ישראל פולס

החגיגות על בוא המשיח טראמפ – מוקדמות מדי

p
המחבר
בקצרה
אישורו של חוק ההסדרה בוועדת השרים לחקיקה הוא ביטוי לאופוריה שפשטה בימין הישראלי מאז נבחר דונלד טראמפ לנשיא. מי שלא חוגג עדיין הוא דווקא נתניהו, שפילל אמנם לנשיא רפובליקני אבל מבין שאף אחד לא יודע איך ינהג טראמפ באמת.

האופוריה שהתפשטה בליל ניצחונו של דונלד טראמפ בחוגי הימין הישראלי הזכירה במשהו את זו שפקדה את הישראלים אחרי מלחמת ששת הימים [1967]. היו כאלה ששמעו את משק כנפי הגאולה וראו בטראמפ את נציגו של המשיח שישלים את המהלך השמימי שהחל באותה מלחמה, בה כבשה ישראל מידי ירדן את שטחי יהודה ושומרון, ערש הולדתו של העם היהודי, ושחררה את ירושלים המזרחית, עירו של דוד המלך.

בשנה הבאה ימלאו 50 שנה למלחמה ההיא והנה, בפעם הראשונה, מסתמן סיכוי אמיתי לכך שארצות הברית של אמריקה, הפטרון הרשמי של ישראל, תסיר את התנגדותה לכיבוש ותשנה את מדיניותה שינוי היסטורי. מיום רביעי בבוקר ואילך [9 בנובמבר], התחרו ביניהם דוברי הימין השונים בישראל בחלוקת סופרלטיבים נלהבת לנשיא הנבחר האמריקאי ושרטטו תכנית פעולה לביצוע מיידי, כדי להכות על הברזל האמריקאי בעודו חם.

על כולם האפיל, כמובן, יו"ר "הבית היהודי" נפתלי בנט, שקבע חגיגית כי תוצאות הבחירות בארה"ב מאוששות את ההנחה ש"תם עידן המדינה הפלסטינית" ודרש מראש הממשלה נתניהו להכריז על סיפוח שטחי "סי" הכוללים את כל היישובים הישראלים ביהודה ושומרון למדינת ישראל הריבונית. לאלה שיעצו לו להמתין בסבלנות עד שממשל טראמפ יגבש את המדיניות שלו, ענה בנט, כך לדברי גורמים פוליטיים, ש"בשביל זה נדרשת מנהיגות. אנחנו צריכים לדרוש את הדברים האלה קודם כל מעצמנו, ואחר כך גם מהקהיליה הבינלאומית".

ב-48 השעות הראשונות לאחר הדרמה באמריקה, הדהדו בישראל שלל הבטחות הבחירות של טראמפ ובראשן, כמובן, הצהרתו כי יעביר את השגרירות האמריקאית לירושלים.

המתנחלים פרסמו קטע וידאו בו נראה מקורבו של טראמפ, דייוויד פרידמן, הנחשב מועמד מוביל לתפקיד השגריר האמריקאי בישראל, מדבר בפגישה סגורה עם ראשי המתיישבים על המצע הפרו-ישראלי של טראמפ ומונה באזני בני שיחו, מראשי ההתיישבות הישראלית בשטחים, את יתרונותיו. פרידמן גם ציין כי אם ישראל תספח את יהודה ושומרון, עדיין יהיו בין הים לירדן 65% יהודים, ולכן לא נכון יהיה להגיד שישראל לא תהיה יותר מדינה יהודית.

קטע הווידאו הזה צולם במהלך הקמפיין והפיח רוח גדולה במפרשי המתנחלים. הבעיה היא, שמאז סיום הקמפיין מדבר הנשיא הנבחר, ומדברים גם אנשיו, בדרך אחרת לגמרי. בעוד טראמפ יורד לאט לאט מהעצים הגבוהים עליהם טיפס, מתחילים גם בימין הישראלי להירגע. החזרות הגנרליות לקראת ביאת המשיח נדחו למועד אחר. ספקנות החלה לכרסם בלבבות.

ביום ראשון האחרון [13 בנובמבר] החליטו נפתלי בנט ואיילת שקד, שרי החינוך והמשפטים מצמרת הבית היהודי, לעשות מעשה. הם הביאו להצבעה בוועדת השרים לחקיקה את הצעת חוק ההסדרה, שתאפשר לממשלת ישראל לעקוף את פסיקות בית המשפט ולהכשיר בדיעבד אלפי יחידות דיור של מתנחלים בשטחים שנבנו על קרקע פרטית פלסטינית. הם עשו את זה בניגוד מפורש לעמדתם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אביגדור ליברמן.

