עד ליום ראשון השבוע [3 בדצמבר], דמותו הכוחנית והזחוחה של יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן הייתה ביטוי לעוצמתם ודורסנותם של הקואליציה והליכוד. ח"כ ביטן היה הגב הפוליטי של נתניהו בכנסת ובאולפני הטלוויזיה ומי שהעניק לו שקט וביטחון, כשפיקד ביד רמה על ענייני החקיקה לצורכי הישרדותו האישית של ראש הממשלה.

ביום ראשון מוקדם בבוקר, רגע לפני שביצע בשליחותו של נתניהו עוד משימה דורסנית בדמותו של "חוק ההמלצות" המושמץ, זומן ביטן לחקירת משטרה שנמשכה כ-14 שעות. רק כשעה לפני חצות הוא שוחרר לביתו. למרות שניסה לשדר עסקים כרגיל, ביטן יצא מחדר החקירות ברווז צולע – מסובך עד צוואר בחשדות כבדים של שחיתות. ביום רביעי צפוי ביטן להיחקר פעם נוספת, וככל שמתבהרת תמונת החקירות לא ברור כיצד יוכל להמשיך לכהן בתפקידו כיו"ר הקואליציה.

חקירתו של ח"כ ביטן מטלטלת את קואליציית נתניהו. לא רק משום מרכזיותו של האיש בתחזוקתה, אלא משום שהתרחשה בסמוך לניסיון להשלים את חקיקת חוק ההמלצות, הידוע גם בכינויו "חוק ביבי". חוק זה היה אמור לסדר לנתניהו שקט תעשייתי לקראת סיום חלק מחקירותיו, כיוון שחקיקתו הייתה מונעת מהמשטרה לפרסם המלצה עתידית להעמידו לדין. החוק השערורייתי הזה, שעבר בשבוע שעבר בקלות בקריאה ראשונה, זיכך ברגע אחד את אבדן הבושה של נתניהו והליכוד. חקיקתו עוררה תסיסה ציבורית ופוליטית, והובילה במוצאי שבת [2 בדצמבר] רבבות בני אדם להפגין נגדו בתל אביב.

עוד לפני כן, בתוך הליכוד, היה זה ח"כ בני בגין, בנו של ראש הממשלה הנערץ מנחם בגין המנוח, מי שהיה סמל ליושרה, שהתייצב באומץ נגד החוק. אף שהיה קול בודד בליכוד, טענותיו בגנות החקיקה הפרסונלית וההתקפות שספג מצד ביטן, אשר האשים אותו בסיוע לאופוזיציה וכינה אותו "כמעט הח"כ ה-25 של המחנה הציוני", העצימו את תחושת השימוש המופקר שעושה השלטון בכוחו הפוליטי.