קראו
באוניברסיטת אל קודס לא לגמרי מבינים מדוע ישראל לא מכירה בהם. הם רק יודעים שכבר שנים רבות הם מנסים, יחד עם המל"ג הישראלי (המועצה הלאומית להשכלה גבוהה במשרד החינוך) לפתור את התסבוכת – ולא מצליחים. התוצאה: 14,000 סטודנטים, כשליש מהם ערבים בעלי תעודות זהות כחולות (אזרחי ישראל), לומדים שלל מקצועות אקדמיים ביניהם רפואה, רוקחות, חינוך ועבודה סוציאלית, אך התואר אינו מוכר לעבודה בישראל. "המכללה האסלאמית בעזה מוכרת כמוסד זר", אומר עדל רוישד, האחראי על קשרי ממשל באוניברסיטה, ונציגו של הנשיא פרופ' סרי נוסייבה "ואנחנו לא. איך זה יתכן? בישראל חסרים רופאים דוברי ערבית, מורים דוברי ערבית, עובדים סוציאליים שדוברים את השפה, ולמרות שהבוגרים שלנו מצוינים, ונמצאים כאן, בירושלים או סמוך לה – הם לא יכולים להתפרנס בכבוד ולהתקדם בשוק הישראלי."
מה הבעיה בעצם?
