כך נתניהו דחק את אבו מאזן לפינה

זה לא היה איום סרק. סאיב עריקאת אכן התפטר מתפקידו כראש צוות המשא ומתן לשיחות עם ישראל. אולם הלחץ האמריקאי פעל גם הפעם, והוא נאלץ לחזור בו. עריקאת ועמיתו מוחמד שתייה נתונים מזה שבועות רבים ללחץ גובר מקרב חברי הפתח ודעת הקהל הפלסטינית בגדה, בדרישה שיפרשו מהשיחות ויכריזו כי הן נקלעו למבוי סתום. השיא היה בשבוע שעבר [30 באוקטובר], בעת שחרור 26 האסירים הפלסטינים מבתי הכלא בישראל.

מהלך שחרור האסירים, רובם נחשבים לסמל ההתנגדות לישראל, נועד להעניק לבכירי הרשות ולאבו מאזן בפרט תמיכה בדעת הקהל. אבו מאזן זקוק לדעת קהל אוהדת היות וחזרתו למשא ומתן נתפסת ככניעה משפילה ללחץ אמריקאי. ברשות התעקשו שישראל תקפיא את הבנייה בהתנחלויות כדי להגיע להישג משמעותי לפני השיחות, אך לבסוף הוחלט כפשרה על שחרור האסירים.

גם חזרתם של האסירים הפלסטינים מבתי הכלא בישראל יכלה להיחשב להישג. אולם בדיוק ביום שבו אבו מאזן, עריקאת, שתייה ושאר בכירי הפתח נערכו לקבלת הפנים החגיגית לאסירים, ישראל הודיעה על בנייה של 1,500 יחידות דיור חדשות מעבר לקו הירוק. הצעד שכל מטרתו היתה לחזק את יו"ר הרשות ולרתום מאחוריו את הציבור הפלסטיני, הפך בעיניי אותו ציבור לבדיחה. עריקאת אף הואשם בתקשורת הפלסטינית כי ידע על כוונת נתניהו לפרסם את הבנייה החדשה – ובכך הפכו הוא ואנשיו למשתפי פעולה עם ישראל.

אף על פי שלהאשמות אלה אין אחיזה במציאות, הן התפשטו במהירות בציבור שמחפש הסבר הגיוני לעצם קיומו של המשא ומתן בתנאים האלה. לראשי הצוות הפלסטיני לא נותרה ברירה. אם רצו להסיר מעליהם את תווית משתפי הפעולה, שאין כינוי גנאי גדול ממנו ברשות, היה עליהם לעשות מעשה קיצוני ולנתק את עצמם לחלוטין מהדיונים עם ישראל. לדברי מקורות פלסטיניים, עריקאת הבין שעצם ישיבתו עם הישראלים בתנאים האלה, לא רק שהופכת אותו ללעג ולקלס בעיני הפלסטינים, אלא אפילו מסכנת את חייו לאחר שבכמה מקרים הוא הוגדר כבוגד.

מנגד, כשבוחנים את התנהלות הצד הישראלי, עולה השאלה כיצד מתנחלי יהודה ושומרון מצליחים בכל פעם מחדש להלך אימים על נתניהו? מהו סוד כוחם על ראש הממשלה? מדוע אחרי שכבר החליט לשחרר מחבלים ורוצחים פלסטינים (שכל ראשי הממשלה הישראלים לפניו סירבו לשחררם), במקום להפיק מהמהלך רווח מדיני הוא הפך אותו לחסר משמעות – והכל כדי לזכות במחילה מהמתנחלים? איך נתניהו, שלפני כשנה נאלץ להרוס בניינים לא חוקיים בהתנחלויות כמו גבעת האולפנה בבית אל, ממהר להבטיח מאות דירות חדשות בתמורה, רק כדי לא להכעיס את המתיישבים?

אין תשובה הולמת שתסביר את דרך קבלת החלטותיו, אבל בהחלט אפשר להסיק מכך שראש הממשלה, המתאמץ שוב ושוב לרצות את המתנחלים, אינו מסוגל לקבל את ההחלטות הדרמטיות הנדרשות כדי להשיג הסכם עם הפלסטינים. את זה בדיוק מבינים בכירי הרשות, ואת זה בדיוק אמר סאיב עריקאת לאנשים שהיו בסביבתו בימים האחרונים. מי ששמע את הגידופים הרבים שמרעיפים בכירי הפתח על עריקאת יוכל להבין, שגם אם חייו אינם באמת נתונים בסכנה כרגע, אזי מעמדו בפתח וברשות הפלסטינית בסכנה גדולה.

צוות המשא ומתן הפלסטיני בראשותו ישוב כנראה לחדרי הדיונים, ערב ביקורו הנוסף בישראל של שר החוץ האמריקאי ג'ון קרי. אולם סביר להניח כי עריקאת יבוא עיקש יותר, אופטימי פחות, ויתבצר מעתה בעמדותיו. כל סוגייה בסכסוך הישראלי-פלסטיני תחייב פשרות כואבות משני הצדדים. נתניהו, כבר בשלב מוקדם של השיחות, דחק את אבו מאזן ואנשי צוותו לפינה שממנה הם יתקשו לקבל החלטות היסטוריות.