מדוע חוק ההמלצות לא מעניין את הרשימה המשותפת?
כמחצית מחברי הכנסת של הרשימה המשותפת נעדרו השבוע מההצבעה על חוק ההמלצות. המסר המועבר למצביעיהם, המודאגים גם הם מרמיסת הדמוקרטיה הישראלית, הוא שחוק שנועד להגן על ראש הממשלה מחקירותיו אינו מטריד אותם.
ברוב של 46 תומכים מול 37 מתנגדים, אושר ביום שני [27 בנובמבר] בקריאה ראשונה בכנסת "חוק ההמלצות" המכונה גם "החוק להשתקת המשטרה". 83 חברי כנסת בלבד השתתפו בהצבעה על החוק שנתפר על פניו למידותיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, במטרה למנוע מהמשטרה לפרסם לציבור את המלצותיה בעניין חקירותיו.
בסביבתו של נתניהו הדפו את הטענה כאילו מדובר בחוק שנועד להקנות לו כמה חודשים של "שקט ציבורי" – יוזם החוק ח"כ דוד אמסלם טען למשל כי מדובר בחוק למען זכויות אדם, אך מעשיהם ופעילותם הנמרצת למען החוק של מקורביו מעידים כי הם פועלים בשמו. אמסלם ויו"ר הקואליציה דוד ביטן לא רק שהדיחו את ח"כ בני בגין מוועדת הפנים בה נדון החוק רק כי הוא התנגד לו, אלא שבליכוד איימו על יו"ר סיעת כולנו, שר האוצר משה כחלון, שאם יצביע בכנסת נגד החוק הם ילכו לבחירות. כחלון כהרגלו התקפל ותמך בחוק.
חוק ההמלצות קובע בין היתר כי יאסר על המשטרה לפרסם את המלצותיה בתום חקירה. עוד קובע החוק כי בחקירות רגישות במיוחד, למשל של נבחרי ציבור, להן מוצמד פרקליט מלווה, לא תוגש המלצה (מטעם המשטרה).
יוזמת החוק והדרך הכוחנית לאישורו עוררו סערה ציבורית גדולה. מתנגדי החוק להגנת נתניהו השתמשו בביטויים קשים כמו "פשע", "שודדים את הדמוקרטיה לאור יום" ו"אובדן הבושה". גם אנשי ליכוד בכירים לשעבר הביעו זעזוע מהתנהלותה של תנועתם תחת שלטונו של נתניהו ומהאופן שבו הח"כים מוכנים לעשות הכל כדי לשמר את כיסאם ולהגן על ראש ממשלה החשוד בפלילים.
