האפריקאים.
בפרק הנוקב ביותר בדו"ח השנתי שלו קבע מבקר המדינה, כי מדיניות הממשלה בסוגיית "זרים שאינם ברי הרחקה מישראל", כלשון כותרת הפרק, אינה עולה בקנה אחד עם חוקי המדינה ועם כללי המשפט הבינלאומי. לא זאת אף זאת, בתגובה להסתייגותו של היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין מהביקורת, הציע שפירא ליועץ לבחון מחדש את עמדתו בנושא. בד בבד הדף שפירא לחצים מצד משרדו של נתניהו להטיל איפול על חלקים מאותו פרק בדו"ח, בנימוק המשומש של "שמירה על ביטחון המדינה".
להלכה ולמעשה, התייצב המבקר מאחורי עמדתם של ארגוני זכויות אדם הפועלים למען פליטים המבקשים מקלט בישראל. המבקר מציין כי הממשלה התמקדה בבלימת ההסתננות, בצמצום מספר מבקשי המקלט בערים ובעידוד יציאתם מהארץ, אך לא גיבשה תוכנית לטיפול ברבבות אזרחי אריתריאה וסודן השוהים בישראל. הוא מטיל את האחריות על שר הפנים ועל שרת המשפטים, ודורש מהם לגבש בהקדם האפשרי הצעה שתבטיח קיום מינימאלי בכבוד של כלל הזרים שאינם בני הרחקה.
הממשלה אינה יכולה להעניש את המבקר על דברי הביקורת ביחס לפגיעה באוכלוסייה המוחלשת ביותר בישראל, ולפי שעה היא מסתפקת במאבק נגד מבקשי המקלט עצמם ונגד דורשי טובתם. כך רשויות המדינה הכריזו מלחמה על ארגוני זכויות אדם, בהם עמותת רופאים לזכויות האדם (רל"א).
בהעדר סמכות לסגור את הארגון, החליטה הממשלה לסגור להם את הברז. משרד האוצר הודיע לאחרונה על כוונתו לשלול מרל"א את ההכרה כמוסד ציבורי המעניק הטבת מס לתורמיו. מעמד זה, שממנו נהנים כמה אלפי ארגונים בישראל, מקל על גיוס תרומות לצורך מימון פעילותם.
משרד האוצר, שבראשו עומד מנהיג מפלגת "יש עתיד", כתב בחודש ינואר לרל"א כי "עלול להשתמע, שאחת ממטרות העמותה הינה מאבק במדיניות הממשלה העומדת ביסוד הפרות זכויות האדם והזכות לבריאות (כלשונכם)".
האוצר טוען גם כי מאבקו של רל"א לסיום הכיבוש הוא "מטרה השנויה במחלוקת ציבורית עמוקה, בעלת גוון פוליטי, הכרוכה במאבק פוליטי לשם הגשמתה". מהמכתב ניתן להבין שכל פעולה או נקיטת עמדה המנוגדות למדיניות הממשלה, אינן יכולות להיחשב למטרה ציבורית לגיטימית הראויה לפטור ממס.
בשיחה עם אל-מוניטור אומר יו"ר עמותת רופאים לזכויות האדם, פרופ' רפי ולדן, כי אין לו ספק שהיוזמה של האוצר נועדה לפגוע בארגון, הפועל בזירה שאינה נוחה לממשלה הנוכחית.
"המגמה של רדיפה בשל עמדותינו הפוליטיות שקופה לגמרי", אומר פרופ' ולדן, המשמש גם סגן מנהל בית החולים "שיבא" ורופאו האישי של נשיא המדינה, שמעון פרס. "מרבית הטענות שמעלה האוצר נוגעות לפעילות הנמצאת בלב לבו של הארגון מאז הקמתו לפני 26 שנה, ואינה פרי השנה האחרונה".
הוא מציין שארגוני ימין, בהם ארגונים לא מעטים המקדמים מטרות השנויות במחלוקת ציבורית עמוקה, נהנים מפטור ממס לתרומות. ולדן מונה לדוגמה את הארגונים לקידום הקמת בית המקדש, עמותה הפועלת למען הקצאת קרקעות מדינה ליהודים בלבד, עמותה לסיכול עסקאות לשחרור אסירים פוליטיים פלסטינים שביניהם גם טרוריסטים מסוכנים ולמען שחרור אסירים פוליטיים יהודים שביניהם גם טרוריסטים אכזרים.
אל-מוניטור: אולי באמת תפקידו של ארגון כמו רופאים לזכויות אדם להתמקד במתן סיוע רפואי הומניטארי לאוכלוסיות במצוקה ולא למחות נגד מדיניות הממשלה?
פרופ' ולדן: מטרותיו ופעילותו של הארגון הן לקדם את הזכות לבריאות של כל האוכלוסיות הנמצאות תחת אחריות ישראלית. אנו גאים בכך שאיננו מסתפקים בהצגת פנים הומניטאריות. תפקידנו להפנות גם מבט ביקורתי אל מדיניות ממשלתית המביאה מטופלים לפתחנו או מונעת מהם הגעה אלינו, ולפעול לשינויה. אנחנו מיישמים את הגישה הזאת גם בפעילות הענפה שלנו בתוך ישראל לחיזוק הרפואה הציבורית, בסיוע לעניים שאין ידם משגת לרכישת תרופות, בהסדרת ניסויים בבני אדם, בהענקת טיפול לפליטים וחסרי מעמד, מתן טיפול רפואי הוגן לאסירים ועוד.
אנו מאמינים שבפעילותנו זו אנו מקיימים חובה מקצועית ואתית עמוקה של אנשי ונשות רפואה. לא נעמוד מנגד כאשר אנו עדים להפרות זכותם לבריאות של מטופלינו.
אל-מוניטור: האין זה לגיטימי שממשלה מסרבת לסייע, במישרין או בעקיפין, למימון ארגון שמוציא את דיבתה רעה?
פרופ' ולדן: גיוסו של המנגנון הביורוקרטי להשגת מטרות פוליטיות מהווה החמרה נוספת במסע הדה-לגיטימציה של ארגוני זכויות אדם והחברה האזרחית בישראל. כל אימת שהרשויות חוששות לצאת בגלוי נגד פעולות פוליטיות-הומניטאריות, שאינן עולות בקנה אחד של מדיניות הממשלה, הן מגייסות את המנגנונים הביורוקרטים. במסווה של בירור, כביכול ענייני, הן מציגות שאלות ומציבות תנאים.
אמצעים אלה התגלו כיעילים במערכה נגד הכרה בבעלותם של בדווים על אדמות שעליהם הם יושבים זה דורות. בעזרתם מונעים איחוד משפחות של פלסטינים עם בני זוגם אזרחי ישראל וכך גם מתישים מבקשי מקלט. עכשיו אותם אמצעים ננקטים נגד ארגוני זכויות אדם שנאבקים למען זכויותיהם הבסיסיות של בני אדם למרפא ולמזון. לזה ייקרא "עריצותה של הבירוקרטיה".
