מה משותף למשפחה ישראלית ממוצעת (זוג הורים, שניהם עובדים, שני ילדים, משכנתא וכלב) שהכנסתה החודשית מסתכמת ב-9,600 שקל בחודש (2,500 דולר בחודש) ולמשפחה אחרת בעלת מאפיינים דומים שהכנסתה החודשית מסתכמת ב-26,000 שקל לחודש (כ-6,800 דולר)? כל מי שבקיא ולו במעט ביוקר המחייה בישראל ימהר ויגיד מיד, כי מדובר בשתי משפחות החיות בשני הקצוות - זו מהיד אל הפה וזו ברווחה יחסית, ואין ביניהן ולו במקצת מן המשותף. אלא שעל פי נפלאות הסטטיסטיקה שתי המשפחות הללו הן בדיוק אותו דבר. שתיהן שייכות למעמד הבינוני בישראל, או כפי שהוא מוכר יותר בכינויו "מעמד הביניים", אותו מעמד שבשמו יצאו רבבות לרחובות בקיץ 2011 ותבעו צדק חברתי; אותו מעמד שבשמו התמודדו רבים בבחירות האחרונות לכנסת. אחד מהם, יאיר לפיד, אף הגיע להישג שיא, לאחר שנופף בסיסמה "לחזק את מעמד הביניים", והצליח לקבל 19 מנדטים שהפכו אותו למפלגה השנייה בגודלה בישראל.
אבל על מה, בעצם, אנחנו מדברים - כשאנחנו מדברים על מעמד הביניים?
