למי שייך אוצר הספרים של יהודי בבל?

מתיחות שוררת בשנים האחרונות בין וושינגטון לבגדאד בנוגע לעתידו של אוצר נדיר: ארכיון הקהילה היהודית בעיראק. האוסף כולל כאלף פריטים נדירים, ובעיקר ספרי הלכות ופירושים, ששימשו את ישיבות בבל ואת גדולי רבניה מאז המאה ה-16.

זה עשור מצויים הכתבים במִנהל הארכיונים והרשומות הלאומי של ארצות הברית. מומחים שם עוסקים בשיקומו, לאחר שניזוק בהפצצות חיל האוויר האמריקני על בגדאד ב-2003. ממשלת עיראק רואה בו נכס לאומי ותובעת להשיבו לרשותה, ואכן, מעמדו מעוגן בהסכם בכתב בין שתי המדינות. אבל גורם שלישי, שאינו צד בהסכם, תובע במפגיע בעלות על האוצר. אלה הם יהודי בבל. האם הם אכן זכאים לו?

על יוקרת האוסף וחשיבותו אין מחלוקת. האמריקנים מטילים איפול על תוכנו כאילו היה סוד ביטחוני רגיש, אולם ממידע שדלף ידוע כי בארגזים החתומים שהוטסו מבגדאד לאחר נפילתה בידי צבאו של ג'ורג' וו' בוש אפשר למצוא כתבי יד יחידים במינם. למשל, עותק מה"כתובים", החלק השלישי בתנ"ך, שנדפס בוונציה ב-1568 וספר הפירושים "ברכת אברהם" לרבי אברהם ברודו מקושטא, שראה אור באותה עיר ב-1696. בנוסף, שמורים שם גם פנקסי הקהילה, הכוללים רישום של פטירות, לידות ונישואים, סידורי תפילה עתיקים וכן ספרים ללימוד עברית. עשרות שנים הם היו ברשות סדאם כאבן שאין לה הופכין. בעקבות אותה תקיפה על עיר הבירה הוצפה קומת המרתף במטה המודיעין העיראקי, ורוב הפריטים ניזוקו קשות.

הדוד סם השחית, הדוד סם מתקן. בהסדר שנחתם בין נציגי ממשלת עיראק לממשל האמריקני באוגוסט 2003 הובהר כי האוסף יוחזר למולדתו בתום שנתיים של עבודות שיקום. אבל המלאכה הייתה מרובה, ומימוש ההבטחה האמריקנית התעכב. ההסכם הוארך, והמועד האחרון להשבת הספרים נקבע לקיץ 2014.