בסוף השבוע התפרשו על גבול ישראל עזה מאות מאנשי עז א-דין אל-קסאם, הנחשבת לכוח העילית של חמאס, למשימה מאוד בלתי שגרתית. ספק אם מישהו מאנשי התנועה לדורותיה האמין פעם, שיבוא יום ותפקידה של הזרוע הצבאית של חמאס יהיה למנוע ירי רקטות לעבר ישראל.
מניעת ירי קסאם או מרגמות לעבר ישראל היא אמנם אינטרס מובהק של חמאס, המבקש לשמור על סטטוס קוו עם ישראל ולהימנע מעימות צבאי נוסף, אך מצד שני תדמיתה של עז א-דין אל-קסאם כמובילת ג'יהאד לא אפשרה לה תחילה לבצע עבודה "בזויה" מעין זו. היא לא רצתה להיחשב בעיני הארגונים האחרים בעזה כמשתפת פעולה עם ישראל. לצורך זה הוקם לאחרונה "כוח הריסון". המדובר בכוח משטרתי, סוג של משמר הגבול גרסת עזה. הזרוע הצבאית שמרה ממנו מרחק, אך העניקה גיבוי והכוונה מלמעלה.
אבל בשבוע שעבר [4 בפברואר], בצעד חסר תקדים, נאלצו בחמאס להחליף את 900 אנשי כוח הריסון לאחר שאלה נטשו את עמדות השמירה והסיור שלהם במחאה על תקיפת חיל האוויר הישראלי את עמדותיו.
לאחרונה נורו רקטות לעבר נתיבות, אשקלון, המועצה האזורית אשכול ושער הנגב, כנראה על ידי הג'יהאד האסלאמי וועדות ההתנגדות, המתחרים ביניהם על הובלת הג'יהאד נגד ישראל בעת הזאת. כל הרקטות התפוצצו בשטח פתוח, אבל בישראל התקבלה החלטה בדרג המדיני והצבאי להטיל את מלוא האחריות על הנהגת חמאס, גם אם ידוע מעל לכל ספק שיד פעיליו אינה במעש, ואפילו אם מנסים הם למנוע את הירי.
אחריות במונחים צבאיים היא פעולת תגובה, ואכן צה"ל תקף מספר מטרות ברצועה. על פי הודעת דובר צה"ל, הושמדו מחסני תחמושת בצפון הרצועה ובדרומה, אך לטענת מקורות בעזה נפגעו גם עמדות של כוח הריסון שמטרתו, כאמור, למנוע מהארגונים האחרים לירות לעבר ישראל.
בתגובה לתקיפת צה"ל, אנשי עז א-דין אל-קסאם הורו לכוח הריסון שלא להתפרש על הגבול, ואף תכננו לירות רקטות לעבר ישראל כדי להשיב לעצמם את מאזן ההרתעה שנפגע מבחינתם.
הזרוע המדינית של התנועה עמדה על רגליה האחוריות. איסמעיל הנייה, ח'אלד משעל ומנהיגים נוספים בעזה הפעילו לחץ מאסיבי על לוחמי עז א-דין אל-קסאם ולא רק שמנעו את הירי, אלא אפילו חייבו אותם לצאת למשימת השיטור אותה כאמור נמנעו מלכתחילה לעשות פן תדמיתם תיפגע.
לאל-מוניטור נודע, כי ביום שנטש כוח הריסון את עמדותיו, חששו בישראל שהמהלך ההפגנתי הזה יביא להסלמה, והעבירו מסרים תקיפים לראש ממשלת חמאס באמצעות אנשי עסקים פלסטינים מעזה. אלו אינם אנשי חמאס מובהקים אך בעלי קשרים עם לשכתו של איסמעיל הנייה, ובחודשים האחרונים הם משמשים צינור להחלפת מסרים בין חמאס לישראל.
המסרים שיצאו מישראל היו כי נטישת עמדות האבטחה נחשבת מתן אור ירוק לירי רקטות לעבר ישראל, וכי צה"ל יגיב בתקיפת מטרות שלטון של חמאס בעוצמה שתכאיב מאוד לתנועה. המסרים החוזרים מעזה לא בוששו להגיע. בלשכת הנייה התלוננו כי צה"ל פגע במי שנשלחו לבצע את משימות האבטחה, וכי ישראל למעשה פוגעת באנשים שמונעים את הירי.
ערוצי תקשורת כמעט ישירים בין ישראל לחמאס אינם דבר חדש. מאז תפסה התנועה בכוח את מוקדי השליטה בעזה בשנת 2006 מוחלפים מעת לעת מסרים בין ישראל לחמאס באמצעות אנשי עסקים מעזה. אלו נמצאים בקשר ישיר עם המנהל האזרחי, המנפיק להם אישורי יציאה לישראל, והקשרים הללו לישראל ידועים ומאושרים על ידי הנהגת חמאס.
במילים אחרות, אף אחד בתנועת חמאס אינו חושד בהם שהם משתפי פעולה, ובאין דרך אחרת הפכו האנשים האלה לצינור העברת מסרים מקובל ויעיל. כך היה למשל בעניינו של גלעד שליט. ערוץ תקשורת פרטי שהקימו ד"ר גרשון בסקין וד"ר ראזי חמד סייע לשחרורו.
גם עתה, כאמור, מסרים הועברו מצד לצד. לשני הצדדים אין אינטרס או עניין להסלים את המצב, ואף יש ניסיון רב לתוצאותיו העגומות של קצר בתקשורת. בחילופי המסרים עתה התחייבה ישראל שלא לפגוע בכוח השמירה המופקד על הגבול, ואילו חמאס התחייב לעשות יותר כדי למנוע ירי.
בחמאס הגיעו למסקנה, שכוח הריסון שהוקם במיוחד אינו מסוגל למנוע לחלוטין את ירי הרקטות לעבר ישראל. אנשיו, מסתבר, חוששים להתעמת עם פעילי ארגונים אחרים, ולכן הוחלט להטיל את המשימה על "היחידה המובחרת" של התנועה, עז א-דין אל-קסאם. בחמאס מקווים, כי גם אם יצליחו אנשי הג'יהאד האסלאמי, ועדות ההתנגדות העממית או ארגונים אחרים לירות רקטות מבעד לעיניהם הפקוחות (או נשקיהם הדרוכים) של אנשי הזרוע הצבאית, יבינו בישראל כי בחמאס עושים מאמץ גדול למנוע ירי. הדברים הללו גם נמסרו במפורש לישראל באמצעות אותם אנשי עסקים.
השתלשלות העניינים מאז ירי הרקטות לפני כשבועיים, מלמדת עד כמה שני הצדדים, ישראל וחמאס, מנסים למצוא דרכים לתקשר ולשמור על הסטטוס קוו הקיים, הנוח לכולם. וגם הפעם התברר, כי יש לצדדים אמצעים טובים יותר להעברת מסרים מאשר עוד תקיפה אווירית או ירי רקטות.