הסטארט-אפ הבדווי הראשון בישראל

לחבר לקטר ההייטק גם את הקרון הבדווי

אחמד סיים בהצלחה (ממוצע 86) הנדסת תוכנה במכללת סמי שמעון בבאר שבע, הוא עוזר מסגר. נג'יב סיים בהצטיינות (91) הנדסת אלקטרוניקה, חשמל ומחשבים במכללה הטכנולוגית באר שבע, הוא אחראי קו קופות בסופרמרקט. באסם סיים בהצטיינות יתרה (95) הנדסת תוכנה במכללה הטכנולוגית באר שבע, הוא נציג שירות בבזק, ועאדל סיים בהצטיינות יתרה (ממוצע 98) הנדסת חשמל באותה מכללה, הוא עובד בבית אריזה. הם לא היחידים. בכל שנה יוצאים מן המכללות השונות בדרום הארץ, שם מרוכזת האוכלוסייה הבדווית, קרוב למאה בוגרים במקצועות ההנדסה. אלא שתעשיית ההייטק, הנחשבת גם היום לאחד מקטרי הצמיחה המרכזיים של ישראל, לא ממהרת לאמץ אותם לחיקה.

"הסיבות למצב הזה מורכבות" מסביר אברהים סאנע, מי שעומד בראש הסטרט אפ הבדווי הראשון שהוקם. "האוכלוסייה הבדווית לומדת במכללות כי מספר קטן מאוד של מועמדים מתקבל לאוניברסיטאות. שוק העבודה עדיין מעדיף בוגרי אוניברסיטאות, כך שכבר בשלב הראשון מצבם של הבדווים פחות טוב מזה של מועמדים אחרים.'' הסיבה השנייה, לדברי סאנע, היא גזענות. "כואב לי לציין את זה אבל אין ברירה", הוא אומר "המראיין ניזון מדעות קדומות ותפיסה סטריאוטיפית, והמועמד הבדווי צריך להיות המעולה שבמעולים כדי שהמראיין יעביר אותו בכלל לשלב הבא.'' הכישלונות החוזרים ונשנים להשתלב במקצוע אותו למדו מייאשים את הבוגרים, הם מאבדים תקווה וחלקם אפילו לא טורחים להמשיך לשלוח קורות חיים. "מכיוון שהם צריכים להתפרנס, הם לוקחים כל עבודה שיש", ממשיך סאנע, "לרוב מדובר בתפקידים שאין להם כל קשר למה שלמדו. רק בני מזל ספורים מצליחים להשתלב בתעשיה, על אף ולמרות הרקע ממנו הגיעו.''

סאנע עצמו (33, נשוי + 2, תושב לקיה) הוא אחד מאותם בני המזל. אחרי שסיים תואר ראשון בטכניון ושני מאונ' בן גוריון בתחום מערכות מידע ("לא למדתי במכללות" ) עבד כמה שנים במעבדות דויטשה טלקום ובחברת סיסקו. את הקושי בו נתקלים בוגרים אחרים פגש דווקא כשהפך ליזם. בנובמבר 2011  עזב את המטריה המגוננת של סיסקו, והקים את בית התוכנה הראשון במגזר הבדווי. העיתוי להקמת טופקסייט (topXite) לא היה מקרי .

זמן קצר קודם לכן קבע משרד החינוך כי על כל בית ספר בישראל להקים פורטל אינטרנט עצמאי, ובעזרתו לשרת את המורים והתלמידים. רוב בתי הספר, בעיקר במגזר הערבי, לא ידעו איך להתנהל מול הדרישה החדשה, ובמשך חודשיים עמל סאנע על פיתוח פלטפורמה אינטרנטית שתאפשר הקמת פורטל באופן קל וידידותי במיוחד. "הגעתי לקרוב לחמישים בתי ספר, בעיקר מהמגזר הבדווי בדרום, שקנו את התוכנה", הוא מספר, "התוכנה תומכת בעברית, ערבית ואנגלית, אבל באופן טבעי הייתה לי גישה קלה יותר למגזר ממנו אני בא, וכאן התחלתי.'' המשא ומתן נעשה תמיד מול אנשי המחשוב של בתי הספר, וככה גילה סאנע עשרות אנשים, כולם בעלי רקע טכנולוגי חזק, שכלל לא עובדים במקצוע אותו למדו. "הם עברו לחינוך פשוט כי לא הייתה ברירה", הוא מספר, "הסתבר לי גם שהיו שמחים אם מישהו היה מאפשר להם לעבוד בתחום אותו למדו שנים ארוכות. לא מדובר רק בהגשמה עצמאית ובעיסוק במה שבאמת מעניין אותך, תחום ההייטק גם הרבה יותר רווחי מתחום ההוראה.''

המפגשים החוזרים ונשנים הביאו את סאנע, יחד עם שותף יהודי בשם ניר דורון, לחשוב על מיזם הייטקיסטי נוסף שיפעל במגזר הבדווי. כך בא לעולם "מיזם בודקי התוכנה".

"במובנים מסוימים, אנחנו הולכים אחרי המודל החרדי שעובד היום כל כך יפה בישראל", מסביר סאנע "גם אנחנו וגם הם פועלים על פי 'מודל Nearshore' (שירותים המבוצעים ע"י כוח עבודה לא יקר באותה המדינה, או במדינה שכנה, בניגוד למודל Offshore, אז חברה מעסיקה עובדים מעבר לים – ט.ח-ס). למה לשלוח עבודה להודו, אם אפשר להגיע לבאר שבע?"

