פחות מיממה לפני שנפתחו הקלפיות, נפגש בנימין נתניהו בלשכתו בירושלים עם אישיות פוליטית בכירה והעריך באזניה כי יאיר לפיד יהיה גורם משמעותי בממשלתו השלישית.
באותה שיחה נתניהו כבר החל לשרטט את קווי היסוד של הממשלה הבאה שתכלול, לצד לפיד, את החרדים, והגדיר את אחת ממשימותיה הראשונות: חוק חדש לשוויון בנטל שיחליף את חוק טל.
מזה כשנה, מאז קבע בג"ץ בהחלטה דרמטית כי חוק טל (שהתקבל בכנסת בשנת 2002 והכשיר, למעשה, את מתן הפטורים הגורפים לחרדים מתוקף הסדר תורתם-אומנותם) אינו חוקתי ויש להחליפו, נדחה הטיפול בנושא. כשנתניהו עמד בפני שינוי היסטורי על פי המלצות ועדת פלסנר (שגיבשה המלצות בסוגיית הגיוס לצה"ל, ובפרט גיוסם של חרדים וערבים) הוא העדיף להישאר עם ש"ס ויהדות התורה בממשלה. בתוך כך הוא פירק את השותפות הקצרה עם שאול מופז, שעמד אז בראש "קדימה הגדולה" (כיום עם שני מנדטים בלבד), שנועדה לסייע לו לפתור את משבר הגיוס.
כך קרה שהבחירות הוקדמו, לא נחקק חוק חדש, ומדינת ישראל נמצאת למעשה בתוך משבר חוקתי נרחב. זאת, בשל העובדה כי כ-54,000 חרדים בגילאי 18 עד 28 , שאמורים לשרת בצה"ל, מוגדרים על-פי חוק כעבריינים: אין ברשותם תעודת פטור והם עריקים.
זו הסיבה שלנתניהו אין הרבה ברירות. החוק החדש לשוויון בנטל, על פי הוראת בג"ץ, הוא אחת המשימות הראשונות של ממשלתו.
בשיחה שהוזכרה בפתיחה עם אותו בכיר אמר נתניהו: "אנחנו יכולים להגיע להסכמות עם יאיר לפיד והחרדים בקלות. המתווה שהוא הציע מרוכך יותר מהמתווה של בוגי יעלון (נציגו של נתיהו בדיונים לגיבוש הסדר). לש"ס יהיה הרבה יותר פשוט איתו".
למחרת בלילה, בנאום שנשא נתניהו בגני התערוכה לאחר פרסום תוצאות הבחירות הרשמיות, הוא כבר התחייב פומבית לפעול לשוויון בנטל – זה אפילו נשמע כאילו הוא מדקלם את סיסמת הקמפיין של מפלגת יש עתיד.
לכן, הישגו הגדול של לפיד בבחירות הוא לא פחות מהזדמנות הסטורית. זוהי הזדמנות חד-פעמית לעצור את ההשתמטות ההמונית של חרדים משירות צבאי, שהולכת ותופחת לממדים עצומים, ויוצרת תסכול בנפח דומה בקרב צעירים בני גילם, שבגיל 18 עוזבים הכול ומתגייסים לשלוש שנים לצבא.
הדמוגרפיה מצביעה על כך שבתוך שני עשורים כל ילד רביעי בישראל יהיה חרדי: המשמעות היא שכל צעיר רביעי כמעט לא ישרת בצבא, ושבפועל יהיו כאן שתי מדינות של משרתים ושל לא משרתים.
המספרים מדברים בעד עצמם: בשנת 1948 ניתנו 400 פטורים לבחורי ישיבות, ואילו בשנת 2012 מספר הפטורים לבני 18 עומד על 8,000.
לתופעת הפטורים שניתנים לבני ישיבות בחסות ממשלות ישראל לדורותיהן השלכות מהותיות על מבנה הצבא העתידי (ועל כך במאמר נפרד). אבל יותר מכך, יש לתופעה השלכות דרמטיות על החברה הישראלית. התופעה הזאת נחשבת לפצע מדמם והפכה, לצד "מחאת הדיור," לדגלו של מעמד הביניים שדורש שוויון בנטל.
