בצעד תקדימי החליט פיקוד המרכז של צה"ל להפסיק לאבטח את ההתנחלות בת עין בגוש עציון, לאחר שאלמונים רעולי פנים תקפו חיילים בכניסה ליישוב. האירוע החל כשהתוקפים ניסו לפגוע בנהג פלסטיני שנקלע למקום, וכדי למנוע את התערבותם של החיילים ריססו לעברם גז פלפל. אלימות של מתנחלים כלפי חיילי צה"ל אינה תופעה חדשה, ומהיכרות עם מערכת היחסים בין הצבא לתושבי ההתנחלויות השאלה שצריכה להישאר היא כמה זמן תחזיק הסנקציה הזאת מעמד: חודש, שבועיים, שבוע, או אולי כמה ימים בלבד?
בת עין היא התנחלות דתית השוכנת במורדות המערביים של גוש עציון בגובה של 800 מטרים מעל פני הים. רבים מתושבי ההתנחלות חוזרים בתשובה, חסידי ברסלב וחב"ד שהתיישבו על הגבעה הרמה המשקיפה על יישובי הנגב מדרום ועד תל אביב ממערב. רוב ההתנחלויות ביהודה ושומרון הוקמו בנקודות גבוהות המקנות שליטה אסטרטגית בשטח, ומעניקות איכות חיים ונוף מרהיב הנשקף כמעט מכל בית.
בת עין הפכה להתנחלות מוכרת לא בגלל הנוף הנשקף ממנה, אלא לאחר שב-2003 נחשפה בה מחתרת טרור יהודית שהורכבה בעיקר מתושביה. פעילי מחתרת בת עין נתפסו לאחר שהניחו מטען חבלה סמוך לבית ספר לבנות במזרח ירושלים. הם נידונו ל-15 שנות מאסר, והיישוב שממנו צמחו הפך לשם נרדף לקיצוניות פנאטית ואלימות נגד פלסטינים.
בת עין אינה ההתנחלות היחידה שבה מצוי גרעין קיצוני של תושבים המבצעים פעולות שנאה אלימות. ביום שבו הותקפו נהג המשאית הפלסטיני והחיילים בבת עין, עקרו מתנחלים 230 עצי זית ביישוב הפלסטיני עזון שבשומרון. השחתת עצי זית ופגיעה ברכוש פלסטיני בשטחים הפכו לעניין כמעט יומיומי. ברוב הפעמים התקיפה מסתיימת בתלונה במשטרה שמגישים ארגוני זכויות אדם ישראלים ופלסטיניים, ודבר לא קורה. התיק נסגר מחוסר ראיות או חוסר עניין לציבור. גם תקיפות פיזיות של פלסטינים, לעתים מול עיניהם של חיילים שמעדיפים לא להתערב, מסתיימות בדרך כלל ללא כתבי אישום או מעצר. תופעת "המערב הפרוע" בשטחי יהודה ושומרון הלכה והתרחבה כי צה"ל ומשטרת ישראל העדיפו למשוך ידיהם ולא לאכוף את החוק, כדי להימנע מעימות עם המתנחלים.
בתחילת החודש כעשרים מתנחלים מהשומרון, ככל הנראה מהיישוב שילה, תקפו בית ספר יסודי פלסטיני בכפר ג'אלוד. הם יידו אבנים גדולות לעבר מכוניות המורים ושרפו עצי זית בתוך היישוב. במקרה הזה, תושבי הישובים היהודיים הסמוכים לג'אלוד קיבלו עליהם את האחריות למעשה. לטענתם, התקיפה באה בעקבות הריסת המאחז הלא חוקי גאולת ציון שבו חיו שתי משפחות בסך הכל. איך הסתיים האירוע החמור הזה? בעיכוב לחקירה של ארבעה מתנחלים, ששוחררו לאחר כמה שעות של חקירה. אם המקרה היה הפוך, ופלסטינים היו חודרים לבית ספר יהודי ותוקפים ילדים ומורים, האירוע היה מסתיים אחרת לגמרי.
עצימת העיניים למעשיהם של קומץ אלים של מתנחלים הפכה את התופעה מעניין נקודתי לכדור שלג שהולך ומתרחב. התושבים היהודים תוקפים - והחיילים עומדים מהצד. אין מבצע מעצרים אמיתי, אין ניסיון לטפל בעבריינים, אין שום יומרה לאכוף את החוק. כך שזה רק טבעי, שהתקיפות השגרתיות על פלסטינים גלשו מהר מאוד לאלימות נגד חיילי צה"ל. גם באירועים כאלה לא היו עצורים ברוב המקרים. כך גם בתקרית האחרונה בבת עין.
במקום למצות את הדין עם מי שתקפו חיילים ופלסטינים, במקום לעצור אותם ולהעמיד אותם למשפט, צה"ל ומשטרת ישראל החליטו להטיל סנקציה על היישוב כולו. הפסקת האבטחה היא עונש קולקטיבי שנועד לגרום למתנחלים להוקיע מתוכם את פורעי החוק. אולם המסר שמתקבל הוא אחר: בצה"ל ובמשטרה חוששים להתעמת עם העבריינים, ומענישים את המתנחלים שידם לא היתה במעשה.
האם מישהו התאמץ להביא למשפט את המתנחלים שתקפו את בית הספר היסודי בכפר ג'אלוד? האם מישהו שלח יחידה מובחרת של צה"ל לתוך בת עין לעצור את תוקפי הנהג הפלסטיני? התשובה לכך שלילית. בפיקוד מרכז העדיפו להסיג את כוחות האבטחה מהיישוב לזמן מוגבל. מחר, מחרתיים, מקסימום בעוד שבועיים יחזרו חיילי האבטחה לאבטח את המקום. בחוקי המערב הפרוע, החזק הוא השולט. במקרה הזה אין מדובר בצה"ל - אלא במי שהוכיחו שיש להם כוח הרתעה גדול ממנו בהרבה. המתנחלים.