במשך חודשים מנסה נתניהו למסמס את הצעת החוק הזו, לדחות או לעכב אותה בכל דרך אפשרית, אבל אנשי הבית היהודי לא הסכימו למצמץ. נתניהו גייס גם את ליברמן, שהעלה ביום ראשון בערב פוסט נוקב וכתב כי "כל מי שחרד לעתידה של ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון מבין שברגע זה הדבר החשוב ביותר הוא לתאם את העמדות עם הממשל האמריקאי החדש".

לדברי גורמים פוליטיים, בשיחות סגורות אומר ליברמן כי הוא מקווה להגיע עם ממשל טראמפ לאשרור ההבנות שהושגו בין אריאל שרון לנשיא בוש בעניין גושי ההתנחלויות, כפי שבאו לידי ביטוי בחליפת המכתבים ביניהם (2004). הבעיה היא, שחוק ההסדרה נתקע עכשיו באמצע.

זה לא היה הטיעון היחיד של נתניהו וליברמן. זה לא רק טראמפ, שהם מנסים לא להרגיז עכשיו. זה גם הנשיא המכהן, ברק אובמה, שטרם החליט באילו צעדים מדיניים לנקוט והאם כדאי ללמד את ישראל לקח לקראת סיום. חוק ההסדרה עלול לתת לנשיא את הדחיפה החסרה לו, על מנת שיגבה מחיר מדיני מישראל. גם היועץ המשפטי לממשלה בישראל פרסם ביום ראשון חוות דעת נוקבת נגד החוק וקבע כי הוא אינו חוקתי.

כל אלה לא באמת הפריעו לבנט ושקד. גם המכבש האדיר שהופעל לאורך כל היום על שרי הליכוד לא צלח. שקד כינסה את הוועדה על אפו וחמתו של נתניהו, ששיגר לתוך הישיבה את אחד מעוזריו עם הוראה מפורשת להימנע מהצבעה. שקד צפצפה על ההוראה והכריזה על הצבעה. חמשת שרי ליכוד חברי הוועדה שנכחו בישיבה הצביעו איתה, נגד נתניהו. הם חוששים יותר מהאלקטורט הימני מאשר מראש הממשלה שלהם. החוק עבר פה אחד.

זו הייתה מהלומה פומבית משפילה לנתניהו, וגם לליברמן. הם גם הפסידו, וגם סומנו בקרב מצביעי הימין הקיצוני ככאלה שניסו לחסום את החוק שיאפשר להסדיר את ההתיישבות. ההסברים לא עזרו. את המתיישבים שום דבר לא מעניין, חוץ מהסדרת מעמדם בשטח. הם מתעקשים להתחיל לממש את השטרות שפוזרו במהלך הקמפיין בארה"ב, למרות שאף אחד עוד לא יודע אם יש כיסוי בבנק.

כאב הראש שייך לנתניהו. אחרי למעלה מעשר שנים בשלטון, הוא סוף סוף זכה לנשיא רפובליקני. הבעיה היא, שלא לרפובליקני הזה הוא פילל. דונלד טראמפ אמנם רץ בטיקט של המפלגה הרפובליקנית, אבל אף אחד לא יודע איך ינהג באמת. הוא לא חייב שום דבר לאף אחד, לא מחויב לאיפא"ק, אפילו לא לשלדון אדלסון. טראמפ הוא איש עסקים והצהרתו בראיון לוול סטריט ג'ורנל כי הוא רואה בהשגת הסכם קבע בין ישראל לפלסטינים עדיפות עליונה, העלתה את לחץ הדם בירושלים לגובה מדאיג. פעמי המשיח שנשמעו בישראל ביום רביעי שעבר התחלפו בינתיים במבוכה רבה.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: us-israeli relations, israeli settlements, israeli right wing, israeli politics, israeli-palestinian relations, donald trump, benjamin netanyahu, avigdor liberman

בן כספית משמש כפרשן של האתר אל-מוניטור, ישראל פולס. הוא עיתונאי בכיר ופרשן פוליטי ומדיני של מספר עיתונים ישראלים, מגיש תוכניות רדיו וטלוויזיה קבועות בנושאים
הקשורים לפוליטיקה ישראלית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept