דילוג לתוכן העיקרי

סינדרום ארדואן

כנושא לפיד הביקורת נגד ישראל, זכה ראש ממשלת טורקיה להכרה רבה ומהירה וביצר את מעמדו כגיבור העולם הערבי. אך הפופולאריות שצבר שיכרה את חושיו. לא עוד אסלאם פוליטי מחושב מנחה את צעדיו, עכשיו הוא מטיף למה שנראה כפולחן אישיות
Turkey's Foreign Minister Ahmet Davutoglu (R) and Secretary-General of Shanghai Cooperation Organisation (SCO) Dmitry Mezentsev show signed documents granting Turkey a partner status in SCO, in Almaty April 26, 2013.  REUTERS/Shamil Zhumatov  (KAZAKHSTAN - Tags: POLITICS BUSINESS) - RTXZ0S8

בימים אלה מקיים ראש ממשלת טורקיה, רג׳פ טאיפ ארדואן, מסע בחירות אינטנסיבי. הוא מתנהל כאחוז תזזית מאסיפת בחירות אחת לאחרת. נואם, מטיף ובעיקר תוקף באלימות מילולית את כל מי שלא חושב כמוהו.

ארדואן התגייס בכל כוחו לסייע למועמדי מפלגתו, מפלגת הצדק והפיתוח (AKP), לנצח בבחירות המקומיות שיתקיימו בעוד כשבועיים, ב-30 במארס, שאותן הוא סימן כמפגן לכוחו הפוליטי נוכח הביקורת ההולכת וגוברת נגדו מבית ומחוץ. השבוע הרימה שוב תנועת המחאה נגדו את ראשה, כשרבבות יצאו לרחובות הערים הגדולות בטורקיה ומחו נגד כל מה שהוא מייצג. זאת, בעקבות מותו של הנער בֶּרקין אֶלבַן בן ה-15, שנפצע במהלך מחאת גזי במאי 2013 ומאז היה מאושפז חסר הכרה.

אלפים ליוו את משפחתו של הנער בלוויה, שבה זעקה האם: ״לא אלוהים לקח לי את הילד, אלא ראש הממשלה ארדואן״. באותו הזמן ממש אמר ארדואן באסיפת בחירות, ש״ההפגנות האלה, בעקבות מותו של הנער, אינן דמוקרטיות״, ואת מתנגדיו האשים בטרור! באסיפת בחירות בעיר סירט קרא בהתרסה שיר אסלאמיסטי ג׳יהאדיסטי: ״הצריחים חרבותינו/ הכיפות מגנינו/ המסגדים מתרסים/ המאמינים חיילים״. לקהל המריע הזכיר, שלפני שנים ארוכות ריצה עונש מאסר שהוטל עליו אחרי שהקריא את השיר הזה בפומבי.

אלא שארדואן כבר לא מטיף לחופש הפולחן או לחופש הביטוי. עכשיו הוא מטיף למה שנראה כפולחן אישיות.

באיחוד האירופי מפרסמים לאחרונה שלל גינויים וביטויי דאגה בעקבות פרשיות השחיתות שנחשפו בטורקיה, ההתערבות הבוטה של ארדואן במערכות החוק והמשפט וההגבלות שהוא מטיל על חופש הביטוי. השבוע ביקשו להזכיר לו, שכחלק מתהליך הקבלה לאיחוד ״טורקיה התחייבה להקפיד על שלטון החוק״.

בבריסל מתעלמים מכך שארדואן נטש את הדרך לאירופה, לא רק במעשים אלא גם במילים ובהצהרות. בסוף השנה שעברה [נובמבר 2013] עמד לצדו של פוטין במוסקבה וקרא לו ״הצל אותנו מהאיחוד האירופי - קח אותנו לשנחאי״. יש הרואים בארגון שנחאי לשיתוף פעולה (SCO), המקדם שיתוף פעולה כלכלי, פוליטי וביטחוני בין סין, רוסיה, קזחסטן, קירגיסטן, טג׳קיסטן ואוזבקיסטן, את התשובה הפוטינית לא רק לאיחוד האירופי אלא גם לנאט״ו.

בכך הבהיר ארדואן, שלא לליברליזציה אירופית הוא מוביל את ארצו אלא לפוטיניזציה רוסית. ארדואניזציה בטורקית.   

