"יש אי צדק מובנה בחלוקת המשאבים בישראל"
ראש מועצת ירוחם, מיכאל ביטון: הממשלה מתקשה לקבל החלטה על תקצוב מוגבר לפריפרייה, כי משמעותה היא שהערבים יקבלו יותר כסף.
כשמיכאל ביטון נבחר לפני שלוש שנים לכהונת ראש המועצה המקומית ירוחם, הוא גילה שבעיירה הדרומית אין מוקד רפואי לילי, כי המדינה לא נתנה לה תקציב לרופא. אז הוא הלך לגייס תרומה מ"אנשים מקסימים מצרפת", ומאז יש רופא תורן עד חצות. המדינה הבטיחה להוסיף לתרומה את התקציב הדרוש למימון רופא למשך לילה שלם, אבל מאז עברו כבר שלום שנים וביטון עדיין מחכה.
גם אמבולנס לא היה בעיירה, אז הוא השיג אחד כזה באמצעות קשריו עם מנכ"ל מד"א, אלי בין. ואת ההשקעה המיוחדת בחינוך הוא מממן באמצעות תרומות של שמונה מיליון שקלים בשנה. המציאות הפכה את ביטון למומחה בצמצום פערים חברתיים באמצעות פילנתרופיה, ליזם.
ביטון, בן 43, נולד וגדל בירוחם. בצבא שירת כקצין בגולני, והתפרסם בסרט התיעודי "להיות קצין" של הבמאי איתן אורן, שעקב אחרי ארבעה צוערים בבית הספר לקצינים של צה"ל. הוא אידאליסט, לוחם חברתי, דור שני למהגרים ממרוקו, שלא מתפתה לרגע להגר למשבצת של בכיינות וטענות לקיפוח. הוא בטוח שהמדיניות הכלכלית של ישראל מוטעית, שהיא מנציחה אי צדק
חלוקתי במשאבים, ונמנעת מתקצוב דיפרנציאלי שנחוץ לצמצום הפערים. הוא כאן כדי להראות מה היא הדרך הנכונה.