על פי הערכות, הקהילה החרדית מונה כ-700,000 אנשים, המהווים כ10% מאוכלוסיית ישראל. בשנת 2030 צפוי להגיע שיעורה לכ-17% מהאוכלוסייה. בבחירות האחרונות נרשם גידול משמעותי במספר המנדטים של המפלגה החרדית האשכנזית יהדות-התורה, שגדלה מחמישה מנדטים לשבעה. ביחד עם ש"ס (המפלגה החרדית-ספרדית) יש לחרדים 18 מנדטים בכנסת הנוכחית, כמעט משקל מאוזן למספר המנדטים שהוענקו למפלגתו של היריב המושבע שלהם - יאיר לפיד.
כנגזרת מהתחזית הדמוגרפית, משקלם של החרדים בכנסות הבאות צפוי לגדול – וממילא גם יכולת המיקוח שלהם.
באחת מסיסמאות הבחירות היותר אפקטיביות, שאל לפיד: "למה שהילד שלי יסחב לבד אלונקה?'' אם לפיד לא יחולל את השינוי האלונקה הזו תתהפך עליו. 19 המנדטים שהציבור העניק לו הופכות לשטר חוב שעליו לפרוע עד לבחירות הבאות.
כדי שהדבר יקרה, עליו להציג, כדרישה אולטימטיבית, חוק חדש לשוויון בנטל כתנאי מוקדם למו"מ הקואליציוני, ועוד לפני כל רפורמה או תפקיד.
יתרה מכך, השוויון בנטל הוא סיבת הקיום של מפלגת יש עתיד – הרבה לפני תיק החוץ או תיק החינוך. כמנהיגו הנבחר של מעמד הביניים הישראלי לפיד צריך להוכיח שהשוויון בנטל הוא יותר מסתם מסיסמת בחירות.
וכן, הוא יכול.
תוצאות הבחירות הפכו את נתניהו לראש ממשלה מוחלש, שתלוי בלפיד יותר מבכל שותף קואלציוני אחר. בנוסף, גם בש"ס וביהדות התורה מבינים שלא יצליחו לחמוק הפעם מחוק חדש לשוויון בנטל שכעת מחוייב ע"י פסיקת בג"ץ.
אלה הם תנאי פתיחה מצויינים עבור לפיד, אבל כל זה גם יכול להתמוסס ברגע אם לא ישחק נכון בקלפים שקיבל.
ראשית, עליו לערוך שינויים מהותיים בתוכניתו לשוויון בנטל שהוצגה במהלך הקמפיין. לא לחינם נתניהו הגדיר אותה כ"מרוככת הרבה יותר מתוכנית יעלון" עבור החרדים. הסיבה לכך היא שהמתווה שמציע לפיד אמור להעניק פטור גורף לכל החרדים למשך חמש שנים, במהלכן תוקם רשות לאומית לשירות אזרחי. רשות זו תהווה את התשתית להכנת מסגרות מתאימות לגיוס כללי בצבא ובשירות האזרחי של חרדים. רק בתום תקופה זו יגויסו כל החרדים, למעט 400 אברכים מצטיינים. זוהי תוכנית לא מאוזנת משום שהיא דוחה את הטיפול הדחוף בבעיה. "עוד חמש שנים", אגב, זה שנה לאחר מועד הבחירות הבאות, אם יתקיימו במועדן.
כשמסתכלים על המספרים קל יותר להבין את גודל הבעיה: מדי שנה מצטרפים למעגל מקבלי הפטור משירות צבאי כ-8000 אברכים. המשמעות היא שעל פי מתווה לפיד- בעוד חמש שנים יתווספו למעגל הפטור למעלה מ-40,000 חרדים בני גיוס – כלומר הבעיה רק תגדל.
לכן, מוטב שלפיד בבואו למו"מ על חוק השוויון בנטל היא להציג תוכנית מתוקנת עם יעדים מספריים קונרטיים והדרגתיים לגיוס, עם מכניזם לאכיפה, והכי חשוב - לעגן כל זאת בתוך לוח זמנים קשיח ומידי ובהחלטות ממשלה מחייבות, ולא להשאיר שום דבר ליד המקרה ולרצון הטוב של נתניהו.
כל הישג שהוא פחות מכך יחייב את לפיד ומפלגתו ללכת – יחד עם 19 המנדטים שקיבל - לאופוזיציה. אחרת תהיה זו בגידה במעמד הביניים.