בין אם זה ספין בחירות תוצרת נתניהו ובין אם לאו, יוזמת סיפוח בקעת הירדן בואכה ים המלח על ידי ישראל מונחת כבר על השולחן. נתניהו, כפי שכתבתי במאמר קודם, מבטיח סיפוח לאחר הבחירות כדי לתפוס שתי ציפורים במכה אחת: לרצות את המתנחלים, שמבחינתם סיפוח בקעת הירדן הוא סימן לבאות, כלומר החלת ריבונות על שטחי C ואף יותר מכך; ובאותה עת למלכד את כחול לבן – אם חבריה יתנגדו לסיפוח ייחשבו כשמאלנים המוכנים להפקיר שטח ישראלי שיש עליו קונצנזוס רחב, ואם יתמכו הם יאבדו את תמיכתה העתידית של הרשימה המשותפת.

בעצם השיח הציבורי על סיפוח הבקעה הצליח נתניהו לעורר דאגה במערכת הביטחון, בירדן ובקהילה הבינלאומית. בערוץ 12 פורסם השבוע [3 בדצמבר] כי במערכת הביטחון הזהירו את נתניהו שמהלך כזה עלול להעמיד בסכנה את הסכם השלום עם ירדן. לפי הדיווח, בכירים במערכת הביטחון סבורים כי במקרה של החלת ריבונות ישראלית על בקעת הירדן המלך עבדאללה יתקשה לעמוד בלחץ העממי הכבד שיופעל על המלוכה וישעה את הסכם השלום בין שתי המדינות. יש לזכור כי הלחץ הזה הוא שהוביל לאחרונה את ירדן להתעקש על השבת המובלעות צופר ונהריים, שהוחכרו לישראל במסגרת הסכם השלום. 

במשרדה של פאטו בנסודה, התובעת הראשית בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, הביעו ביום חמישי [5 בדצמבר] דאגה רבה לא רק מכוונותיו והצהרותיו של נתניהו אלא גם מתגובת כחול לבן, שאותה כאמור הצליח נתניהו לגרור למלכודת הסיפוח. "אפשר לעשות זאת בזמן קצר יותר מחמישה חודשים, בממשלת אחדות, בראשותו של בני גנץ", צייץ השבוע [2 בדצמבר] ח"כ משה בוגי יעלון, מבכירי כחול לבן ושר הביטחון לשעבר.

כל ההתבטאויות וההצהרות הללו העלו ספקות ברשימה המשותפת, שאולי כחול לבן היא למעשה הליכוד בתחפושת, וכי אין אלטרנטיבה אמיתית לשלטון הימין. ח"כ יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת) טען בציוץ בטוויטר [2 בדצמבר] כי שני חברי כנסת המזוהים כאנשי ימין בכחול לבן, צבי האוזר ויועז הנדל, מתחרים עם הליכוד מי יספח קודם את הבקעה. "סיפוח הוא פשע מלחמה והרשימה המשותפת תיאבק בכול החלטה שמנציחה את הכיבוש", הוא קבע.