האזרחים הערבים בישראל חלוקים בשבועות האחרונים על אופי המחאה נגד חוק הלאום שאישרה הכנסת בחודש שעבר [19 ביולי]. ההתלבטות נסובה בין הרצון להפעיל לחץ על הכנסת לשנות את החוק - באמצעות הפגנות, שביתות ופנייה לבג"ץ בבקשה שיפסול את החוק; לבין רצון להשתמש בחוק שחוקק ככלי ניגוח בנתניהו ובממשלתו בקרב הקהילה הבינלאומית.
פעילים בתנועת חד"ש טענו בשיחות עם אל-מוניטור כי חברי הכנסת הערבים ובכירי המגזר (בהם ראשי רשויות מקומיות ואנשי ועדת המעקב העליונה) "נרדמו בשמירה". לדבריהם, אף שהערבים אינם משרתים בצבא, הם משלמים מסים כמו כל אזרחי ישראל אך מקבלים פחות. חלקם סבורים שעל הערבים בישראל לפתוח בשביתה ללא הגבלת זמן ולקיים הפגנות כולל סגירת כבישים כך שיורגש כוחם האזרחי. באופן כזה יראה כל העולם את ערוותה של ישראל.
אכן, מחאת ערביי ישראל, המהווים כעשרים אחוז מכלל האוכלוסייה, כמעט לא נשמעה עד עכשיו. גם כשהייתה כזאת, היא נבלעה במחאת העדה הדרוזית שזכתה לסיקור נרחב בתקשורת הישראלית ולתמיכה גורפת של בכירי מערכת הביטחון, בעבר ובהווה. ההתגייסות למחאה הציבורית של הדרוזים התרכזה בעובדה שבני העדה מתגייסים בהמוניהם לשירות בצה"ל, ואילו הערבים כביכול אינם תורמים את חלקם.
כעת, באיחור של כשלושה שבועות, מנהיגי המגזר הערבי הצטרפו למחאה האקטיבית נגד החוק. הרשימה המשותפת, ועדת המעקב וארגון "עדאלה" עתרו אתמול [7 באוגוסט] לבג"ץ נגד חוק הלאום, כפי שעתרו לפניהם חברי כנסת דרוזים, תנועת מר"צ ואזרחים בדואים מהצפון והדרום. יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה, כינה בחשבון הטוויטר שלו את חוק הלאום כ"חוק העליונות היהודית", והכריז שחברי הכנסת פועלים לביטול החוק.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