איך הפך מי שהיה מקור תקוותם של מוסלמים מאמינים וחילונים ליברלים למנהיג ריכוזי, אוטוריטארי, רומס זכויות אדם - ארדואניסט?

שנים ארוכות הערכתי, שרג׳פ טאיפ ארדואן מוביל ״אג׳נדה נסתרת״. לא טורקיה דמוקרטית חברה באיחוד האירופי הוא רואה בעיני רוחו טענתי, אלא מדינה איסלאמית משוחררת מהממסד החילוני הקמאליסטי ולשם כך הוא מוביל את הרפורמות הנדרשות במסגרת תהליך הקבלה לאירופה. אלא שאחרי שנטרל לחלוטין את השפעתו של הצבא הטורקי כ״שומר החילוניות״, וקיבל בבחירות הכלליות של 2011 כמעט 50% מקולות המצביעים, שינה ארדואן כיוון. אג'נדה אסלאמית מחושבת לא הנחתה יותר את צעדיו, אלא גחמות אישיות.  

הרשו לי להציע שנקודת המפנה הייתה בינואר 2009, בכנס הכלכלי של דאבוס, כשראש ממשלת טורקיה הוזמן להשתתף בפאנל יחד עם נשיא מדינת ישראל שמעון פרס. למרות שחש נבגד על ידי בן בריתו הישראלי בעקבות פלישת צה״ל לעזה במסגרת מבצע ״עופרת יצוקה״, ארדואן הגיע לשם וניצל את המעמד כדי לתקוף את הנשיא פרס ואת מדינת ישראל על הפעולה בעזה. בפולקלור הפוליטי בטורקיה מכונה התקרית בשם "One Minute" על שום המילים שזעק ארדואן, באנגלית, כלפי מנחה הפאנל דיוויד איגנשיוס, כשזה ניסה לקטוע אותו.

ה״דקה״ הזו, שנחשבת לנקודת המפנה ביחסי ישראל-טורקיה ושבעקבותיה פנו להתדרדר במדרון תלול, היא גם נקודת מפנה בתפישתו הפוליטית והאישיותית של ארדואן כמנהיג.

בפמליה של הנשיא פרס היו שהתרשמו שהמהלך של ארדואן לא נבע מפרץ של רגשות, אלא היה זה צעד מתוכנן מראש. גם אם צודקים הם, איש לא יכול היה להעריך מראש את מידת ה״הצלחה״ שלה יזכה ראש ממשלת טורקיה בבית ובעולם המוסלמי כולו. בהפגנות שהתקיימו בארצות ערב, נשאו מפגינים את תמונותיו. הורים בארצות ערב ובארצות האסלאם החלו קוראים לבניהם בשם ״ארדואן״ כאות הוקרה למעשיו.

ארדואן, שחזונו היה להשיב לטורקיה את מעמדה האזורי והבינלאומי מימי הזוהר של האימפריה העות׳מאנית, בין השאר באמצעות השכנת שלום בין ישראל לבין אויבותיה, גילה פתאום שהוא זוכה להכרה רבה ומהירה הרבה יותר כשהוא נושא את לפיד הביקורת נגד ישראל. אך טבעי היה שיתמוך במסע ההזדהות שנודע כמשט המרמרה [2010], ואף שסביר להניח שלא העריך את התוצאות הטראגיות של השתלטות צה״ל על האונייה המובילה, מיהר לנצל את הנסיבות העגומות לצרכיו. התוצאות לא איחרו לבוא. ארדואן שוב ושוב עלה בסקרים שנערכו במדינות ערב והמגרב כדמות הנערצת מכל מנהיגי העולם.

רג׳פ טאיפ ארדואן ביצר את מעמדו כגיבור העולם הערבי - סלאח א-דין של העידן המודרני. נראה שהפופולאריות הרבה שצבר בעקבות התייצבותו בחזית הביקורת נגד ישראל שיכרה את חושיו. אהבת ההמון בלבלה אותו. הוא איבד כל רסן והחל להתנהל כגבר מאוהב... בעצמו. הסינדרום הנרקיסיסטי של ארדואן שמתאים היום יותר לאסיה.

 

More from Arad Nir