שגרירנו הרפובליקאי בארצות הברית

שאלו את עצמכם, מה היה אומר יועצו של ראש הממשלה, רון דרמר, אילו נשיא ארה"ב היה ממנה לשגרירו בישראל מהגר ישראלי שנודע בעמדות שמאלניות, בין חד"ש למרצ? מה היו כותבים ב"ישראל היום" אם יועץ בכיר בבית הלבן, שפעל נגד בחירתו מחדש של נתניהו לראשות הממשלה, היה ממונה לשגריר ארה"ב בישראל? מה היה לסגנית השר ציפי חוטובלי מהליכוד לומר על בחירתו של אובמה בפקיד בכיר, שהיה קשור להזמנתה של מנהיגה של מפלגה יריבה לביקור מתוקשר בוושינגטון בעיצומה של מערכת הבחירות בישראל? כיצד היו מגיבים בציבור הישראלי על מינויו של אזרח ישראלי ("יורד" בשפתם של רבים), שוויתר על אזרחותו הישראלית, לשגריר של מדינה זרה בתל אביב?

הביקורת נגד מינויו של דרמר לשגריר ישראל בארה"ב אינה נוגעת לכישוריו הדיפלומטיים, או לניסיון המדיני שלו. ביקוריו התכופים של שר החוץ האמריקאי ג'ון קרי באזור, והשיחות הארוכות שהוא מקיים בארבע עיניים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, ממחישים את הפיחות בתרומתם של שגרירים לדיאלוג בין וושינגטון לירושלים. הסוגיות החשובות באמת נידונות ממילא בשיחות טלפון מאובטחות היטב בין הנשיא לראש הממשלה, הרחק מאוזני השגרירים. כשנשיא ארה"ב מחליט לפנות במישרין לציבור הישראלי הוא מזמין את יונית לוי מערוץ 2, או מורה להכין את איירפורס 1 לטיסה טרנס-אטלנטית. לכן דעתו השלילית של השגריר דרמר על פתרון שתי המדינות ועל הפרטנר הפלסטיני לא ישפיעו על התהליך המדיני יותר מאשר דעותיו של היועץ המדיני דרמר.

המשימה העיקרית שנותרה בידי שגריר ישראל בוושינגטון היא לשקם את האמון הדדי בין נתניהו והממשל הישראלי לבין אובמה והמחנה הדמוקרטי. דרמר נחשב לאחד החשודים המרכזיים בחבלה ביחסים ביניהם. במקרה הרע, מינויו נחשב לאטימות ולשיקול דעת לקוי ביותר של ראש הממשלה. במקרה הרע יותר, הצבתו של אדם שצמח בערוגה הניאו שמרנית תתפרש כתקיעת אצבע בעינו של נשיא ארה"ב. דרמר הוא בוגר מכון המחקר "מרכז שלם" בירושלים - הגינה האידאולוגית שמטפח שלדון אדלסון, האיש שהכריז מלחמה גלויה על אובמה.

המשימה השנייה של השגריר הישראלי בארה"ב היא ייצוגה של החברה הישראלית, תרבותה המגוונת וערכיה, בפני דעת הקהל האמריקאית. אולם קורות החיים והקריירה של דרמר מזכירים מועמד לשגריר ארה"ב בישראל או מועמד לקונגרס האמריקאי, יותר מאשר דיפלומט שנשלח לשרת את ישראל בארה"ב. דרמר נולד לפני 42 שנה בארצות הברית, שם חי, למד ופעל במשך 30 שנה. אביו ואחיו כיהנו שניהם כראשי עיריית מיאמי ביץ' מטעם המפלגה הדמוקרטית, אך המשפחה נחשבת למקורבת מאד למשפחת בוש. בגיל 26, עם סיום לימודיו האקדמיים ולאחר כמה שנים שבהן היה מעורב בפוליטיקה הרפובליקאית בקונגרס, היגר דרמר לישראל. הוא חיבר ביחד עם נתן שרנסקי, את הספר "יתרון הדמוקרטיה", שהנשיא בוש ציין כמקור השראה.

