מרבית היהודים החיים בישראל אינם מכירים את ערבייה. עשרים אחוזים מאזרחי ישראל נתפסים על ידי יותר ויותר אזרחים יהודים כמי שאינם זכאים לזכויות. התפיסה ההולכת ומשתרשת היא שערביי ישראל הם אינם חלק מן המרקם החברתי, שיש לפנות אותם, להדיר אותם, לשלול מהם את אזרחותם. מחקרים רבים שנעשים בקרב תלמידי תיכון מראים שמרבית תלמידי התיכון היהודים בישראל חושבים שערבים אינם זכאים לקבל טיפול רפואי.
הגזענות והשנאה כלפי אזרחי ישראל הערבים נשענות לא רק על בורות, אלא גם על הכעס שקיים בקרב הציבור היהודי כלפי נציגי המגזר הערבי בכנסת. פעולות ההזדהות של אותם נציגים עם הפלסטינים מאירות ציבור שלם באור של חוסר הזדהות עם מדינת ישראל וערכיה. בסקרים שנערכים לקראת הבחירות למפלגות הערביות אין שם, סופרים אותן כגוש אחד, "המפלגות הערביות". אפילו ועדת המדרוג, שמודדת רייטינג של תוכניות טלוויזיה, מחלקת את המדידה ל "צפייה בקרב משקי בית יהודים" ו "כלל האוכלוסייה".
התקשורת הישראלית מפנה זרקור לעבר הציבור הערבי רק כאשר מדובר במקרי אלימות, פשע, או שיתוף פעולה עם האויב. לערבים הרבה יותר קשה להתארח בתוכניות אירוח לא על תקן "ערבים" , אלא על תקן משפטנים, רופאים ומהנדסים, על אף שבקרב אזרחי ישראל הערבים יש רופאים בכירים ומרצים באוניברסיטה בכל תחומי החיים. אנחנו לא רואים ערבים, לא שומעים אותם, אנחנו לא נחשפים אליהם. אף אחד לא יודע שגלריית האמנות באום אל פאחם היא אחת הטובות בארץ, שכן מרבית הישראלים היהודים כלל לא מקשרים ערבים עם אמנות פלסטית.
המקומות היחידים שבהם ניתן לראות ערבים ולהתחבר אליהם באופן רגשי הפכו להיות תוכניות הריאליטי. מאחר שהתוכניות הללו מתיימרות להציג את הפסיפס האנושי הישראלי ולתת ביטוי לכלל גווני האוכלוסיה - לעולם ילוהק ערבי כחלק מהקאסט. כאשר יש ערבי בנבחרת יש גם סיכוי לעימותים או, לחילופין, לסיפורים אנושיים ומרגשים. כך הפך הריאליטי למקום היחיד בתקשורת בו ניתן להיחשף לערבים.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
