בגדי נתניהו החדשים

"המלך הוא עירום", צעק הילד הדני באגדה הקלאסית של האנס כריסטיאן אנדרסן. המזל הוא שגם לנו יש מין ילד שכזה, שצועק בראש חוצות וחושף את המציאות אשר כולנו מתכחשים לה. ילד שמגלה את השקרים ואת הבטחות השוא המושמעות מפי מלכים, נשיאים וראשי ממשלה. קוראים לילד הזה דני דנון.

נכון, דנון כבר לא כל כך ילד. למעשה, הוא סגן שר הביטחון. ובכל זאת הוא גילה השבוע את מה שרובנו לא אוהבים לשמוע – שנתניהו, מנהיג מפלגתו, ממשיך לקרוא לשיחות עם הפלסטינים משום שהוא יודע כי ישראל לא תגיע עימם להסכם.

בראיון לאתר טיימס אוף ישראל (ביוני 8) אמר סגן שר הביטחון את האמת שכולם מדחיקים: "הממשלה תתנגד לפתרון שתי מדינות ותעשה הכול כדי לבלום ניסיון להקים מדינה פלסטינית."

הפיות בלשכת ראש הממשלה, מן הסתם, נפערו בתדהמה; לא יכול להיות שפתאום קם הילד דנון, שאפילו קיבל סוכריה בדמות תפקיד סגן שר הביטחון, וצועק בראש חוצות את האמת.

אז לא רק שדנון לא התבייש, הוא גם לא חסך במילים:

"תסתכלו על הממשלה: היא לא קיימה מעולם דיון, הצבעה או החלטה בעניין פתרון שתי המדינות. אם תביא את הנושא להצבעה בממשלה - אף אחד לא יעלה את הנושא, זה לא חכם לעשות זאת - אבל אם תביא זאת להצבעה תראה שרוב שרי הליכוד, יחד עם 'הבית היהודי' יתנגדו לכך."

המרצע יצא מן השק.

מצד שני, זה לא באמת מפתיע. כל מי שעיניו בראשו היה יכול לראות את זה. נתניהו וממשלתו אומרים דבר אחד, אך בשטח עושים הכל על מנת שלא ניתן יהיה לממש לעולם את הרעיון היחיד שיכול להבטיח שלום עם הפלסטינים. אני מתכוון, כמובן, לרעיון שתי מדינות לשני עמים, סיום הסכסוך והכרה הדדית במדינה פלסטינית מזה ובישראל כמדינת העם היהודי מזה.

למען האמת, "הפטנט" לומר דבר אחד אך לפעול בשטח ליצירת היפוכו, אינו רשום על שמם של נתניהו וממשלתו. קדמו לו בהתנהלות כזו מספר ראשי ממשלות. המתוחכם שבהם היה ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון. כך למשל נהג כשנשיא ארצות הברית ג'ורג' וו. בוש הציג החודש לפני 11 שנים (24 ביוני 2002) את מפת הדרכים. התוכנית קוראת בשלב ראשון להפסקת אש מיידית; בשלב שני, עד סוף 2003, להקפאת הבנייה בהתנחלויות ולהקמת מדינה פלסטינית בגבולות זמניים, ובשלב השלישי, עד סוף שנת 2005, להסדר סופי בליווי ובפיקוח בינלאומי.

אז מדוע שרון מתוחכם? כי הוא, קודם כל, אמר "כן". בעצה אחת עם יועציו הקרובים, הוא הודיע מייד כי הוא מקבל את התוכנית ואפילו מברך עליה, אבל ביקש להוסיף 11 הסתייגויות למסמך העקרונות, למען הפרוטוקול בלבד.

כל מי שהכיר את שרון ואת דיעותיו ידע כי לעולם לא יהיה מוכן לקבל את מפת הדרכים של בוש. הוא לעולם לא יסכים להקמת מדינה פלסטינית שבראשה יעמוד שנוא נפשו - יאסר ערפאת. נזכיר כי ערפאת היה אז ראש הרשות הפלסטינית, ושנת 2002 הייתה שנה קשה של אינתיפאדה. שרון נהג אז להעלות אל פסגת ג'בל חרשה שבשומרון כל חבר

קונגרס אמריקאי וכל דיפלומט אירופאי כדי להראות להם משם את "מותניה הדקיקות" של ישראל ואת הסכנות האורבות לה, אם חלילה יימסר השטח לידיו של ערפאת. ביום יפה  ניתן היה לראות משם את האוניות העוגנות בנמל אשדוד, את העיר תל אביב ואת המטוסים הממריאים ונוחתים בנתב"ג. אבל התנגדות משמעותית למרכיב כה חשוב במדיניות  החוץ של הנשיא בוש נחשבה מעשה לא חכם שיוביל לחץ על ישראל . לנשיא האמריקאי, הידיד הגדול באותם ימים של ישראל בבית הלבן, אסור להגיד "לא".

לכן החליט שרון לומר "כן", אך במקביל שלף שפן מן הכובע שיהרוג ברכות את החזון של בוש; התנתקות חד-צדדית מרצועת עזה. במילים אחרות, הרעיון היה  להקריב את  רצועת עזה, לפרק ישובים יהודיים ולפנות משם מתנחלים, כדי להציל את הגדה המערבית.

בראייה לאחור ניתן לקבוע כי  התוכנית הצליחה. ההתנתקות החד-צדדית נרשמה בתודעה דשלילית כי הביאה לירי של קסאמים ופצמ"רים לעבר ישובי הדרום ולסבבי לוחמה בלתי נגמרים בין ישראל לרצועה. במקביל, ההתנחלויות בגדה התרחבו והתרבו, ומפת הדרכים הפכה למונח שאבד עליו הכלח.

ארבע שנים לאחר ההתנתקות (יוני 2009), נאם בנימין נתניהו באוניברסיטת בר אילן ואמר דברים שהפתיעו את כל מי שמכיר אותו.

"אמרתי בוושינגטון לנשיא אובמה שאם נסכים על המהות, הטרמינולוגיה לא תהיה בעיה. והנה המהות שאותה אני אומר כאן בקול צלול וברור: אם נקבל ערובה זו לפירוז ולסידורי הביטחון הדרושים לישראל, ואם הפלסטינים יכירו בישראל כמדינת העם היהודי, נהיה מוכנים בהסדר שלום עתידי להגיע לפתרון של מדינה פלסטינית מפורזת לצד המדינה היהודית."

שוב חלפו ארבע שנים של קיפאון מדיני, וצריך היה את דני דנון, בן טיפוחיו של נתניהו, שיחשוף - שלא על דעת מנהיג מפלגתו -  את הסוד הגדול:  שנתניהו אומר "כן" רק  כדי לא להרגיז את ברק אובמה, בדיוק  כפי ששרון השתדל שלא להרגיז את הנשיא בוש. עם זאת, יש הבדל מהותי בין השניים:  שרון פינה התנחלויות ונתניהו רק מחזק אותם.

אז כדאי להקשיב לדבריו של דני דנון שבתמימותו חשף את האמת, גם אם הם לא נאמרים

מפיו של ילד.