ברית לפיד-לבני חיונית לתהליך המדיני

"בחרתי לדבר היום על הנושא שיש לו את ההשפעה המכרעת ביותר על כל כלכלת ישראל ועל החברה הישראלית: התהליך המדיני". זוהי שורת הפתיחה בפוסט שפרסם בתחילת השבוע [8 בדצמבר] שר האוצר יאיר לפיד בדף הפייסבוק הפופולארי שלו. בטקסט, שאורכו לא פחות מ-1,500 מילים, הוא הסביר מהם הנזקים הכלכליים והאחרים שייגרמו לישראל בהעדר תהליך מדיני, מהם האיומים שיהיו במקרה כזה על המדינה היהודית (סיפוח 3.5 מיליון פלסטינים), ומדוע הוא יעניק גב פוליטי לראש הממשלה ויתמוך בשינוי מבנה הקואליציה אם יהיה בכך צורך.

זהו אחד הפוסטים הארוכים שכתב לפיד מאז כניסתו לממשלה, והיחיד העוסק מתחילתו ועד סופו בתהליך המדיני ובתפקידה של מפלגתו יש עתיד לקידום הנושא. מאז מערכת הבחירות לפני שנה לפיד שמר על מרחק מהסוגיה הפלסטינית, וכשבכל זאת התבטא בנושא הוא נשמע כמו אחד מאנשי האגף הימני קיצוני בליכוד.

בראיון שהעניק לניו יורק טיימס במאי האחרון הסביר יו"ר יש עתיד מדוע הוא אינו סבור שניתן להגיע להסכם שלום עם הפלסטינים. הוא הביע התנגדות לחלוקת ירושלים ולהקפאת הבנייה בהתנחלויות, הגדיר את אבו מאזן כ"אחד האבות המייסדים של 'רעיון ההתקרבנות' הפלסטיני", והעלה ספק לגבי רצונם האמיתי של הפלסטינים במדינה. בעקבות הראיון הזה לפיד נאלץ לתת הסברים לבוחריו מהמרכז-שמאל, שממילא כבר התקשו לבלוע את הברית שלו עם נפתלי בנט - מנהיג מפלגת הבית היהודי שהפכה למעוז הפוליטי של המתנחלים ושכמה מנציגיה הם הימניים ביותר בכנסת.

מאז עשה שר האוצר דרך ארוכה, או יותר נכון שינה משמעותית את עמדותיו. הוא מרבה להתראיין לעיתונות הזרה על מחויבותו לתהליך השלום. הוא עוסק במשא ומתן בנאומיו, ומצליח אפילו להגיע לכותרות העיתונות ולהתסיס במעט את הביצה הפוליטית, כשהוא מצהיר שיתמוך בשינוי הרכב הקואליציה לצורך מהלך המדיני. לפיד אומר למעשה כי יתמוך בסילוקו מהממשלה של בנט, שבעזרתו הצליח לאלץ את נתניהו להרכיב קואליציה בלי חרדים, במה שמסתמן כ"הישג" היחיד של הברית הזאת.

לפיד מנסה להחזיר אל חיקו את המנדטים שבורחים בקצב מדאיג מיש עתיד בעיקר אל מפלגות השמאל. קריסתו בסקרים נמשכת כבר חודשים ארוכים, ולפיד הגיע למסקנה שישועתו תגיע מהנפת הדגל המדיני. כך הוא יבדל את עצמו מנתניהו, ימחה את כתמי החיבור הבעייתי עם הימין הקיצוני, וימנע בריחת מצביעים לעבודה בראשות יצחק הרצוג.

לפיד אמנם איחל בדף הפייסבוק שלו הצלחה גדולה לחברו הרצוג לאחר ניצחונו הגדול בפריימריז, אך בחשבון פוליטי פשוט הוא היה מעדיף ששלי יחימוביץ' תמשיך להוביל את מפלגת העבודה. הרצוג, שמזוהה עם הדגל המדיני הרבה יותר מיחימוביץ', מאתגר את לפיד ומאלץ אותו להגביר את פעילותו במגרש הזה. השילוב של הירידה בסקרים, הבחירה בהרצוג, והזיהוי הכללי של ציפי לבני כמובילת התהליך המדיני בממשלה, הציב את לפיד עם הגב לקיר.

לפיד אינו הפוליטיקאי הראשון, ובטח שלא האחרון, שעושה תפנית משמעותית בסדר היום שלו. אין לשפוט אותו בחומרה על טעויות העבר, במיוחד כשמתחשבים בחוסר ניסיונו הפוליטי. במקום זאת, אפשר וצריך לדרוש ממנו להיות ברור ומעשי בפעולותיו למען התהליך המדיני. להסביר בכתב ובעל פה הוא כבר הראה שהוא יודע היטב. כעת הגיע זמן המעשים.

על לפיד לתרגם את עוצמתו הפוליטית לטובת לחץ ישיר על בנימין נתניהו, כדי שראש הממשלה יתייחס ברצינות למשא ומתן הפלסטיני ולא ישתמש בו רק כדי למשוך זמן. כל עוד ג'ון קרי בתמונה והשיחות נמשכות, על יו"ר יש עתיד להפוך לקול החזק ביותר בממשלה למען התהליך המדיני. כמו שלי יחימוביץ', גם לפיד טעה כשחשב שיוכל להפריד בין מחויבותו לאג'נדה הכלכלית שלו לבין מחויבותו לסיום הסכסוך עם הפלסטינים. כעת, כמי שנושא על גבו את משאם של 19 המנדטים של יש עתיד - רובם תומכים בתהליך – הוא חייב לקחת על עצמו את המשימה הזאת.

הציבור שבחר בלפיד לא יסתפק יותר בלשמוע אותו אומר את הדברים הנכונים או מצטלם עם קרי. הוא ידרוש ממנו להסתער על התהליך המדיני: להקים ברית פוליטית חדשה בתוך הממשלה עם ציפי לבני, ועם 25 המנדטים המשולבים שלהם לפעול כמנוף עוצמתי מול נתניהו. זה כמובן תלוי גם בלבני, שכלל לא בטוח שתסכים לחלוק עם לפיד את התפקיד הזה ואת קרדיט שבא עמו בציבור המרכז-שמאל, אבל הוא חייב לנסות. אם יו"ר התנועה תסרב – שיחשוף את זה בעמוד הפייסבוק שלו וייתן לציבור לשפוט.

על נתניהו לדעת שהוא פועל בתוך אולטימטום קואליציוני מובנה מול הברית המדינית של לפיד ולבני. עליו לפעול בידיים נקיות בתוך חדר המשא ומתן, ביודעו שיש מי שבוחן מקרוב את התנהלותו.