בשנת 2004 חזר דרמר לארה"ב, כדי לשמש במשך ארבע שנים ציר כלכלי בשגרירות ישראל בוושינגטון, ונאלץ לוותר על אזרחותו האמריקאית. מאמר שפרסם ב-ניו יורק סאן ובו ציטט את המכתב שצירף לטופס הויתור, מעיד על מידת הישראליות שלו.

"תמיד הייתי גאה להיות אמריקאי", כתב דרמר, "ולעולם אהיה גאה להיות אמריקאי... נולדתי באמריקה, גדלתי באמריקה, יצרתי באמריקה. חונכתי על חוכמתם של מייסדיה, ינקתי השראה ממילותיהם של מנהיגיה וזכיתי להגנה מהקרבתם של חייליה" (אגב, דרמר לא שירת בצה"ל, שירות שנחשב, בצד או שלא בצדק, לנדבך מרכזי באתוס הישראלי). דרמר המשיך וכתב: "כאשר אני חושב על חופש, אני חושב על לינקולן. כשאני חושב על אומץ לב, אני חושב על נורמנדי. כשאני חושב על צדק, אני חושב על מרטין לותר קינג" (מעניין איך חופש וצדק מעוררים אצל בכיר בממשל הישראלי רק אסוציאציות אמריקאיות. היכן הישראליות? מה קרה ליהדות?). דרמר סיים את המאמר בהבטחה כי בהיותו "בן נאמן של אמריקה", לעולם לא יבגוד בערכיה. ומה יקרה אם הערכים של אמריקה לא יעלו בקנה אחד עם הערכים של ישראל - למשל, הערך של כיבוש עם זר, התנחלות על אדמתו ופגיעה בזכויותיהם של מיליוני פלסטינאים?

השאלות הללו מובילות למשימה השלישית של השגריר הישראלי בוושינגטון: טיפוח הקשרים המיוחדים של ישראל עם הקהילה היהודית החשובה בעולם. הנה מה חושב על כך יהודי ניו יורקי שפועל כל חייו למען ישראל, כולל מתן תרומות נכבדות, ואשר שימש ראש אגודות הידידים בארצות הברית של אחד המוסדות האקדמיים הבולטים בישראל ושל אחד מבתי החולים הגדולים. "הופתעתי לקרוא את הידיעה על מינוי השגריר החדש", כתב באימייל ששלח בשבוע שעבר לידידים בישראל, "מה שביבי לא יהיה - הוא לא טיפש, דבר שמעלה את השאלה: למה? האם הוא באמת רוצה להשניא את ישראל על ארה"ב? מה ביבי מנסה לומר על ידי מינויו של עולה חדש יחסית, שהוריו קשורים באופן בולט למפלגה הרפובליקאית ולמשפחת בוש? למה לבחור במישהו מקורב כל-כך לקמפיין של רומני ולדן סנור (יועצו הקרוב של רומני, שלפי האתר היהודי Tablet , הגה ביחד עם דרמר את ביקורו של רומני בישראל). ודאי ישנם עשרות מועמדים ראויים שהיו מגיעים לוושינגטון ללא מטענים מוקדמים, כמו אלה שדרמר נושא עמו. רעייתי ואני מרגישים שדרמר עשוי להיות בעייתי עבור יהדות ארה"ב בכך שיעלה לקדמת הבמה את השאלה הנצחית בדבר הנאמנות הכפולה של היהודים."

במאמר הקודם שפרסמתי כאן על ההתגרות השחצנית של ישראלים על גדות הבוספורוס, הזכרתי את הסרט "העכבר ששאג". למרבה הפחד, שאגת העכבר הישראלי מגיעה עד לגדות הפוטומק.