ובכל זאת יש הבדלים ביניכם ובין נשות ההייטק החרדיות

"נכון. במיזם שלנו לא יעבדו נשים חרדיות שמגיעות לרוב ללא רקע אקדמי ומקבלות הכשרה מקומית, אלא בדווים ובדוויות בעלי רקע אקדמי טכנולוגי חזק. בניגוד לחרדיות, שמרוכזות כולן במרכזים מותאמים להן, האנשים שלנו, יהיו העובדים שלנו, אבל ישבו פיזית בחצר הלקוח, חברות הייטק גדולות, ויעסקו בשלב ראשון בבדיקות תוכנה (QA), אבל בשלבים הבאים גם בתמיכה - ואפילו בפיתוח. במקביל, אנחנו בודקים שכירת מבנה גדול באזור תעשייה דרומי כדי לאפשר הקמת מרכז שלנו, שבו יישבו חלק מהעובדים.''

ולמה להזמין שירותי בדיקת תוכנה דווקא מכם?

"היתרונות שלנו ברורים: לעובדים שלנו יש רקע אקדמי, כך שהם יהיו יעילים יותר מבודקי תוכנה, שהם הרבה פעמים צעירים אחרי צבא שמגיעים לעבודה הזו כעבודה זמנית. הם לא זקוקים לכל התאמה (לא למטבח כשר למשל, או להפרדה בין גברים ונשים), וגם יכולים לעבוד בשבת אם צריך. גם רמת הילודה באוכלוסיה הבדווית המשכילה נמוכה יותר, כך שהתחלופה לא תהיה כל כך גבוהה, והכי חשוב – מדובר באנשים שצמאים להזדמנות, לכן יהיה להם חשוב מאוד להוכיח את עצמם ולהצליח.''

 במחשבה שנייה, מוסיף סאנע שני יתרונות חשובים אחרים - הפיזי והכלכלי: "כיוון שכולנו מהאזור, אנחנו קרובים פיזית לחברות שיושבות, ויישבו בעתיד, בדרום, כי ממש בימים אלה קם פארק תעשיות מדע גדול בבאר שבע והוא יאוכלס בחברות הייטק רבות. כולנו גרים באזור באר שבע, כך שההגעה למקום העבודה אינה בעייתית, וניתן לשבת בחצר הלקוח ממש, ולא לעבוד מרחוק. בנוסף – אנחנו יכולים להרשות לעצמנו מחירים אטרקטיביים. המדינה משקיעה עכשיו הרבה מאוד כסף בשילוב המגזר הבדווי בשוק העבודה וניתן סיבסוד בן 30% עבור משכורות עובדים. את הסיבסוד הזה נוכל לגלגל ללקוח, כך שנהיה לא רק יותר טובים מאחרים, אלא גם יותר זולים.''

השלב הראשון בהקמת המיזם היה הכשרת העובדים. "בקורס ההכשרה הראשון שלנו, שיסתיים בשבוע הבא, לומדים 20 אנשים (לקחנו את הטובים ביותר מתוך 80 מועמדים). שליש מתוכם נשים,"מספר סאנע. "אנחנו צופים שמספר הנשים בתחום רק יילך ויגדל.''

כמה שילם כל תלמיד עבור הקורס?

"שום דבר. ניר ואני השקענו מכיסנו 70,000 שקלים כדי להכשיר את העובדים הראשונים שלנו. פנינו לחברות הגדולות, בדקנו מה בדיוק צריך לדעת איש QA (הבטחת איכות) ובנינו סילבוס מיוחד עבור הקורס. כיוון שלכולם יש רקע, אפשר היה לסיים את הקורס בחודשיים אינטנסיביים במקום בחצי שנה."

מה המשכורת שיכול אדם להרוויח אצלכם?

"זה יתחיל מ-6,000 שקלים לחודש ויכול להגיע גם עד סכום כפול.''

במקביל להוצאת הקורס הראשון של בודקי התוכנה לדרך, מתרוצצים שני השותפים בין חברות ההייטק הגדולות כדי להבטיח שלבוגרי הקורס שפתחו תהיה גם עבודה. חברת EMC (מובילה עולמית בתחום פתרונות חומרה ותוכנה לניהול תשתית המידע, יעוץ ושירותים מקצועיים) שפתחה מרכז גדול בדרום, כבר הבטיחה שתקלוט מספר עובדים, והשניים במשא ומתן מתקדם עם חברות נוספות. "אמדוקס, למשל, לא רוצה עובדי חוץ", אומר סאנע, "ומבחינתנו אין בעיה. גם אם אנשים שהוכשרו אצלנו יתקבלו לעבודה מלאה באמדוקס, אני אשמח. המטרה שלנו היא להביא את ההייטק למגזר הבדווי, ולייצר כמה שיותר עבודה בתחום. אם בדווי יהפוך בזכותי לעובד אמדוקס או אינטל במשרה מלאה, לא יהיה שמח ממני."

מדברים איתכם על סבסוד וסיוע מטעם המדינה אבל את ההשקעה בקורס הראשון עשיתם מהכיסים הפרטיים שלכם

"עד עכשיו אנחנו מקבלים הרבה תמיכה מורלית ברעיון, אבל לא קיבלנו אף שקל מהמדינה. הבטיחו לנו, עם זאת, סבסוד של הקורס אחרי שיצא לדרך - לכן החלטנו לא לחכות לבירוקרטיה, ולהתחיל לפעול בעצמנו. אני בטוח שבסופו של דבר המדינה תעזור."

אתה אופטימי?

"אם לא הייתי אופטימי, לא הייתי עוזב מקום עבודה נפלא כמו סיסקו ויוצא להרפתקה. אני בטוח שנצליח ומשוכנע שניתן לשנות את פני המגזר הבדווי ולשלב אקדמאים במקצועות הטובים והרווחיים שאותם למדו ושוק העבודה הישראלי מציע.''