לשם שינוי, לפלסטינים הייתה סיבה לחגוג. התפרצות השמחה בערים הפלסטיניות בעזה ובגדה בעקבות נצחונו של מוחמד עסאף בן ה-23 מח'אן יונס בתחרות "ערב איידול", הייתה חסרת תקדים. גיבור לאומי חדש נולד לפלסטינים. וההמונים, שצפו בזכייתו מעל גבי מסכי ענק שהוצבו בחוצות, היו באקסטזה. בשבת בלילה (22 ביוני), מייד לאחר הניצחון בגמר שנערך בביירות, הוארו השמים בזיקוקי דינור, מאות אלפים רקדו ושרו ברחובות, ושיריו של עסאף הושמעו בווליום מחריש אוזניים שבקע מבעד לחלונות המכוניות, שעמדו תקועות בפקקי תנועה אדירים.
במובן מסויים זה הזכיר את השמחה הספונטנית שפרצה בישראל לאחר זכייתה של מכבי תל-אביב (אז עדיין קבוצה קטנה שמרביתה שחקנים ישראלים) בגביע אירופה בכדורסל (1977). אבל זה היה אפילו יותר מזה. זה היה אפילו יותר מהחגיגות שפרצו עם שובו של יאסר ערפאת לעזה (יולי 94').
מוחמד עסאף למד תקשורת באוניברסיטת אל אקצא בח'אן יונס, וחלם להתפרנס כעיתונאי. זה אחד המקצועות המבוקשים בעזה - שעד פרוץ האביב הערבי, הייתה ספקית החדשות המובילה במזרח התיכון ואולי אף בעולם כולו. עסאף החליט לנסות את מזלו בתחרות ערב איידול המתקיימת בביירות ומשודרת ברשת MBC. הוא יצא למצרים, עוכב שם במשך שעות ארוכות, וכשהגיע למתחם התחרות גילה שאין לו סיכוי אפילו להיבחן. 17,000 צעירים וצעירות מכל קצוות העולם הערבי התדפקו על דלתות האולפנים של תוכנית הריאליטי, והכרטיסים למבחן הקובע אזלו. אבל המזל שיחק לטובתו של עסאף: צעיר פלסטיני ממשפחת אל נחל, המתגורר כיום בדובאי, התרשם משירתו של עסאף, ונקט צעד אצילי: הוא נתן לבחור מח'אן יונס את כרטיס הנבחן שלו.
והשאר זה היסטוריה.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
