בחודש יוני 2013, בעקבות התגברות פעולות תג מחיר ביישובים ערביים וכנגד מוסדות דת מוסלמים ונוצרים מצד התארגנויות קיצוניות בימין, התכנס הקבינט המדיני-ביטחוני לדיון בדרכי פעולה לצמצום התופעה.
מעבר לפגיעה בחופש הפולחן ולנזקים ההסברתיים, פשעי השנאה האלה הטרידו עד מאוד את גורמי הביטחון השונים; בעיקר משום הפוטנציאל שלהם לצאת משליטה, להפוך לאירוע מתגלגל ואפילו להצית את האזור במקרה של פגיעה בהר הבית.
באותה ישיבת קבינט, דנו המשתתפים בדרישתם של שרת המשפטים ציפי לבני, השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ' וראש השב"כ יורם כהן להכריז על פעילי "תג מחיר" כארגון טרור. הטיעון שהציגו, היה כי מהלך שכזה ייצור הרתעה. אבל ראש הממשלה בנימין נתניהו הסתייג מצעד כה דרמטי. לחצים פוליטיים מימין, בין השאר מקרב הנהגת המתנחלים ומפלגת הבית היהודי, הובילו לצעד מרוכך בהרבה:
שר הביטחון הוסמך להכריז על פעילי תג מחיר כ"התאחדות בלתי מותרת". באופן הזה ניתן לעקל רכוש, נדל"ן או חשבונות בנק. כדי לצמצם את ממדי הביקורת על "כניעתו" לימין, הסבירה אז לשכת נתניהו שההחלטה תאפשר להרחיב את כלי איסוף המודיעין, החקירה והאכיפה שבידי השב"כ והמשטרה של פעילות תג מחיר נגד פלסטינים בגדה המערבית ונגד מוסדות מוסלמים ונוצרים בתוך שטחה של מדינת ישראל.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.