דילוג לתוכן העיקרי

אז מה זה בעצם "מעמד הביניים"?

המושג "מעמד הביניים" היה בין הנושאים החמים שליוו את מערכת הבחירות האחרונה. עידן גרינבאום פורט אותו לשקלים.
Israelis take part in a demonstration calling for lower living costs and social justice in Tel Aviv September 3, 2011. Hundreds of thousands marched on Saturday for lower living costs in the largest such rally in Israel's history, bolstering a social change movement and mounting pressure on Prime Minister Benjamin Netanyahu to take on economic reform. Protest leaders called it "the moment of truth" for the grassroots movement that has swollen since July from a cluster of student tent-squatters into a countr

מה משותף למשפחה ישראלית ממוצעת (זוג הורים, שניהם עובדים, שני ילדים, משכנתא וכלב) שהכנסתה החודשית מסתכמת ב-9,600 שקל בחודש (2,500 דולר בחודש) ולמשפחה אחרת בעלת מאפיינים דומים שהכנסתה החודשית מסתכמת ב-26,000 שקל לחודש (כ-6,800 דולר)? כל מי שבקיא ולו במעט ביוקר המחייה בישראל ימהר ויגיד מיד, כי מדובר בשתי משפחות החיות בשני הקצוות -  זו מהיד אל הפה וזו ברווחה יחסית, ואין ביניהן ולו במקצת מן המשותף. אלא שעל פי נפלאות הסטטיסטיקה שתי המשפחות הללו הן בדיוק אותו דבר. שתיהן שייכות למעמד הבינוני בישראל, או כפי שהוא מוכר יותר בכינויו "מעמד הביניים", אותו מעמד שבשמו יצאו רבבות לרחובות בקיץ 2011 ותבעו צדק חברתי; אותו מעמד שבשמו התמודדו רבים בבחירות האחרונות לכנסת. אחד מהם, יאיר לפיד, אף הגיע להישג שיא, לאחר שנופף בסיסמה "לחזק את מעמד הביניים", והצליח לקבל 19 מנדטים שהפכו אותו למפלגה השנייה בגודלה בישראל.

אבל על מה, בעצם, אנחנו מדברים - כשאנחנו מדברים על מעמד הביניים?

על פי הסטטיסטיקה היבשה, למעמד זה משתייכים כל משקי הבית שהכנסתם מ-75% מההכנסה החציונית (ההכנסה שמחצית המשפחות נמצאות מעליה ומחצית מתחתיה) ועד ל-200% מעליה. ההכנסה החציונית ב-2010 בישראל עמדה על כ-13,000 שקל למשפחה והפערים בהכנסות של המשפחות בהתאם.

עוד לפני שנצלול לעולמם של הישראלים ממעמד הביניים, עלינו לציין עוד עובדה משמעותית אחת, והיא שהם הולכים ונעלמים. מעמד הביניים בישראל אינו מוגדר עדיין כזן נכחד, אבל כל הנתונים מעידים על כך שהוא הולך ומצטמצם. על פי מחקר חדש של מכון המחקר החברתי אדווה, בעשרים השנים האחרונות התכווץ מעמד הביניים בישראל ב-3.0%, משיעור של 30.8% מכלל משקי הבית, לשיעור של 27.8% בלבד. לאן נעלמו החברים?           המוצלחים מביניהם טיפסו מעלה למעמד הגבוה, שחלקו בכלל משקי הבית עלה מ-36.5% ל-37.8%. החלשים יותר, כפי שניתן להניח, הצטרפו למעמד הנמוך שחלקו בכלל משקי הבית גדל מ-32.6% ל-34.4%.

אז איך נראים חייו של ישראלי ממעמד הביניים? על הכנסתו החודשית כבר דיברנו, עכשיו נראה על מה הוא מוציא את כספו. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ההוצאה "הכבדה" ביותר של המשפחה הישראלית הממוצעת היא על דיור, כרבע מההכנסה של משק הבית מופנית לכיסוי המשכנתא או לשכירת הדירה, וביחד עם הוצאות כמו מסי עירייה ואחזקה מדובר בסכום של כ-4,500 שקל מתוך ה-13,000 שיש למשפחה.

