"בלי תהליך מדיני נצטרך לפרוש מהממשלה"

יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, ח"כ עמרם מצנע, צבר בשבועות האחרונים שעות שיחה ארוכות וטעונות עם ראשי המפלגות החרדיות. זאת, במסגרת הכנת החקיקה שאמורה לפגוע בתקציבי מוסדות הלימוד החרדיים שאינם מלמדים לימודי ליבה.

החקיקה החדשה, בהובלת מפלגת "יש עתיד" של יאיר לפיד, כוללת גם את ביטול חוק נהרי המחייב רשויות מקומיות לתקצב מוסדות חינוך לא רשמיים, ונתפשת בעולם החרדי כרדיפה וכגזרה קשה. מבחינת החרדים, זוהי אחת התקופות הקשות ביותר בעשורים האחרונים. לא רק שנזרקו מהממשלה לטובת לפיד, הם גם לא הצליחו למנוע את החוק לשוויון בנטל. כעת הם מנסים למנוע את הפגיעה התקציבית במוסדות החינוך שלהם.

ח"כ מצנע תומך אמנם בשינויי החקיקה, אך מוצא עצמו יותר ויותר מבין ללב החרדים. "במידה רבה של צדק הם חשים נרדפים, משום שניתן היה לעשות את הדברים אחרת", הוא אומר בראיון לאל-מוניטור.

לדעת מצנע, שר האוצר יאיר לפיד תורם לאווירה הקשה, ומגביר ללא הצדקה את תחושת התסכול והריחוק של החרדים מהחברה החילונית. "לצערי לפיד לא מספיק רגיש לקושי שלהם עם השינויים", אומר מצנע, "זה בא לידי ביטוי בכל מיני אמירות שלו בשבועות האחרונים. הוא מתנהג כלפיהם בציניות, והתוצאה היא שמעבר לגזרות שגוזרים עליהם אין תחושה שמישהו מגלה רגישות למצבם."

אין דרך נחמדה לבצע את שינויי החקיקה הללו.

"זה לא נכון. גם אני בעד הצעדים האלה, אבל אפשר לעשות אותם בלי הציניות. זה נכון שגם החרדים מדברים לא יפה כלפי החילונים וכלפי יש עתיד, אבל דווקא בגלל שביש עתיד מחזיקים עכשיו בכוח, בעוצמה ובסמכות, נדרש מהם להיות יותר קשובים, יותר רגישים ויותר מבינים. הם צריכים להבין שעושים עכשיו לחרדים מהפכות לא פשוטות."

מהתרשמותך, מה חשים החרדים?

"האווירה היא קשה. אני נפגש איתם הרבה בוועדת החינוך, מקשיב ומנסה להסביר מהן המטרות של המהפכה הזאת. מבחינתם להשתלב זה לפתוח את עצמם, להוריד את החומות, להיחשף לחיים שמחוץ לגטאות, והם מאוד חוששים מזה.

"מה שמתרחש עכשיו זה מאבק על עוצמתו של החינוך הציבורי. התקציבים שלא יינתנו למוסדות שלא ילמדו לימודי ליבה לא יוחזרו לאוצר, הם יישארו בתוך המערכת החרדית ויועברו לאלו שכן מלמדים. יש פה אסטרטגיה לחיזוק החינוך הציבורי, וזה חשוב."

עד כמה משפיעה ההשקפה הפוליטית של שר החינוך על המערכת?

"זה די ידוע, שכשמתחלף שר מתחלפת מדיניות. גדעון סער התמקד במבחנים ונתן משקל גדול מאוד להישגיות ולמבחנים הבינלאומיים. הוא גם נתן משקל לתודעה היהודית, כמו הביקורים בחברון ובירושלים. שי פירון לעומתו נמצא בקיצוניות השנייה. הוא נותן עדיפות וחשיבות לנושא החברתי והערכי, לערבות ההדדית, הוא פחות מתמקד בהישגים ובציונים. אני חושב, כמובן, שהאמת צריכה להיות באמצע."

מהי התרשמותך משר החינוך?

"אני מתרשם ששי פירון הוא לא פוליטי והוא לא מחפש כותרות של רפורמה. החינוך באמת מעניין אותו. הוא מאוד קשוב, אכפת לו מאנשים."

אי אפשר שלא לשאול אותך על התהליך המדיני המקרטע. אתה חבר במפלגת התנועה שזה הדגל העיקרי שלה. אתה מטיף כבר שנים למו"מ עם הפלסטינים, ולא נראה שמשהו זז.

"אני ניזון מהאינפורמציה שאני מקבל מציפי לבני, והיא אומרת לי בכל פעם מחדש שהיא סבורה שלביבי יש עניין לחדש את השיחות. הוא כנראה קשוח בכל מיני דרישות, אבל יש לו עניין בשיחות. הוא לא עושה פה תרגילים. אני חושב שבמידה מסוימת הפלסטינים גוררים רגליים יותר מאיתנו, כנראה שהפלסטינים יותר קשוחים. האור היחידי בקצה המנהרה הוא ג'ון קרי."

ואם כלום לא יזוז, ותגלו שאתם עלה התאנה של נתניהו?

"אני מעדיף להיות אופטימי, למרות שזה לא נראה טוב היום. אם נגיע למסקנה שבאמת אין לזה סיכוי וזה לא הולך לשום מקום, דעתי האישית היא שנצטרך לעזוב את הממשלה. עוד לא השתמשנו בשוט הזה, אני לא חושב שציפי אמרה לביבי: 'תשמע, אם לא תתקדם אז...', אבל אני בטוח שזה נמצא באיזה מקום ואנחנו נצטרך להחליט. לממשלה הזאת יש 68 ח"כים בסך הכל. אם נעזוב יהיו שישה פחות וזה לא פשוט."

עם יד על הלב, אתה מאמין שנתניהו יכול להוביל מהלך מדיני עם הבית היהודי?

"אני מנסה להיות אופטימי, יש סיכוי שתיווצר דינמיקה חיובית. הרי בכנסת יש רוב לתהליך מדיני. באופן תיאורטי אפשר להוציא מהממשלה את הבית היהודי ולהכניס פנימה את העבודה עם תמיכה חיצונית של מרצ, כלומר זה מאוד תלוי בנתניהו. אם הוא באמת ירצה ויעשה מעשה שרון, הוא יכול."

האם לדעתך הוא יעשה את זה?

"אני מודה שרציונאלית קשה לי להאמין, אבל אני מקווה שזה יקרה."

בכובעך הביטחוניסטי, עד כמה האירועים האחרונים במצרים ישפיעו עלינו?

"בטווח הקצר והבינוני אין היום על מדינת ישראל איום צבאי. יש איום של טרור, אך לדעתי לא בטווח המיידי. המצרים עסוקים בעצמם ויהיו עסוקים בעצמם די הרבה זמן. בסיני יכולים להיווצר כל מיני ארגוני טרור, אבל גם שם לאחים המוסלמים יש מספיק סיבות להתעמת עם הממשל ולא לפתוח חזית נגדנו. בקיצור, בשנים הקרובות אין איום צבאי על מדינת ישראל, מה שמחייב אותנו לנצל את חלון ההזדמנויות הזה ולהתקדם בתהליך עם הפלסטינים."