זמן קצר לאחר שהביס את שמעון פרס בהתמודדות על ראשות מפלגת העבודה בנובמבר 2005, הכריז עמיר פרץ בחגיגיות על סופו של המתח העדתי בחברה הישראלית. "הרגע הזה הוא הרגע של קבורתו של השד העדתי", אמר בנאום הניצחון שלו. אולם, עד מהרה גילה פרץ, יליד מרוקו, שקהילות רבות שתמכו במפלגה עוד מימי מפא"י, גם בערים הגדולות וגם בקיבוצים, נוטשות את העבודה יחד עם פרס ועוברות לתמוך בקדימה.
סקרים פנימיים שהזמין מטה פרץ לקראת הבחירות לכנסת ב-2006 הראו שכשישה מנדטים, הנמנים על מה שנהוג לכנות "השבט הלבן", הסירו את תמיכתם מהמפלגה. בעיניהם הוא היה מנהיג סקטוריאלי מזרחי. העבודה בראשותו קיבלה 19 מנדטים בבחירות, רק מכיוון שהצליח לגייס אלקטורט חלופי מקרב ערי הפריפריה.
