זה הזמן להניח את תוכנית טראמפ על השולחן

אחרי הכרזת ירושלים, הצגתו של מתווה רציני למשא ומתן על הסדר קבע הוא המהלך היחיד שיכול להציל את התהליך המדיני הגוסס ממוות קליני. אם יש דבר כזה "תוכנית טראמפ לשלום במזרח התיכון", קשה להבין למה הנשיא האמריקאי מחכה.

al-monitor .

דצמ 12, 2017

בסוף השבוע ניכר היה כי נשיא ארה״ב דונלד טראמפ, או אנשיו, מתאמצים להנמיך את גובה הלהבות במזרח התיכון. מזכיר המדינה רקס טילרסון ביקש לצנן את התלהבותם של הישראלים החוגגים את הצהרת ירושלים של הנשיא, ולהרגיע את המפגינים הערבים נגד ארצות הברית וישראל. הוא הבהיר (8 בדצמבר) כי מעמדה של ירושלים ייקבע כחלק מהסדר קבע בין ישראל והפלסטינים. שגרירת ארצות הברית באו"ם, ניקי היילי, גויסה אף היא לכוחות הכיבוי. בנאום שנשאה באותו יום, ציינה הדיפלומטית הבכירה כי הנשיא לא קבע עמדה בנוגע לגבולות ירושלים, והדגישה כי "הפרטים של הריבונות על העיר ייקבעו במשא ומתן".

טילרסון הבטיח כי חנוכת השגרירות בירושלים לא תתרחש בשנתיים הקרובות. הוא נימק את העיכוב ב"שיקולים לוגיסטיים" עלומים, אף על פי שיודעי דבר אומרים שאין מניעה להזמין מחר את חברת האריזה וההובלה לבנין ברחוב הירקון בתל אביב. שגריר ארה"ב לשעבר בתל אביב, מרטין אינדיק, כתב בסוף השבוע שהבניין הירושלמי ערוך ומוכן זה כבר לקליטתם של הדיפלומטים התל אביבים. אינדיק יודע על מה הוא מדבר. כשגריר ארה"ב בישראל ובכיר בצוותי השלום של הנשיאים קלינטון ואובמה, אינדיק עקב מקרוב אחרי התקדמות העבודות להקמת מבנה השגרירות בירושלים.

גורמי תכנון בירושלים אמרו כבר לפני שנה כי המבנה שהוקם בשכונת ארנונה, כביכול לשימושה של הקונסוליה האמריקאית, הותאם מראש לצורכי שגרירות. השטח הבנוי של המבנה הממוקם בשטח ההפקר שבין הגבול הישראלי לירדני בין 1948 ל-1967, ומשתרע על פני 19,500 מטרים רבועים - כמעט כגודלו של בנין השגרירות האמריקאית בתל אביב. למרות שהבניין ערוך ומוכן לאכלוס, שתי הקונסוליות האמריקאיות - זו שבמערב העיר וזו שבמזרחה, נותרו במקומן. העיכוב אינו נובע אפוא מבעיות לוגיסטיות.

טראמפ מתרברב שגישתו לפתרון הסכסוך נכונה יותר מהדרך שבה הלכו קודמיו. היילי ציינה בדיון על ירושלים שהתחמקותם של הנשיאים ביל קלינטון, ג׳ורג׳ וו׳ בוש וברק אובמה מהכרה רשמית בעיר כבירת ישראל, הובילה למבוי סתום. לעומת זאת, כך היילי, הנשיא טראמפ משוכנע שמדיניותו בנושא ירושלים תביא לפריצת דרך בתהליך המדיני.

אך בעוד שקודמיו שמרו את התופינים לישראל עד שיגיע תורם של הוויתורים המרים על שטחים והסדר בירושלים, טראמפ נותן לישראלים לטעום מהמתוקים כדי לעשות להם חשק להמשיך למנה העיקרית. כמו כן, אין להוציא מכלל אפשרות שהצהרת ירושלים נועדה לחזק את מעמדו המתרופף של נתניהו בדעת הקהל, לקראת הצגתה של תוכנית השלום שמתבשלת מזה זמן בוושינגטון.

