הרגעים המכריעים במשא ומתן בין איראן למעצמות תפסו את ראש הממשלה בנימין נתניהו במעמד השבעת הכנסת ה-20, שהתקיים ביום שלישי השבוע [31 במארס]. נתניהו חילק את זמנו בין אירועי ההשבעה החגיגית השונים לבין קבלת דיווחי מודיעין מסווגים ובהם מידע על ההתקדמות בשיחות.
ביום שלישי, כשהתברר שהשיחות נקלעו למבוי סתום, נתניהו לא השלה את עצמו. "בסופו של דבר ההסכם יושג", אמרו מקורביו, "המעצמות ובראשן ארה"ב משתוקקות להסכם וגם אם הדד-ליין יוארך והסיכומים הסופיים יידחו להמשך, בסוף זה יקרה", אמרו.
נתניהו, שהיה יכול להיות קופירייטר מוצלח, המציא בינתיים סלוגן חדש למתרחש: "ציר טהרן-לוזאן-תימן", קורא ראש הממשלה לתהפוכות חודש מארס 2015. הוא קושר בין טהרן למורדים החות'ים המשתלטים על תימן, ולמשא ומתן הגרעין עם המעצמות בלוזאן. הוא הופך בעצם את המעצמות 5+1, כולל ארה"ב, לחלק מההתרחשות הזאת, המסכנת, לדבריו, את עתיד ושלום העולם החופשי.
אבל זה לא כאב הראש היחיד של נתניהו, שניצח באמצע מארס את הבחירות בישראל בניגוד לתחזיות ולסקרים. הוא קיבל מנשיא המדינה ריבלין מנדט להרכיב ממשלה והוא צריך לקבל החלטה אסטרטגית, איזו ממשלה הוא מעוניין להוביל בשנים הקרובות. הלב והבטן אומרים לו ללכת לממשלה שהבטיח להרכיב, ממשלת ימין-חרדים צרה עם רוב יציב של 67 ח"כים; ממשלה שתכלול את נפתלי בנט, אביגדור ליברמן, משה כחלון והסיעות החרדיות; ממשלה בה יוכל נתניהו ליישם את האידיאולוגיה הימנית, עליה הלך לבחירות, ולזנוח את המרכז הפוליטי הישראלי, את הפרגמטיות המדינית וכנראה גם את העולם הנאור.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
