ברית האנרגיה של מצרים וישראל

בפעם השנייה בתוך חצי שנה הוזמן שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ לפורום הגז הטבעי בקהיר. חיזוק הקשר בתחום האנרגיה בין ישראל למצרים הוא אינטרס מובהק של שתי המדינות, אבל לא פחות מכך אינטרס אמריקאי משמעותי.

al-monitor .

נושאים מכוסים

gas exports, european union, deal of the century, natural gas, egyptian-israeli relations, us-israel relations, energy

אוג 1, 2019

ביקורו של שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ במצרים בשבוע שעבר [25 ביולי] לרגל פורום הגז הטבעי בהשתתפות שרי אנרגיה מהאזור, מדגיש את המשך ההתחממות ביחסי ישראל-מצרים תחת הראיס עבד אל-פתח א-סיסי. גם לפני כחצי שנה [ינואר 2019] ביקר שטייניץ בקהיר במסגרת פורום הגז הטבעי האזורי הראשון. הפעם זכה שטייניץ לקבלת פנים רשמית שכללה מחוות יוצאות דופן מצד המארחים: מסיבת עיתונאים עם נשיא מצרים א-סיסי עצמו וביקור מתוקשר בפירמידות בגיזה.

ההערכה היא כי הפרופיל התקשורתי הגבוה שהוענק לביקור הנוכחי נבע, בין היתר, מהחסות האמריקאית על רקע עסקת המאה של טראמפ והוועידה הכלכלית בבחריין [25 ביוני] שם הונחה אבן פינה משמעותית בדרך לנורמליזציה גלויה בין ישראל למדינות סוניות פרגמטיות, לרבות בסוגיות העוסקות במשק האנרגיה שעליו מושתתת כלכלת המפרץ.

נוכח גילויי מרבצי הגז העצומים בים התיכון, מצרים וישראל הפכו לשחקניות חשובות בתחום האנרגיה. זה הוביל את השר שטייניץ ומקבילו המצרי טארק אל-מולא לדון בזירוז יישום הסכם קודם לייצוא גז מאסדות תמר ולוויתן אל שני מתקני הנזלת גז הפועלים במצרים ובהרחבתו האפשרית של ההסכם בעתיד.

היוזמה המעניינת יותר שעלתה בשיחות בין שטייניץ לאל-מולא היא הקמת מתקן הנזלה יבשתי לחופי הים האדום בשטח סיני, שדרכו ניתן יהיה לייצא גז לצרכי אנרגיה לשווקים באסיה. לפי פקידים בכירים במשרד האנרגיה בירושלים, הכוונה היא להקים את המתקן בשטח מצרים. פרויקט זה יספק תעסוקה לאלפי מצרים בשלב ההקמה ולמאות נוספים בשלב התפעול. הקמת המתקן לחופי הים האדום תפתח אפשרות לייצא גז ישראלי ומצרי לשווקים חשובים במזרח אסיה – בין היתר הודו, סין, יפן, דרום קוריאה ומדינות נוספות. שוק זה צורך כיום כ-70% משוק הגז הנוזלי העולמי. עלות הקמה של מתקני הנזלה יבשתיים בגודל בינוני נאמדת ב-15-10 מיליארד דולר, והיתרון היחסי של מתקן שימוקם ליד הים האדום הוא קיצור משך ההובלה של הגז ועקיפת המעבר היקר בתעלת סואץ.

עוד פרויקט בקנה מידה גדול שנדון בשיחות הוא "פרויקט פוסידון" – הנחת צינור תת-ימי שיהיה הארוך בעולם, ממאגרי גז בישראל, מצרים וקפריסין אל דרום איטליה, דרך יוון. ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש תדיר עם מקביליו ביוון וקפריסין כדי לחזק את ברית האנרגיה הזו, ובד בבד עושה כן גם א-סיסי. כך נוצרה ברית מרובעת בצד זה של העולם. המפגש האחרון היה לפני כארבעה חודשים בירושלים [מארס 2019] והשתתפו בו נתניהו, ראש ממשלת יוון, נשיא קפריסין ומזכיר המדינה האמריקאי מייק פומפאו.

פומפאו הוא לא הבכיר האמריקאי היחיד המקדם את הברית הזו. נוכחותו של שר האנרגיה של ארה"ב, ריק פרי, בכל המפגשים בוועידה במצרים מעידה על המעורבות והעידוד האמריקאי למהלכים האלה ותרמה ללא ספק לחמימות המצרית הבלתי רגילה. עודד ערן, חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי ולשעבר שגריר ישראל בירדן ובאיחוד האירופי, אמר לעיתון הכלכלי גלובס כי זו הייתה הפעם הראשונה שבה נרשמה נוכחות אמריקאית פומבית כה בכירה במגעים מסוג כזה וכי האמריקאים מבינים את הצורך המדיני להיכנס למגרש האנרגיה במזרח הים התיכון. 

