"בחרתי לדבר היום על הנושא שיש לו את ההשפעה המכרעת ביותר על כל כלכלת ישראל ועל החברה הישראלית: התהליך המדיני". זוהי שורת הפתיחה בפוסט שפרסם בתחילת השבוע [8 בדצמבר] שר האוצר יאיר לפיד בדף הפייסבוק הפופולארי שלו. בטקסט, שאורכו לא פחות מ-1,500 מילים, הוא הסביר מהם הנזקים הכלכליים והאחרים שייגרמו לישראל בהעדר תהליך מדיני, מהם האיומים שיהיו במקרה כזה על המדינה היהודית (סיפוח 3.5 מיליון פלסטינים), ומדוע הוא יעניק גב פוליטי לראש הממשלה ויתמוך בשינוי מבנה הקואליציה אם יהיה בכך צורך.

זהו אחד הפוסטים הארוכים שכתב לפיד מאז כניסתו לממשלה, והיחיד העוסק מתחילתו ועד סופו בתהליך המדיני ובתפקידה של מפלגתו יש עתיד לקידום הנושא. מאז מערכת הבחירות לפני שנה לפיד שמר על מרחק מהסוגיה הפלסטינית, וכשבכל זאת התבטא בנושא הוא נשמע כמו אחד מאנשי האגף הימני קיצוני בליכוד.

בראיון שהעניק לניו יורק טיימס במאי האחרון הסביר יו"ר יש עתיד מדוע הוא אינו סבור שניתן להגיע להסכם שלום עם הפלסטינים. הוא הביע התנגדות לחלוקת ירושלים ולהקפאת הבנייה בהתנחלויות, הגדיר את אבו מאזן כ"אחד האבות המייסדים של 'רעיון ההתקרבנות' הפלסטיני", והעלה ספק לגבי רצונם האמיתי של הפלסטינים במדינה. בעקבות הראיון הזה לפיד נאלץ לתת הסברים לבוחריו מהמרכז-שמאל, שממילא כבר התקשו לבלוע את הברית שלו עם נפתלי בנט - מנהיג מפלגת הבית היהודי שהפכה למעוז הפוליטי של המתנחלים ושכמה מנציגיה הם הימניים ביותר בכנסת.

מאז עשה שר האוצר דרך ארוכה, או יותר נכון שינה משמעותית את עמדותיו. הוא מרבה להתראיין לעיתונות הזרה על מחויבותו לתהליך השלום. הוא עוסק במשא ומתן בנאומיו, ומצליח אפילו להגיע לכותרות העיתונות ולהתסיס במעט את הביצה הפוליטית, כשהוא מצהיר שיתמוך בשינוי הרכב הקואליציה לצורך מהלך המדיני. לפיד אומר למעשה כי יתמוך בסילוקו מהממשלה של בנט, שבעזרתו הצליח לאלץ את נתניהו להרכיב קואליציה בלי חרדים, במה שמסתמן כ"הישג" היחיד של הברית הזאת.