מקורבו של אבו מאזן: הסכם עם ישראל הוא בר השגה

ג'יבריל רג'וב, מהאנשים הקרובים ביותר ליו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, אופטימי. הוא אמנם מכיר מקרוב את המשוכות והמהמורות האדירות הניצבות בדרך להסכם מדיני עם ישראל. אבל להערכתו, המתווה של מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי, יוביל בסופו של דבר להסכם שלום על בסיס שתי מדינות. לא בגלל שההנהגה הישראלית, בראשותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, מעוניינת בפשרה עם הפלסטינים – אלא בעקבות הלחץ הבינלאומי על ישראל שהולך וגובר עם הזמן.

"נתניהו הוא הבריון של השכונה", הוא חוזר ואומר אחת לכמה דקות בשיחה טלפונית השבוע [10 בפברואר] עם אל-מוניטור, "אבל ההתפשטות בגדה, ההתנחלויות, הגזענות, סיפוח האדמות – כל זה נגמר". גם נתניהו, רג'וב מסביר, מבין כעת שכללי המשחק השתנו, שמה שלא הצליחו לעשות שתי האינתיפאדות והמאבק האלים בישראל, תעשה תנועת החרם הבינלאומי (BDS). "זה צריך להדאיג את הישראלים. ישראל הפכה למדינה קיצונית. מה שקורה בגדה עם המתנחלים הוא כתם שחור ליהודים, ואני לא רוצה להשתמש בביטויים גרועים יותר".

לדברי בכיר הפתח, "אם הישראלים רוצים להבטיח את עתידם ואת עתיד נכדיהם - זה דרך מדינה פלסטינית. נתניהו נמצא עכשיו מול כל העולם, וכבר לא יכול להכתיב את הרצון שלו. הוא יודע בעצמו שהוא חייב לקבל את הנורמות הבינלאומיות המקובלות כי העולם השתנה. לכולם נמאס".

רג'וב חזר השבוע לגדה לאחר טקס פתיחת אולימפיאדת החורף ברוסיה, שבו השתתף מתוקף תפקידו כיו"ר הוועד האולימפי הפלסטיני וכמי שמבקש לקדם את תחומי הספורט השונים ברשות. אולם הביקור המשמעותי שלו בזמן האחרון היה בטהרן ב-28 ינואר. בראיון שהעניק לעלי האשם סיפר רג'וב כי הגיע לשיחות ברפובליקה האיסלאמית לבקשתו של אבו מאזן, כדי לפתוח דף חדש עם המשטר האיראני. הוא זכה שם לקבלת פנים חמה משר החוץ מוחמד ג'וואד זריף, ושב עם תחושה שהידוק יחסים הוא קרוב ואפשרי. בקרוב ייצא לטהרן גם שר החוץ הפלסטיני, ריאד אל מלכי. רג'וב לא חושש מהתגובה הישראלית על שינוי הכיוון המדיני של הפלסטינים. "איראן היא משהו אחר היום", הוא הסביר, "האמריקאים כבר הבינו את זה, וכדאי שגם הישראלים יפנימו זאת היטב".

רג'וב הודף כל ניסיון לשוחח על הדיווחים, שפורסמו גם כאן, ושלפיהם מוחמד דחלאן מתכונן לחזור לשטחי הגדה. הוא אינו מוכן לעסוק במי שהיה פעם חברו הקרוב והפך לימים לאויבו המר. השניים עברו לאורך שנים מסלול משותף לצדו של יאסר ערפאת, לאחר ששוחררו מהכלא הישראלי בתחילת האינתיפאדה הראשונה וגורשו מהשטחים. בתוניסיה הם מונו ביחד לתפקיד מפקדי הגזרה המערבית של אש"ף. לאחר הסכם אוסלו רג'וב מונה למפקד הביטחון המסכל בגדה, ודחלאן לאותו תפקיד ברצועת עזה.

אולם בעוד דחלאן, שבעבר סומן על ידי רבים כיורשו של ערפאת, הסתכסך בהמשך עם אבו מאזן, ומצא עצמו מנודה מתנועת הפתח ומההנהגה הפלסטינית, רג'וב התקרב ליו"ר הרשות והפך לאיש סודו ולאחד המשפיעים עליו ביותר בסוגיית התהליך המדיני עם ישראל. מקורביו של אבו מאזן מספרים כי כעת רג'וב דוחק בו לא להתייאש, ולעשות כל מאמץ כדי להגיע להסכם עם ישראל על בסיס שתי מדינות לשני עמים.

"נולדתי אופטימי", הוא אומר שאני שואל מה גורם לו לחשוב, בניגוד לדעה הרווחת בישראל וברשות, שהסכם כזה הוא בר השגה. "אנחנו מעריכים את קרי ומעריכים את המאמץ שהוא משקיע לשלום ודו קיום".

באופן מסורתי, ההנהגה הפלסטינית התייחסה בחשדנות מרובה לשליחים האמריקאים לאזור וראו בהם מתווכים מוטים. מאז ביקוריו של השליח האמריקאי דניס רוס בשלבי המימוש הראשונים של הסכם אוסלו, מזכירי המדינה וורן כריסטופר, מדלן אולברייט, הילרי קלינטון ושליחים אחרים נתפסו כמי שמקדמים את האינטרסים הישראליים ומקפחים את הפלסטינים על שולחן הדיונים. עכשיו התהפכו היוצרות. קרי זוכה לביקורת חריפה בישראל ולשבחים ברשות הפלסטינית. רג'וב משוכנע שקרי אינו מבזבז את זמנו לריק, וכי הלחץ שהוא הפעיל ויפעיל על ישראל יישא בסופו של דבר פרי.

"גם לאמריקאים נמאס מכל השטויות", מסביר רג'וב, "הממשל האמריקאי יוביל אותנו לשלום ולביטחון על בסיס הדרך היחידה והאלטרנטיבה היחידה - שתי מדינות לשני עמים. כל הסוגיות האחרות, כמו ביטחון, ירושלים, התנחלויות, הכל נמצא על שולחן הדיונים. אם הישראלים רוצים - אפשר למצוא פתרונות יצירתיים להכל. אמרתי ואני חוזר ואומר, נתניהו לא יכול להמשיך להתנהג כמו בריון." האם ניתן יהיה לצרף את להסכם גם את חמאס? לדברי בכיר הפתח, התשובה היא חיובית: "זה אפשרי. הרבה אנשים בחמאס הם פרגמטיים ומוכנים לחיות בגבולות 67'".

בעוד כמה שבועות יציג קרי את הסכם המסגרת שיהווה בסיס להמשך הדיונים בין הישראלים לפלסטינים. בינתיים, הפערים בין הצדדים גדולים מאוד. המחלוקות על השליטה הביטחונית בבקעת הירדן, על סוגיית ירושלים ועל זכות השיבה עדיין רחוקות מפתרון. אבל אם תשאלו את את האיש הקרוב לאוזנו של יו"ר הרשות, הכל בר השגה.