אפשר שההצהרה אינה אלא מלכודת דבש. הימין, שמציג היום את טראמפ כיהודה המכבי, יתקשה להציג אותו מחר כאנטיוכוס הרשע. זאת אם יבוא היום בו יזם הנדל"ן האמריקאי אכן יגיש לישראל את החשבון עבור הנדל"ן שהיא משתמשת בו ללא רשות כבר 50 שנה.

אבל בין אם הצהרת ירושלים הייתה מתנה מתוקה או מלכודת דבש, בינתיים היא משחקת לידי יריביה של ארה"ב. לשונו הארוכה של הנשיא, שלא מכיר כנראה את האמירה של שלמה המלך "חיים ומוות ביד הלשון", מספקת תחמושת למתנגדי השלום במזרח התיכון. הלשון שתרמה השבוע למותם של בני אדם, ורק אותה לשון, יכולה להפיח רוח חיים בתהליך המדיני הגווע ולעצור את שפיכות הדמים.ֿ לא על ידי שליחים ממחלקת המדינה או שגרירים באו"ם.

לא בכדי הקונגרס האמריקאי (בעל רוב רפובליקאי) שהעביר ב-1995 את חוק השגרירות, קצב לממשל חמש שנים להשלים את העברת הנציגות מתל אביב. ההנחה הייתה אז שבמהלך התקופה הזאת ממשלת רבין-פרס וההנהגה הפלסטינית בראשותו של יאסר ערפאת ישלימו את המו"מ על הסדר הקבע. מאז רבין נרצח, ערפאת הלך לעולמו וכך גם פרס. קנאי דת ולאומנים, יהודים ומוסלמים, הצליחו לחבל בתהליך המדיני ובתוך כך בהעברת השגרירות לירושלים. שלושה נשיאים העריכו ששינוי בסטטוס קוו בירושלים, ללא הקשר להסכם כולל בין הצדדים, עלול לפגוע אנושות לא רק באינטרסים של ישראל והפלסטינים, אלא גם באינטרסים האמריקאים במזרח התיכון. ההערכה הזאת תקפה גם היום.

הצגתו של מתווה רציני למשא ומתן על הסדר קבע הוא המהלך היחיד שיכול להציל את התהליך המדיני הגוסס ממוות קליני. אם יש דבר כזה "תוכנית טראמפ לשלום במזרח התיכון", קשה להבין למה הנשיא מחכה. יועציו ג׳ארד קושנר וג׳ייסון גרינבלט לא ימציאו מחדש את הגלגל ולא יחזירו את גלגלי המשא ומתן לאחור; הגבול המוסכם היחיד בין ישראל לפלסטין היה ונותר קווי 67׳ עם חילופי שטחים מוסכמים. יותר מזה ישראל לא תקבל (בהנחה שלא תעדיף להפוך למדינה דו-לאומית או למשטר אפרטהייד); ירושלים המזרחית, המאוכלסת ברובה הגדול בפלסטינים, לא תהפוך במטה קסם לחלק מהמדינה הציונית; נורמליזציה עם מדינות ערב לא תתרחש כל עוד ישראל היא הריבון הבלעדי בהר הבית (חראם א-שריף).

במשך דורות רבים מדי ירושלים היוותה כדור משחק בידי קנאים שהפכו אותה לזירת קרבות. לטראמפ נקרתה הזדמנות נדירה להירשם בהיסטוריה כמנהיג שהפך את ירושלים לעיר השלום. לשם כך, חנוכת השגרירות האמריקאית בירושלים בירת ישראל, תיאלץ להמתין עד לחנוכתה של שגרירות ארה"ב בירושלים בירת פלסטין.

מאמרים מומלצים

כך קובר נתניהו את עיקרון שתי מדינות לשני עמים
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | פבר 27, 2020
האנטי-נורמליזציה בגדה צוברת תאוצה: מה יעשו ארגוני השמאל?
קסניה סבטלובה | הסכסוך הישראלי-פלסטיני | פבר 20, 2020
האם ישראל והרשות הפלסטינית בדרך למדינה אחת?
קסניה סבטלובה | הסכסוך הישראלי-פלסטיני | פבר 18, 2020
התרגיל שמביך את כחול לבן: כך נשתל סעיף נפיץ מתוכנית ליברמן בדיל המאה
בן כספית | | פבר 14, 2020
בדחייתו את התכנית, אבו מאזן אינו מוותר על פיתוי כלכלי גדול
יוסי ביילין | דונלד טראמפ | פבר 16, 2020

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020