"לארה"ב יש אינטרס לתמוך בתוכניות של מצרים להפוך למרכז אנרגיה אזורי", אמרה לגלובס ג'ינה כהן, מומחית למשק הגז העולמי, שהוזמנה לאחרונה להרצות לבכירי ממשל במצרים על מדיניות אנרגיה. "תוכנית המאה של טראמפ כוללת השקעה של 1.5 מיליארד דולר בהפיכת מצרים למרכז אנרגיה אזורי. זהו מהלך שנועד לתמוך בכלכלה המצרית וגם תורם למאבק האמריקאי להקטנת התלות של האיחוד האירופי בגז הרוסי". לדברי כהן, האמריקאים לוחצים כבר שנתיים על האיחוד האירופי שלא לאשר את הגדלת התלות בגז הרוסי, ולהגדיל במקום זה רכישות של גז נוזלי אמריקאי וגז ממזרח הים התיכון.

עוד היבט גיאופוליטי הוא התחרות של מצרים, בת בריתה של ארה"ב, מול טורקיה הנתמכת מאחור על ידי רוסיה של פוטין; מצרים רואה את עצמה כמי שאמורה לשלוט במזרח הים התיכון, ובעצמה מפיקה גז טבעי ומוליכה גז מונזל דרך שטחה לאירופה. 

קשרי הגז הקודמים בין ישראל למצרים, שבמסגרתם נבנה צינור הולכת גז יבשתי ממצרים לישראל, נתקלו בתחילת העשור בקשיים כאשר הצינור חובל פעמים רבות, ככל הנראה בידי מורדים בדואים בצפון סיני אשר חלקם קשורים לארגוני טרור אסלאמיים. עקב הפיגועים הופסקה אז הפעלתו. בעקבות חילופי השלטון במצרים ב-2012 (מחוסני מובארק לאיש האחים המוסלמים מוחמד מורסי), הודיעו שתי חברות גז ממשלתיות מצריות על ביטולו החד-צדדי של הסכם חתום לאספקת גז לחברת החשמל –  ביטול שגרם לנזק ישיר למשק הישראלי הנאמד בכ-15 מיליארד שקל. צינור הגז לא תוקן.

האירועים אז העלו חשש בישראל כי גם פרויקטים עתידיים יפגעו או יבוטלו בנסיבות דומות. ועדת צמח, שבדקה את משק הגז הישראלי, קבעה ב-2012 כי האינטרסים האסטרטגיים של ישראל מחייבים שמתקני ייצוא הגז יהיו בשטח שבשליטה ישראלית והמליצה על מתקן ליד אילת, משום שמדובר בשטח שיש עליו שליטה ביטחונית גבוהה יותר.

הנכונות להעלות שוב את היוזמה הזו מעידה כי המצרים הראו ביטחונות כי יוכלו להגן על המתקן ועל הצינורות המובילים אליו וכי הנושא נמצא ברמת חשיבות גבוהה לממשל טראמפ, כך שישראל מוכנה לקחת שוב את הסיכון. בשורה התחתונה, חיזוק הקשר בתחום האנרגיה בין ישראל למצרים הוא אינטרס ישראלי ומצרי, אבל לא פחות מכך אינטרס אמריקאי משמעותי. נדמה כי וושינגטון תיתן לו את כל סיוע שיידרש.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

מאמרים מומלצים

האנטי-נורמליזציה בגדה צוברת תאוצה: מה יעשו ארגוני השמאל?
קסניה סבטלובה | הסכסוך הישראלי-פלסטיני | פבר 20, 2020
האם ישראל והרשות הפלסטינית בדרך למדינה אחת?
קסניה סבטלובה | הסכסוך הישראלי-פלסטיני | פבר 18, 2020
התרגיל שמביך את כחול לבן: כך נשתל סעיף נפיץ מתוכנית ליברמן בדיל המאה
בן כספית | | פבר 14, 2020
בדחייתו את התכנית, אבו מאזן אינו מוותר על פיתוי כלכלי גדול
יוסי ביילין | דונלד טראמפ | פבר 16, 2020
גורלו הפוליטי והאישי של נתניהו תלוי על בלון
עקיבא אלדר | הבחירות בישראל | פבר 13, 2020

Featured Video

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020