ישראל פולס

נתניהו, זה הזמן למנות שר לענייני מיעוטים

p
המחבר
בקצרה
בממשלה הבאה יכהנו כנראה 26 שרים כדי לרצות את כל השותפות הקואליציוניות. זה הזמן להחיות את המשרד לענייני מיעוטים, המשווע לשר במשרה מלאה שישיב את אמון האזרחים הערבים במוסדות המדינה. הימין אפילו יכול להרוויח ממהלך כזה.

הדרישה לתיקים בממשלת נתניהו החמישית, המוקמת בימים אלה, גדולה בהרבה מההיצע. כדי להרכיב את ממשלתו הבאה יאלץ בנימין נתניהו להיכנע לאביגדור ליברמן, למשה כחלון, לחרדים (ש"ס ויהדות התורה) ולאיחוד מפלגות הימין להם כבר הבטיח שני תיקים משמעותיים. למי כנראה לא יישארו תיקים חשובים? לחברי הליכוד.

כדי לספק את כל הדרישות, נתניהו יצטרך לשנות את חוק יסוד הממשלה. נוסח החוק הנוכחי נקבע ב-2014 עפ"י דרישת יאיר לפיד ומגביל את מספר השרים ל-18. ההערכה היא כי הממשלה החדשה תמנה 26 שרים לפחות. כדי לספק את תיאבון התיקים יש להמציא לשרים החדשים משרדים עם שם אטרקטיבי מפוצץ (אך חסר תוכן) כמו המשרד לפיתוח אזורי, לפרק משרדי ממשלה שאוחדו (התרבות והספורט של מירי רגב) או להחיות משרדי ממשלה שבוטלו. למשל המשרד לענייני מיעוטים.

עם הקמת המדינה ב-1948 פעל במסגרת הממשלה הזמנית משרד המיעוטים בראשו עמד שר המשטרה, בכור שלום שטרית. לא הדאגה לשיפור מצבם של מיעוטים בישראל עמדה בראש מעייני המשרד הזה, אלא  הטיפול ביישובים ואזרחים שחיו תחת ממשל צבאי. ב-1949, עם הקמת הממשלה הראשונה, המשרד הזה בוטל.

במשך שנים לא כיהן בישראל שר לענייני מיעוטים עד 1996, אז מונה משה קצב מהליכוד לשר הממונה על המגזר הערבי (במקביל לכהונתו כשר התיירות) למשך שלוש שנים. בשנים 2001 עד 2002 כיהן סלאח טריף ממפלגת העבודה כשר ללא תיק במשרד ראש הממשלה האחראי על ענייני מיעוטים. בשנים  2011-2009 כיהן פרופ' אבישי ברוורמן ממפלגת העבודה כשר המופקד לענייני מיעוטים.

כשפרופ' ברוורמן התפטר מתפקידו בעקבות פרישת מפלגת העבודה מהקואליציה, קרא עו"ד עלי חיידר מעמותת "סיכוי" לבטל את המשרד. הוא טען אז, כי "עצם קיומו של שר ממונה על מיעוט מתאים יותר למונרכיות ובטח לא למשטרים דמוקרטיים". חיידר הסביר כי הערבים רוצים להשתלב בחברה הישראלית ואינם צריכים משרד שיטפל בענייניהם כי הם אזרחים לכל דבר. באותה עת הוא לא יכול היה לחזות את ההסתה וההדרה של ערביי ישראל כפי שהמצב היום, לרבות סדרת חוקים לא דמוקרטיים שחוקקו מפלגות הימין בכנסת היוצאת. 

המשרד לענייני מיעוטים נחשב למשרד אין ברירה שאין עליו קופצים. בשנים המעטות בו פעל ב-71 שנות קיומה של המדינה המשרד הזה נעדר משאבים וסמכויות של ממש. ובכל זאת, כעת יש מי שמבקשים לגאול אותו מתהומות הנשייה ומצפים למינוי שר שיהיה אחראי לענייני מיעוטים – ערבים, דרוזים, בדואים, נוצרים וצ'רקסים. היוזמה שייכת לחברי ליכוד בני העדה הדרוזית המתנגדים לחוק הלאום. תקוותם היא ששר לענייני מיעוטים יצליח להביא למימוש הבטחת נתניהו לגבש תכנית ש"תיתן מענה לבעיות האמיתיות של הדרוזים". בנוסף הם מצפים שמשרד כזה, אם אכן יוקם, יהיה בעל תקציב גדול לאחר שממשלת נתניהו הרביעית אישרה, בעקבות יוזמה של השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל ושר האוצר משה כחלון, תכנית חומש למגזר הערבי. עפ"י התוכנית, שאושרה בחודש דצמבר 2015, במהלך ארבע שנים (2020-2016) אמורה מדינת ישראל להשקיע 15 מיליארד שקל בשיפור תשתיות, בחינוך, בתרבות ובדיור במגזר הערבי.