הסעיף השני בהיקפו הוא זה של הוצאות התקשורת והתחבורה, למעלה מ-2,000 שקל בחודש מוציאה המשפחה לנושא זה. אחר כך מצוי סעיף המזון כ-1,700 שקל בחודש (מתוכם כ-300 שקל על לחם ועוד 350 על בשר. הישראלי הממוצע לא ממש אוהב דגים ומוציא 76 שקלים בלבד בממוצע עליהם). כדי לסבר את  האוזן, נציין שאצל משפחה מהעשירון הראשון ההוצאה על מזון עומדת על 850 שקל בלבד בחודש ואצל משפחה מהעשירון העליון על 3,000. ובסוף החודש, למשפחה הישראלית הממוצעת המתנהלת בזהירות רבה ואינה מגזימה בהוצאות, אמור להישאר משהו כמו 1,000 שקל לחיסכון או לעזרה לילדים הגדולים. מעובדה זו ניתן להבין  מה הניע את הצעירים בישראל להציף, בקיץ 2011, את רחובות הערים בישראל תחת הסיסמה: "העם דורש צדק חברתי". אגב, בניגוד לתפיסה המקובלת, "מהפכת האוהלים" לא הייתה  מבוססת על צעירים בלבד.  לצדם עמדו גם מבוגרים רבים שחוו בחרדה את ירידתם במורד סולם העשירונים, ובאו למחות על כך.

על פי אותו מחקר של מרכז אדווה, מעמד הביניים הישראלי הפך, למעשה, למעמד של פועלים. כמעט מחצית ממי שמשתייכים למעמד הביניים בישראל (בחלק הגבוה יותר שלו ועוד יותר מכך בחלק הנמוך) הם עובדי תעשייה ובנייה, או עובדי מכירות ושירותים שונים. רבים אחרים עובדים במגזר הממשלתי לגווניו.  חלקם של העובדים בתעשיות המתקדמות, אלה הנחשבות ל"קטר של המשק הישראלי", הפך לכמעט זניח בקרב מעמד הביניים (פחות מ-5% מהחברים בו מועסקים בתעשיות המתקדמות), מה שיכול להסביר במידה מסוימת כיצד נרשמה עלייה במספר החברים במעמד הגבוה.

אז בפעם הבאה כאשר אתם פוגשים ישראלי שמספר על מצבו הרעוע של מעמד הביניים, קחו את הדברים בפרופורציה. נניח שהוא מספר לכם שהוא עובד בחברת שבבים, רעייתו עורכת דין והם אינם מצליחים לגמור את החודש ולספק כל מה שהיו רוצים לשלושת ילדיהם.  עם כל האמפתיה שבעולם, סביר להניח שאותו ישראלי כבר מזמן אינו חלק ממעמד הביניים, אלא משתייך למעמד הגבוה, וזו כידוע נחמה מסוימת.

מי שגדל על "התרבות האמריקאית", או ליתר דיוק "התרבות ההוליוודית האמריקאית", מקשר מיד את המושג "מעמד ביניים" עם סוג של "חיים בורגניים ונוחים": בית פרטי נחמד בפרברי הערים הגדולות, שני כלי רכב, חצר מוריקה, כלב ושכונה שלווה ועתירת אפשרויות. אלא כל זה אינו נכון לגבי הערים הישראליות. מי שהגשימו את החלום הבורגני הישראלי משתייכים למעמד העליון על פי כל פרמטר. מחירי הבתים המאמירים בערים הגדולות, וגם בערים הקטנות יותר הסמוכות אליהן, העלייה ביוקר המחייה ועוד שלל  התייקרויות הוציאו רבים מבני המעמד הבינוני מהמשחק. "החיים הנוחים" רחוקים   מהם מרחק רב.