כמעט כולם בישראל מאוחדים בהערכה כי הולכת ונצברת המסה הקריטית שתוביל לעימות אלים נוסף מול הפלסטינים. זה קורה במקביל, בכל הגזרות, בסדרה של אירועים והסלמות ובקצב הולך וגובר. למרות העדויות הברורות והאזהרות שנשמעות גם מפיהם של גורמי המקצוע וראשי זרועות הביטחון, אף אחד לא נוקף אצבע למניעת ההתלקחות הזו, שעלולה לגבות חיים רבים משני הצדדים. הסיבה: הבחירות בישראל.

בימים רגילים היה בנימין נתניהו, ראש ממשלה אחראי הסולד מהרפתקאות בדרך כלל, מכנס את הקבינט ואת ראשי זרועות הביטחון ומנסה לשפוך מים קרים על האש המתלקחת. אלא שאנחנו לא נמצאים בימים רגילים. נתניהו נמצא בקרב הישרדות נואש, פוליטי ואישי, ואין לו עניין לכבות שום דבר. הוא נלחם על קולות הימין מול נפתלי בנט, בצלאל סמוטריץ' ואביגדור ליברמן, כל היסוס או פעולה שתשדר מתינות עלולים לפגוע בו. בנט, ליברמן, סמוטריץ' ונתניהו מתחרים זה בזה בשבועות האחרונים בהצהרות לוחמניות, עמדות ימין בוטות וזלזול מופגן בפלסטינים, כשבמקביל המצב ממשיך להתדרדר. מה שנותר זה להתפלל שהפיצוץ יעוכב איכשהו ל-10 באפריל, יום אחרי הבחירות, ולקוות שבתאריך הזה מישהו יתעשת איפשהו ויתחיל במאמצים להרגעה. כרגע, רק המצרים מגויסים למאמץ הזה.

ענני הסערה מצטברים, כאמור, לרוחב כל החזית. ברצועת עזה, החלו הפלסטינים לשגר בלונים הנושאים מטעני נפץ, הנופלים מהם מעל יישובים ישראלים. אלה כבר אינם "בלוני תבערה" המייצרים שריפות שבהן לא היו עד כה נפגעים בנפש. צה"ל החמיר, במקביל, את תגובותיו וטנקים ישראלים יורים על עמדות חמאס בכל פעם שמטען נפץ כזה מתפוצץ בשטח ישראל.

ההפגנות והעימותים הליליים על הגדר ברצועה מסלימים אף הם. משלחת של המודיעין המצרי ביקרה השבוע [5 במארס] בישראל וברצועה וניסתה לקרב בין הצדדים, ללא תוצאות משמעותיות. הלחץ הכלכלי על הרצועה הולך וגובר, בעיקר ביוזמת אבו מאזן, שנמצא בלחץ כספי מצדו וממשיך לקצץ בכספים שהוא מעביר לפקידים ברצועה. הרשות הפלסטינית סירבה לקבל החודש את הכספים המגיעים לה מישראל מהמסים שנגבו עבורה, לאור העובדה שישראל החלה לנכות מהם את הכספים שמשלמת הרשות למחבלים הכלואים בישראל. שיתוף הפעולה הביטחוני נמצא אף הוא בסכנה.