סיבה אחרת בגינה החייאת המשרד לענייני מיעוטים יכולה להיחשב אטרקטיבית, היא ההבנה שהתיקו הפוליטי בין הימין למרכז-שמאל מחייב את הימין שלא להזניח את קולות הערבים – אף שמדובר במפלגות ימין שסיכויין לקושש קולות מהאזרחים הערבים לכאורה אינו גבוה.

שר לענייני מיעוטים, אם ימלא את תפקידו בגאון למען האזרחים הערבים ויקבל די משאבים וסמכויות, עשוי בבוא היום ליהנות מקולות מצביעים שאיש לא ספר אותם עד כה, בוודאי לא כשמדובר במפלגות הימין.

אגב, במערכת הבחירות שזה עתה הסתיימה, רבות מהמפלגות, למעט אולי כחול לבן, ניסו לגייס קולות במגזר הערבי. ישראל ביתנו למשל שלחה את אלי אבידר, איש משרד החוץ לשעבר ומספר 4 ברשימתה, לשכנע מצביעים ערבים להצביע לליברמן, בזכות שליטתו [של אבידר] בשפה הערבית. ש"ס החרדית הקימה גם היא מטה מיוחד עבור המגזר הערבי והצליחה לקבל אלפי קולות. במאמר מוסגר יצוין, כי השבוע [21 באפריל] פנה יו"ר ועדת הבחירות המרכזית ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לחקור חשד לזיופים בקלפיות, בעיקר במגזר הערבי.

ב-2015 החליטה הממשלה להקים ועדת שרים לענייני המגזר הערבי. בראש הוועדה עמד נתניהו עצמו (אולי כדי למחוק את רושם "הערבים נעים בכמויות לקלפיות") ולצדו עשרה שרים ממשרדים שונים. סמכויות הוועדה הוגדרו כך: "טיפול בענייניהם של אזרחי ישראל מקרב המגזר הערבי". זו הייתה משימה חסרת סיכוי ואכן בפועל, אף שר מעשרת השרים חברי הוועדה, שכל אחד מהם היה אחראי על נתח מתקציב תוכנית החומש למגזר הערבי, לא טרח לתת עדיפות לענייניהם של חמישית מאוכלוסיית המדינה, שפוזרו בין למעלה ממחצית משרדי הממשלה.

כעת, אחרי בחירות 2019, הגיע הזמן למנות שר לענייני ערבים במשרה מלאה. גם אם הסיבה למינוי היא כדי "להמציא משרד" עבור דורשי תפקידי השרים – התוצאה תהיה כנראה חיובית. תקציב של 15 מיליארד שקל מחייב משרד ממשלתי, באחריות שר שיחוש מחויבות למינוי ורצון להצליח. שר שיוכל להביא את המשרד לפריחה ולהשיב את אמון האזרחים הערבים במוסדות המדינה.

שר במשרה מלאה יידע לנתב בין המועצות המקומיות הערביות, לטפל בשורשי בעיותיהן ולסייע להן להיחלץ מהגירעונות הכבדים שהם מנת חלקן היומיומית. מי יודע, אולי ממשלת ימין, קיצונית ככל שתהיה, תתחיל סוף סוף לחוש ואפילו במעט מחויבת לעשרים אחוז מאוכלוסיית המדינה, שברובה רוצה להיות ולהרגיש חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית.

בנאום שנשא לאחר שנודע על ניצחונו, הביע נתניהו את רצונו להיות ראש הממשלה של כולם. "אני מתכוון להיות ראש ממשלה של כל אזרחי ישראל, ימין ושמאל, יהודים ולא יהודים. אני דואג לכולם, ככה זה היה וככה זה יהיה", הוא הבטיח. זה הזמן להוכיח שהוא באמת מתכוון לזה.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept